"המכרז לראשות הרשות לאיסור הלבנת הון - תפור"

"המכרז (ועדת האיתור) למשרת מנהל הרשות לאיסור הלבנת הון, שיחליף בתפקידו את היו"ר הפורש, פול לנדס, נתפר למידותיה של ד"ר שלומית ווגמן, היועצת המשפטית של הרשות" - כך טוענים גורמים משפטיים שפנו בעניין זה ל"גלובס" בימים האחרונים.

לדבריהם, במכרז מופיעות דרישות רבות שאין להן כל הצדקה, והן נועדו לאפשר את בחירתה של ווגמן. עוד לטענתם, מדובר בתפקיד ניהולי בעיקרו וכי כרגע לאור התנאים המופיעים בו, הוא סגור הלכה למעשה בפני עורכי דין מהשוק הפרטי, חוקרים מהאקדמיה או ממקומות אחרים.

בתחילת חודש יולי השנה עזב לנדס, מנהל הרשות לאיסור הלבנת הון, את תפקידו לטובת תפקיד אחר בשירות המדינה. מאז שסיים לנדס את התפקיד ממלאת את מקומו, היועצת המשפטית של הרשות, ד"ר ווגמן.

לפני מספר שבועות הודיעו משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה על הקמת ועדה לאיתור מועמדים למשרה החשובה והיוקרתית. בוועדה חברים, בין היתר, מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור (יו"רית הוועדה), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וכן נציג ציבור, נציג מהמשטרה, ונציג של נציב שירות המדינה.

הוועדה הזמינה מועמדים להציג את מועמדותם לתפקיד באמצעות האינטרנט. מסמך הצעת התפקיד מפרט את דרישות המשרה, שחלקן דרישות-סף וחלקן דרישות רצויות. דרישות-הסף לתפקיד כוללות, בין היתר, תואר אקדמי במשפטים, חברות בלשכת עוה"ד, וכשירות להתמנות לשופט בביהמ"ש המחוזי.

דרישות-הסף כוללות בנוסף ניסיון ניהולי בתפקיד בכיר במערכת ציבורית באחד התחומים הבאים: במערכת ציבורית בתחום אכיפת החוק, במערכת כלכלית או פיננסית, בחקירות כלכליות או פיננסיות, בעבודה מול מערכות כלכליות או פיננסיות, בניהול ובאבטחה של מאגרי מידע.

בין ה"דרישות הרצויות" למשרה: "תואר שני במשפטים או תואר אקדמי נוסף בתחומים כלכליים או במינהל ומדיניות ציבורית, ידע וניסיון בסוגיות הקשורות להלבנת הון, מימון טרור, ניהול עובדים, תקציב, ועדות מקצועיות, תכנון וגיבוש תוכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות, ולעבודה מערכתית ושיתוף-פעולה עם ארגונים גדולים וגורמים ציבוריים, ממלכתיים ובינלאומיים ועוד.

לדברי הגורמים שפנו אלינו, חלק גדול מהתנאים נתפרו למידותיה של ווגמן והוא מונע מעורכי דין מהשוק הפרטי או מאנשי אקדמיה להגיש מועמדות למשרה. כך למשל, הדרישה לניסיון ניהולי במערכת ציבורית בתחום אכיפת החוק.

הגורמים ציינו, כי ווגמן היא המועמדת המועדפת על לנדס, שרוצה מאוד שהיא תתמנה לתפקיד. לטענתם, מדובר בתפקיד ניהולי ומנהיגותי בעיקרו, ולהרבה מאוד אנשים, גם מחוץ לשירות המדינה, יש יכולות ניהוליות מתאימות.

לעומת זאת, לווגמן, כך הם טוענים, אין את התכונות הללו; ובכל מקרה, גם אם יש לה כישורים מתאימים לתפקיד, צריך לתת לעורכי דין ולמשפטנים אחרים, שאינם עובדים כיום ברשות או בשירות המדינה, להתמודד עליו בצורה שוויונית.

לדברי עורך דין, שביקש לא לחשוף את שמו בשל רגישות הנושא - "גם המנהל המייסד של הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד יהודה שפר, וגם לנדס שירש אותו, הגיעו מתוך המערכת של שירות המדינה, והגיע הזמן שהרשות תפתח את הדלתות לגורם מהחוץ".

אותו עורך דין ציין כי "נושא המלחמה בהלבנת הון הפך להיות משמעותי בחיים של כולנו, והפעילות של הרשות צריכה להיות יותר שקופה ויותר חשופה. למנהל רשות שמגיע מבחוץ יש יותר סיכוי לעשות את זה מאשר למישהו שממונה מבפנים".

הגורם הוסיף כי האתגרים שיעמדו בפני מנהל הרשות החדש בשנים הקרובות הם רבים וכבדי-משקל. "ראש הרשות יצטרך להתמודד בין היתר עם הרגולציה החדשה ועם המשטר החדש לאיסור הלבנת הון שיחול על עורכי דין ורואי חשבון החל מ-2 בספטמבר. (שאז הם יחויבו לראשונה לזהות את לקוחותיהם, לבצע הליך "הכרת הלקוח" ולשמור רישומים עליו, ח' מ'). ראש הרשות יהיה שותף גם לקביעת הסנקציות על עורכי הדין שלא יקיימו את החובות הללו. בנוסף, ימשיך ראש הרשות באיסוף המידע מכלל הגופים הפיננסיים".

משרד המשפטים מסר בתגובה: "תנאי הכשירות לתפקיד ראש הרשות לאיסור הלבנת הון קבועים באופן מיוחד בחוק איסור הלבנת הון.

"מדובר בתפקיד רגיש מאוד הדורש מומחיות ומקצועיות ייחודית, ובהתאם באופן די יוצא דופן נקבעו (עוד בעת חקיקת החוק בשנת 2000) תנאי כשירות ספציפיים בחקיקה ובחקיקת-משנה באישור ועדת החוקה של הכנסת. זאת, במטרה להבטיח שהאדם שיתמנה יהא בעל הכשירות הדרושה לניהולו ולאבטחתו של מאגר המידע הרגיש שהרשות אמונה על ניהולו.

"ההודעה לאיתור מועמדים פורסמה בנוהל הקבוע והרגיל שבו מתפרסמות כל המשרות בוועדות איתור, ובכלל זה פורסמו הודעות על ההליך בעיתונים".

תקופת לנדס: קפיצת מדרגה במלחמה בהלבנות הון

המנהל הפורש (בחודש שעבר) של הרשות לאיסור הלבשת הון, פול לנדס, מונה לניהול הרשות באוגוסט 2010. הוא ירש את התפקיד מעו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, שהקים את הרשות בארץ. קודם לכן כיהן לנדס כיועץ המשפטי של הרשות לאיסור הלבנת הון, ולפני כן היה שותף במשרד עוה"ד יהודה רוה.

לנדס עמד בראש הרשות עד חודש יולי השנה. בתקופתו חלה קפיצת מדרגה במלחמה של המדינה בהלבנות הון, שבאה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הראשונה, העמקת שיתופי-הפעולה בין הרשויות בישראל לבין רשויות בחו"ל בהעברת מידע ובמלחמה במלביני ההון. השנייה, החמרת הרגולציה בתחום.

לנדס הוביל את הצטרפות ישראל לפני שנה, באוגוסט 2014, כחברה מן המניין בארגון הבינלאומי, אף.איי.טי.אף - גוף בין-ממשלתי שהוקם ב-1989 על-ידי מדינות ה-ג'י-7 במטרה לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנות הון ובמימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. כיום חברים בגוף זה 34 מדינות ושני ארגונים אזוריים. עם המדינות החברות בארגון נמנות ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין, יפן, ועוד רבות.

לנדס אמר בזמנו כי "ההצטרפות לארגון היא בעלת חשיבות רבה עבור מדינת ישראל בתחומי איסור הלבנת הון ומימון טרור. ניתן להשוות אותה להצטרפות מדינת ישראל ל-OECD".

אחד הביטויים הבולטים ביותר לשינויי החקיקה החשובים בתחום הלבנת ההון בתקופתו של לנדס, התרחש באחרונה, בחודש יולי, אז אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי. לנדס נמנה עם חברי הוועדה שהוקמה במטרה להילחם בהון השחור, בפשיעה הכלכלית ובהלבנות הון.

הרפורמה שהציעה הוועדה כללה הפחתת שימוש במזומן, הפחתת שימוש בצ'קים מוסבים, והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. לפני כשנה אושרו ההמלצות על-ידי הממשלה, ואתמול עבר החוק שנוסח על בסיס ההמלצות בקריאה ראשונה.

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסק החוק הוא הגבלת השימוש במזומן. החוק המוצע קובע מגבלה של 10,000 שקל על עסקאות במזומן בטווח המיידי (בהמשך תוקטן המגבלה ל-5,000 שקל), ואיסור סחר בצ'קים בסכומים דומים. כמו כן, יוגבלו סכומי הכסף בעסקאות מזומנים בין צדדים פרטיים לסכום של עד 50 אלף שקל בטווח המיידי, ובשלב הבא - ל-15,000 אלף שקל.

בין יתר האיסורים המעוגנים ב"חוק המזומן", מוצע לקבוע איסור על עורכי דין ורואי חשבון לקבל במזומן סכום של 50 אלף שקל ויותר, במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח. על עבודתם של עורכי הדין ורואי החשבון יוטלו בקרוב מגבלות נוספות, בהן הטלת חובות חדשים עליהם. מדובר, בין היתר, בחובה לזהות את לקוחותיהם, לבצע הליך של "הכרת הלקוח", ולשמור רישומים שערכו בשיחות עם הלקוחות. זאת, לכל מקרה ואם יתעורר חשד להלבנת הון נגד הלקוח.