הנקראות ביותר

לוח וגיר, הסוף: השינויים הדרמטיים שעוברים על מע' החינוך

פתרון שאלות מהטלפון הסלולרי, מסך אינטראקטיבי, מדפסת תלת ממד ושיחות וידאו עם כיתה בעיר אחרת - ככה מצמצמים את הפער בין מרכז לפריפריה, ועל הדרך עוזרים לביישנים שלא אוהבים להצביע

סדנת עבודה במגמת אוטו–טק בכדורי / צילום: שי ניב
סדנת עבודה במגמת אוטו–טק בכדורי / צילום: שי ניב

בזמן שאלפי תלמידים יתבקשו בשבוע הבא לסגור את המכשירים הסלולריים עם כניסתם של המורים לכיתות, מעין ריטואל מוזר של דור המילניום, בבית הספר כדורי שלמרגלות הר תבור, כמו ב-230 בתי ספר נוספים, הטלפון הוא חלק בלתי נפרד מהשיעור. המורה שואל שאלה, התלמיד עונה באפליקציה המשדרת ישירות אל הלוח האינטראקטיבי והגרסה המעודכנת ביותר של המצגת שהכין המורה, עם התשובות והשינויים שנעשו תוך כדי תנועה, תישלח בסוף היום בדואר אלקטרוני. אפשר לצקצק בלי סוף על כך שבחסות עידן ההיי-טק מערכת החינוך מעודדת ילדים להתחבא מאחורי מסך בעולם שבו תקשורת בין-אישית הולכת ונעלמת, אבל בכדורי מציגים צד אחר לחלוטין של המטבע.

"תלמידה צ'רקסית, למשל, כמעט אף פעם לא תצביע ותשאל שאלה", מספר דניאל נגאויצה, מורה בכדורי שמשמש גם "מח"ט" (מוביל חדשנות טכנולוגית) של בית הספר מטעם "קדימה מדע", השלוחה הישראלית של World ORT קדימה מדע שמובילה את הטמעת פרויקט "הכיתות החכמות" עבור משרד החינוך והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. "הטכנולוגיה עוזרת לנו לגשר על פערים כאלה, בין היתר פערים תרבותיים, כי כשהתלמידים מתבקשים להקליד את מספר הכיתה ולענות לשאלות דרך הטלפון, כולם משתתפים, כולל התלמידה הזאת", הוא מסביר.

בעוד שהטכנולוגיה מתקבלת אצל הילדים כמובנת מאליה, למורים לקח קצת יותר זמן להתרגל. "המורה הראשונה שאמורה הייתה ללמד אצלנו עם לוח אינטראקטיבי הגיעה אליי עם קרטון והודיעה לי שהיא מעדיפה לכתוב עליו", מספרת דלית אביגד, מנהלת בית הספר. "לשמחתי, בתוך ארבעה שבועות כל המורים כבר רבו על הלוחות האלה, פתאום כל מורה טען שבמקצוע שלו חייבים לוח כזה". המריבות נפסקו כשבית הספר כולו הטמיע את הטכנולוגיה והשליך את הלוחות הישנים אל מרתפי ההיסטוריה. "להטמיע מהלך כזה זה תהליך. אם אין לך נכונות וכוח בתוך בית הספר, כולל 'לידר' שמוביל הכול, לא תוכל לעשות את זה", קובע אבי גנון, מנכ"ל קדימה מדע.

הלוח האינטראקטיבי הוא רק אמצעי קטן אחד שהפך את כדורי מבית ספר חקלאי מיתולוגי, המקום שבו למדו יצחק רבין, יגאל אלון, חיים גורי ורבים אחרים, למרכז טכנולוגי-מדעי. הגרעין החקלאי עדיין נשמר והוא כולל רפתות ומשק חקלאי לכל דבר, אבל גם הוא בסימן היי-טק ורק עם בגרות מלאה. בכדורי לומדים היום בין היתר רובוטיקה, מכניקה הנדסית, תכנות לוגיקה ומערכות ייצור ממוחשבות ועוד. קשה להישאר אדישים כשמבקרים במרכז של מגמת "אוטו-טק" - מסלול עיוני וטכנולוגי שאמור להכשיר את דור העתיד של מקצועות הרכב. מול הפער הניכר בין הקידמה הטכנולוגית של הרכבים המודרניים לבין הידע וההכשרה של העוסקים בתחום בישראל, המגמה הזאת מעודדת במיוחד. במקום גרוטאות מיושנות וזולות ללימוד, התלמידים שמגיעים למגמה מקבלים לידיהם ג'יפ מסוג "טוסון" של יונדאי ומנוע חדש של טויוטה קורולה.

רוסלן תחאוכה, שעולה כבר לכיתה י"ד במסלול הנדסאים של המגמה, מחבר מחשב בגודל כף יד אל המחשב המרכזי של הג'יפ, מתניע אותו בהקלקה על אייקון וירטואלי, מייצר תקלות וגם פותר אותן במהרה. תחאוכה וחבר נוסף מהמגמה נבחרו לצאת למשלחת של כמה תלמידים מישראל לקורס מיוחד של חברת מרצדס בגרמניה, במימון קדימה מד ע ואיגוד המוסכים. "אני מקווה לעבוד בתחום", הוא אומר לי, "אבל במוסך רציני, לא אצל איזה חאפר", הוא מוסיף. חלק מהמורים במגמה הם בעצמם בוגרי בית הספר, מה שמחזק את המוטיבציה בקרב הצעירים. גם כאן, בין המכוניות והמנועים, הלימוד נעשה על גבי לוח אינטראקטיבי שמקרין מיצגים אורקוליים. כשאחד הסרטונים על תפקוד המנוע לא עולה במערכת, המורה מחפש אותו עבורנו ב"גוגל".

"הארגון הזה (קדימה מדע) שינה את המציאות החינוכית באזור", טוען מוטי דותן, ראש המועצה האזורית גליל תחתון שמשמש לאחרונה גם יו"ר הארגון. "פתאום הילדים מגיעים בבוקר ורוצים ללמוד, וגם המורים התחילו לחייך. הכול התחיל בעצם באמצע מלחמת לבנון השנייה, אני מקבל טלפון מיולי תמיר שהייתה אז שרת החינוך והיא מספרת לי שקיבלנו איזה סיוע מ-World ORT קדימה מדע. אמרתי נופלות פה קטיושות בלי סוף, אני לא יכול לראות עכשיו אף אחד. אבל כשהם הגיעו, הם שינו לי את החיים. כבר בפיילוט הראשון, שכלל עשר 'כיתות חכמות' לא יכולתי שלא להתלהב. שמע, יש לנו אזורי תעשייה שמשוועים לבעלי מקצועות מדעיים והיום כבר רואים תוצאות. חינוך זה לא זבנג וגמרנו, אבל אנחנו עושים פה מהפכה".

הדבר הבא: מרחבי למידה עתידיים

התהליך שעבר כדורי הוא חלק מפרויקט "אלף כיתות חכמות" המשותף למשרד החינוך, המשרד לפיתוח הנגב והגליל וקדימה מדע. הפרויקט מופעל כיום ב-230 בתי ספר ב-70 רשויות מקומיות בפריפריה, שממנו נהנים כ-150 אלף תלמידים. בקדימה מדע טוענים כי התלמידים האלה לא רק רוכשים מיומנויות שיכשירו אותם לעולם האקדמיה ושוק העבודה המודרני, אלא לפני הכול מעידים התלמידים על עלייה ברצון ובחשק ללמידה, בעניין ואפילו בהנאה מהלימודים. הדגש על הפריפריה נועד להתגבר על הפער, או לכל היותר לצמצם אותו, מול בתי הספר במרכז הארץ הנהנים מתקציבים נוספים של הרשויות המקומיות ומתשלומי הורים שונים.

את הדבר הגדול הבא, במין גלגול נוסף של הכיתות החכמות, אפשר יהיה לראות כבר בשבוע הבא בעיר באר שבע. קוראים לזה "מרחבי למידה עתידיים", כיתות שכוללות לא רק לוח אינטראקטיבי אלא מכלול של אמצעים שהופכים את הלמידה לחוויה אקטיבית שמעודדת סקרנות, מעורבות, חקירה ועבודת צוות. בכל כיתה כזאת תהיה לא פחות ממדפסת תלת-ממד, אייפדים ומסכי מגע גדולים. המבנה הפיזי של הכיתה יהיה מודולרי, כזה שמשלב בין עמדות למידה אישיות לעמדות קבוצתיות. הלימודים בכיתה כזאת יתנהלו בעיקר כסדנה, שבה המורה אינו ניצב כל השיעור ומרצה בנקודה אחת, אלא מלווה את התלמידים בעמדות השונות. בין היתר, המודל הזה יאפשר למידה בין-כיתתית ואפילו בינעירונית, וצוותים של תלמידים יעבדו במקביל במקומות שונים ויתקשרו ביניהם באמצעות שיחות וידאו - ממש כפי שעושים אנשי פיתוח בעולם ההיי-טק המועסקים בחברות גלובליות.

בין כל המחשבים והרובוטיקה, אי אפשר שלא לזמזם דווקא את המילים של יענקל'ה רוטבליט ללחן של שמוליק קראוס, על לוח וגיר, מפה על הקיר, מחברת, יומן וצלצול. זה מצלצל רומנטי גם בלי השורות על המורה, אבל לזמן ולהתרפקות על הנוסטלגיה יש נטייה תמיד להישמע רומנטיים בדיעבד. בשבוע הבא יחזרו לבית הספר הרבה תלמידים משועממים, ונראה שבכיתות החכמות עם המסכים והאפליקציות יש יותר מדבר אחד שיחזיק אותם עם ניצוץ בריא בעיניים.

שיטת הלמידה החדשה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות