בדיקה: איזה בנקים שוחטים אתכם בעמלות נ"יע? ומי לא?

הבנקים פרסמו לאחרונה את שיעור עמלות ניירות הערך בפועל שהם גבו מהלקוחות שלהם - כמה אתם באמת משלמים על עסקאות קנייה ומכירה וכמה אתם משלמים על דמי ניהול חשבון ניירות ערך.

הדיווח הזה, כמובן, לא נעשה בהתנדבות. הבנקים חויבו על ידי המפקח על הבנקים הקודם, דודו זקן, לפרסם את המידע כל חצי שנה וזו הפעם השנייה שהם עושים זאת (עמלות בפועל למחצית הראשונה של השנה).

הבנקים, מן הסתם, לא ממש ששים לפרסם נתונים כה חשובים שעשויים לגרום לכם, הלקוחות להשוות מחירים, להתמקח, ואולי לעזוב את הבנק ולכן הם (לא כל הבנקים, יש לציין) מסתירים את המידע במקומות נידחים באתרים שלהם.

ריכזנו כאן את כל המידע על עמלות ביצוע (קנייה ומכירה) בבנקים לפי חתך של היקף תיקים, וכן את דמי הניהול על בסיס שנתי. עמלות ביצוע הן אותן עמלות שמשלמים כאשר קונים או מוכרים נייר ערך; ודמי הניהול זו עמלה שפעם כונתה "דמי משמרת" - אנחנו משלמים לבנק על כך שהם מעין "שומרים" לנו על חשבון ההשקעות.

לפני הצגת הנתונים, חשוב להדגיש: המידע המבורך הזה (ותודה לדודו זקן) הוא נתונים אמיתיים בפועל, ככה באמת משלמים הלקוחות בפועל בבנקים. זאת להבדיל מהתעריפון שמתפרסם כבר שנים, אבל על אף שהוא מייצג עמלות מקסימום שלא באמת משלמים אותן, למעט לקוחות שאף פעם לא התמקחו, או ביקשו - ולכן לא קיבלו הפחתה מהתעריפון.

מעבר לכך, המידע שמפורסם, בהתאם להנחיות בנק ישראל, הוא בחיתוך של גודל תיקי השקעות, אבל במקרים מסוימים (ורבים) מה שחשוב באמת למבחן העמלות הוא לא גודל התיק, אלא היקף העסקאות בו. זו אולי הסיבה שבמקרים רבים תיק גדול יותר אינו מבטיח עמלה נמוכה יותר.

עם זאת, המגבלות של המידע לא פוגעות במטרתו: הכל חשוף, הכל שקוף, ועכשיו אתם פשוט יכולים לראות האם אתם פראיירים, או שזכיתם לתנאים טובים? האם אתם משלמים יותר מהממוצע בבנק שלכם, בהינתן גודל התיק שלכם? האם אתם משלמים יותר מאשר בבנקים אחרים? יכולת המיקוח שלכם עולה וצריך לנצל זאת.

הניתוח שעשינו כאן מבטא את המצב בבנקים. בפועל, בבתי ההשקעות ובברוקרים הפרטיים ניתן לנהל תיקי ניירות ערך בעלויות נמוכות יותר. ועדיין, הציבור חושש להעביר כספים מחשבון הבנק שלו לברוקר הפרטי.

מהון להון - מדריכים לצרכנות פיננסית

מי הבנק הזול ביותר?

התוצאות הכספיות של הבנקים הגדולים במחצית הראשונה של 2015 שברו שיאים - הרווחים של החמישייה הפותחת (פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט, הבינלאומי) הסתכמו ב-4.8 מיליארד שקל. העמלות הסתכמו ב-7.4 מיליארד שקל, חלק משמעותי מהן עמלות ניירות ערך.

מהנתונים על העמלות בפועל (ראו טבלה מצורפת) עולה תמונה ברורה: הבנקים הגדולים גובים מאתנו עמלות ביצוע גבוהות ודמי ניהול גבוהים יחסית לבנקים הקטנים יותר (להוציא בנק מסד).

זו לא מסקנה גורפת. הבנק הבינלאומי למשל גבה עמלות ביצועי בפועל נמוכות במיוחד בתיקים קטנים וזו הפתעה כפולה: קודם כל, משום שבנק גדול הוא הזול ביותר בהיקף תיקים מסוים; ומעבר לכך, משום שהיה ניתן לצפות שככל שהתיק גדל כך העמלות יורדות, וזה לא המצב בבינלאומי.

 העמלות הממוצעות בפועל הנגבות על פעולות בניירות ערך

נראה שבנקים המובילים - פועלים ולאומי - לא סופרים את הבנקים הקטנים יותר ולא מתמודדים איתם על עלות השירותים. הם כנראה בטוחים בעצמם וסבורים שהלקוחות אצלם בגלל ערכים נוספים, מעבר לעלויות. השאלה הגדולה: האם ההנחה הזו תעמוד במבחן המציאות? האם הלקוחות ימשיכו לשלם עמלות גבוהות ומכופלות לבנקים הגדולים רק בגלל שהם גדולים?

עד כאן עמלות ביצוע - קרי: קנייה ומכירה של ניירות ערך. יש לבחון עמלה נוספת - דמי ניהול. עמלה זו מבטאת את השיעור שגובה הבנק (שיעור שנתי) מהיקף התיק בשל נוהל שוטף. פעם, כאמור, זו היתה עמלה שכונתה דמי משמרת, כי בעבר (הרחוק) באמת היה צורך "לשמור" על ניירות הערך באופן פיזי.

אז היום כבר לא צריך לשמור, אבל צריך לנהל, וזה עולה לא מעט. בעמלות האלו הבנק הבינלאומי על שלוחותיו הוא היקר ביותר, ובנק יהב הוא הזול ביותר. בנק אגוד ובנק ירושלים נמצאים גם כאן במקום טוב בדירוג הבנקים הזולים, ומנגד הבנקים הגדולים, יקרים יותר.

■ המאמר נכתב על ידי כותבי מערכת אתר מהון להון - מדריכים לצרכנות פיננסית