"לא להיכנס לפאניקה; ישראל צריכה להגדיל הביקוש לגז"

האם יצוא גז למצרים הוא עדיין אפשרי? ומה לגבי היצוא לירדן ולרשות הפלסטינית? איזה בנק יסכים להשקיע 8 מיליארד דולר בפיתוח מאגר שעדיין אין לו לקוחות? האם הגז הישראלי יהיה בכלל תחרותי מול הגז המצרי? מאז הכריזה לפני יומיים חברת האנרגיה האיטלקית ENI על תגלית הגז הענקית מול חופי מצרים, נדמה שהתשובות לשאלות האלה רחוקות מתמיד. לטענת מומחים במשק האנרגיה העולמית, "במקום לחכות באפלה, הגיע הזמן שישראל תיקח את המושכות לידיים ותראה מה היא יכולה לעשות כדי להגדיל את צריכת הגז בשוק המקומי".

"ישראל צריכה לשכוח מהמיתוס שאפשר לייצא גז טבעי", טען בפנינו ניק באטלר, לשעבר היועץ לענייני אנרגיה של ראש ממשלת בריטניה וסגן נשיא בענקית הנפט BP, בריאיון שקיימנו איתו לפני שנה בדיוק. היום דבריו מקבלים משנה תוקף. "כל אופציות היצוא הן מסובכות מאוד מבחינה כלכלית או פוליטית. ממשלת ישראל הקשיבה קצת יותר מדי לטענות של יזמיות הגז, שלפיהן ניתן לייצא את הגז, ועכשיו היא צריכה לקחת את המושכות לידיה", טען אז באטלר.

הממשלה לא רק שלא לקחה את המושכות לידיה, מתברר שהביקוש לגז במשק המקומי הרבה יותר נמוך מהצפוי - בכ-13%. ועדת צמח, הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי, הניחה שהמשק הישראלי יצרוך 501 BCM של גז עד 2040, אבל משרד האנרגיה עדכן את תחזית הביקושים לגז והוריד אותה ל-436 BCM בלבד.

"ישראל נוהגת באופן פסיבי מדי בכל מה שקשור לפיתוח משק הגז הטבעי שלה", אומר בשיחה עם "גלובס" בכיר בתעשיית האנרגיה העולמית, שעבד כיועץ בתחום של ממשלות ישראל, מצרים וטורקיה. "הדבר העיקרי שישראל יכולה לעשות עכשיו לאור התגלית במצרים הוא לצרוך כמה שיותר גז במשק המקומי. אבל זה לא יקרה מעצמו. ישראל צריכה להיות אקטיבית. הדבר הראשון שהיא יכולה לעשות הוא להסב את התחבורה לגז טבעי. זה נושא שכעת מקדמים אותו בכוח בכל בעולם".

כלי רכב המונעים בגז טבעי במקום בנזין אינם רעיון מהפכני. בעולם אוטובוסים המונעים בגז קיימים זה שנים במדינות רבות, ובהן שבדיה, גרמניה, אנגליה, טורקיה ודובאי. ועדת צמח העריכה שעד 2040 יוסבו כשליש מכלי הרכב הפרטיים וכשני שלישים מכלי הרכב הציבוריים לגז טבעי. בוועדה סברו שההטמעה תהיה הדרגתית: עד 2020 יפעלו 49 אלף כלי רכב על בסיס גז טבעי, ב-2030 יהיו 727 אלף כלי רכב כאלה וב-2040 כ-1.7 מיליון. ואולם לאור חסמים כגון פריסה בלתי מספקת של תחנות תדלוק והיעדר מדיניות מס בנוגע לכלי רכב מונעים בגז, ההסבה אינה מתבצעת בקצב המתוכנן.

"דבר משמעותי נוסף שישראל יכולה לעשות הוא להסב את כל התחנות הפחמיות שלה לגז טבעי", אומר מייקל ברון, מומחה גז לשוקי דרום מזרח אסיה והמזרח התיכון, שעבד במשך 12 שנים בחברת BG, מתוכם 3 שנים במצרים. "מעבר לעובדה שההסבה לגז תגדיל את הביקוש לו, היא גם תמנע שימוש בפחם מזהם, וכך גם תפחית את התלות של ישראל ביבוא הפחם".

הרעיון של הסבת תחנות כוח לגז טבעי עלה כבר לפני כמה שנים. כדי לצמצם את הפליטות של תחנות הכוח הפחמיות, במשך שנים שוקדת חברת החשמל על פרויקט הסבת תחנות כוח פחמיות בחדרה לגז טבעי. אילו התחנות היו מוסבות לגז הן היו צורכות כ-2 BCM בשנה של גז טבעי ממאגר לוויתן. מדובר בכמות גדולה מאוד של גז. לשם השוואה, בשנת 2014 צרך סקטור התעשייה כולו 2 BCM של גז, ותחנות הכוח הפרטיות דוראד ו-OPC צרכו יחד כ-1.2 BCM, ואולם פיתוח מאגר לוויתן נדחה וחברת החשמל בוחנת כעת אפשרויות אחרות להפחתת הזיהום של התחנות.

"ישראל צריכה להסתכל על זה מכיוון הפוך", טוען הבכיר בתעשיית האנרגיה העולמית. "2 BCM הם כמות משמעותית של גז, שיחד עם הסבת התחבורה לגז יכולים להצדיק לפחות את השלב הראשון של פיתוח לוויתן. לכן אני חושב שבמקום לרדת מפרויקט הסבת התחנות כי הגז מתעכב, על ישראל לקדם את הפרויקט בכל הכוח כדי להצדיק את פיתוח המאגר. אם התחנות ישנות מדי, כמו רבות מהתחנות הפחמיות בעולם, המדינה צריכה לשקול לבנות תחנות כוח חדשות ויעילות המופעלות על גז טבעי, או לעודד כמה שיותר יזמים פרטיים לבנות תחנות כאלה".

"למוצרים ערך רב יותר מגז"

"אפשרות נוספת להגדלת הצריכה היא עידוד התעשייה הפטרוכימית ופיתוח תעשיות עתירות אנרגיות כמו אלומיניום וזכוכית. את המוצרים תוכל ישראל לייצא לשווקים כמו אירופה", טוען ברון. "זו בהחלט אופציה טובה שגם קפריסין שקלה בעבר", מצטרפת לדברים קרול ביילי, לשעבר נשיאת ענקית הגז והנפט של באינדונזיה והיום יועצת לחברות בקפריסין.

בקפריסין התגלה מאגר הגז אפרודיטה, ובו כ-100 מיליארד BCM של גז. זהו המאגר היחיד שהתגלה בקפריסין. כמות הגז שבו לא מצדיקה את פיתוחו ויצואו כגז טבעי נוזלי, וגם לא מצדיקה את פיתוחו לצריכת המשק המקומי הקפריסאי, שיצרוך כמיליארד מ"ק של גז בשנה בלבד. "מוצרים מוגמרים הם בעלי ערך רב יותר מגז טבעי, ולפיכך ניתן גם לייצא אותם במחירים גבוהים בהרבה מזה של הגז הטבעי לבדו", טוענת ביילי.

עוד מוסיפה ביילי כי ישראל יכולה לעודד את צריכת הגז הטבעי במפעלי התעשייה. "מפעלים בכל העולם צורכים גז טבעי, וזה עוזר להם להיות תחרותיים. גז טבעי הוא זול פי כמה מדלקים אחרים דוגמת מזוט וסולר". נציין שכיום מספר מצומצם למדי של מפעלים צורכים גז טבעי בגלל חסמים ביורוקרטיים שמונעים את פריסת צנרת הגז ואת הסבת המפעלים עצמם לגז טבעי. חוק ההסדרים האחרון נועד לפתור לפחות חלק מאותם חסמים.

האם ניוד חוזים אפשרי?

אפשרות מקורית אחרת לעידוד פיתוח לוויתן היא ניוד חלק מהחוזים שעליהם חתומים שותפות תמר לשותפות לוויתן. לטענת ברון, "ללקוחות תמר לא יהיה אכפת מי מספק להם את הגז כל עוד הגז זורם באופן רציף ואמין". ביילי, לעומתו, טוענת כי ניוד החוזים הוא דבר בעייתי וקשה לביצוע. "אין סיבה ששותפות תמר יסכימו לדבר כזה. הן השקיעו מיליארדי דולרים בפיתוח המאגר, והעלות היא כבר שקועה. אם בכל זאת מחליטים לנייד את החוזים על מנת לעזור לפיתוח לוויתן, צריך למצוא מנגנון כלשהו שיפצה את שותפות תמר".

הסיבה לצריכה הנמוכה יחסית של גז נובעת בין היתר בגלל הביקוש הנמוך מהצפוי לחשמל (המיוצר בחלקו הגדול מגז טבעי). בעוד שבעבר העריכה חברת החשמל שהביקוש לחשמל יעלה בממוצע בשיעור של 3.8% בשנים 2015-2020, בשנים 2013 ו-2014 לא גדל הביקוש כלל.

לטענת באטלר, אחת הדרכים להגדיל את הביקוש לחשמל וגז טבעי הוא לחבר את הבתים לגז טבעי, בדומה לאירופה וארה"ב. משרד האנרגיה בחן בעבר את ההיתכנות של הנחת צנרת גז טבעי שתגיע לבתים, אך לעת עתה הוא טוען שמדובר בפרויקט יקר ומורכב מבחינה הנדסית.

"במבט ראשון מדובר בהשקעה כספית גדולה של הבאת הגז עד לפתח הבית, אבל למרות שזה יקר - זה בהחלט עשוי להשתלם", טען באטלר.

ג'ון הופמייסטר, לשעבר נשיא ענקית האנרגיה של, מסכים עם באטלר. בריאיון שקיימנו עמו בעבר טען כי על ישראל לעשות כל מה שהיא יכולה כדי לדאוג שהגז הטבעי יגיע לבתים. "איני יודע אילו מאמצים ישראל עושה כדי להסב את כל התעשייה לגז טבעי ומה היא עושה כדי להבטיח שהגז יגיע לבתים, אך היא צריכה לשים זאת בראש סדר העדיפויות".

וצריך גם לייצא

האם כל ההצעות הללו יספיקו להצדקת פיתוח לוויתן? לטענת ברון, התשובה על כך היא כנראה שלילית. לדבריו, כדי לפתח את מאגר לוויתן יש עדיין צורך בלקוח עוגן. "לקוח כזה יימצא רק באחד משוקי היצוא". לטענתו האופציה העיקרית שתאפשר את פיתוח לוויתן היא בניית מתקן יבשתי להנזלת גז. "בצורה כזו לא צריכה ישראל להתבסס על הביקוש והיצע הגז במדינות השכנות (משום שניתן לייצא גז טבעי נוזלי גם לאירופה ואסיה - ה"כ).

בכירים במשרד האנרגיה, לעומת זאת, טוענים היום כי אם ישראל תגדיל את הביקוש לגז במשק המקומי באמצעות הסבת תחנות הכוח הפחמיות והסבת התחבורה לגז טבעי, וכך גם תחתום על חוזה ליצוא גז עם ירדן, ניתן יהיה לפתח את לוויתן. "מספיק שיהיה ביקוש של 4.5-5 BCM בשנה על מנת שניתן יהיה לפתח את לוויתן", אמר לנו בכיר במשרד האנרגיה. "זה אמנם לא יהיה גרנדיוזי כפי שאמור היה להיות הפיתוח, אבל זה גם משהו".

ביילי מסכימה גם היא כי עידוד הביקוש יכול לעזור לפיתוח לוויתן, אך מבהירה כי אין צורך להגיב בפאניקה לתגלית במצרים. "משמעות התגלית היא שיש באגן הלבנט עתודות גז גדולות, שימשכו חברות בינלאומיות להגיע למצרים אך גם לישראל. התגלית יכולה אף להיות יתרון עבור מאגר לוויתן שנמצא סמוך לה. כך, למשל, ייתכן כי ENI ולוויתן יחליטו לבנות יחד מתקן LNG ולנצל את יתרון הגודל".