"הממשלה צריכה לטפח ולהשקיע יותר בחינוך מדעי"

החלטתו של שר החינוך, נפתלי בנט, להכפיל בתוך ארבע שנים את מספר בוגרי המתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד, נובעת מראייה אסטרטגית וארוכת טווח. הדיאגנוזה של השר בנט מדויקת: בכדי להצליח לשמור על מעמדה של מדינת ישראל כאומת סטארט-אפ, יש לדאוג לשפר את נתוני מסיימי חמש היחידות במתמטיקה ולנסות להגיע לפחות לממוצע ה-OECD . 

נכון להיום, מספר הנבחנים במתמטיקה, ברמה של חמש יחידות, עומד על 9.4 אחוזים מכלל משלימי תעודת הבגרות בישראל - נתון הממצב את מדינת ישראל במיקום נמוך בקרב המדינות המפותחות.

בממוצע, 16% עד 30% מהתלמידים במדינות המפותחות לומדים מתמטיקה מוגברת, כשבמדינות המצטיינות שיעור הלומדים מתמטיקה מוגברת מגיע גם ל-40 ואף ל-50 אחוזים. ואילו בכל הקשור לישראל, הנתונים פחות מזהירים, כאשר מספר הניגשים לשלוש יחידות עולה בהתמדה, בעוד מספר הניגשים לרמה של ארבע וחמש יחידות, עולה בקצב איטי הרבה יותר.

לירון ורמן, מנהל מרכז החדשנות של סיטי בישראל, אומר כי "לנתונים אלו יש השפעה מכרעת וישירה על פוטנציאל קטר הצמיחה של המשק הישראלי ועל עתידה של מדינת ישראל כמדינה של מדע, חדשנות, מחקר ופיתוח, כמי שידועה מסביב לעולם בזכות חברות ההזנק שצומחות בתוכה. ולא רק זאת: חשוב להבהיר לצעירים כי מסיימי חמש יחידות במתמטיקה, לא רק שתורמים למדינה עצמה ולצמיחת כלכלתה, אלא בראש ובראשונה תורמים ומפתחים את עצמם ומשפרים את רמת חייהם באופן משמעותי לעומת אנשים אחרים".

כך למשל, ממחקר שערך מכון טאוב, עולה כי השכר של בעלי 5 יחידות בגרות במתמטיקה יותר מכפול מזה של חסרי בגרות, וגבוה ב-40% מזה שסיימו בחינת בגרות ברמה נמוכה יותר של ארבע יחידות. אפשר להבחין כי פערי השכר בין בוגרי חמש לבין בוגרי ארבע יחידות, גדולים מפערי השכר בין מסיימי ארבע ושלוש יחידות.

"במצב שבו בתוך פחות מעשור, צנח מספר הנבחנים בחמש היחידות במתמטיקה בכ-30 אחוזים, דרושה רפורמה משמעותית בלימודי המתמטיקה ולימודי המדעים בכלל". 

- מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

"ראשית, יש לחשוב מחדש על מתמטיקה ועל מי שמלמד מתמטיקה. צריך להבין איך אפשר ללמד את ילדי ישראל באופן כזה שיהפוך את לימודי המתמטיקה ליותר זמינים ונגישים ופחות מאיימים. שום קמפיין אגרסיבי לא יפיג את חששם של חלק לא מבוטל מן הילדים מלימודי מתמטיקה. מורים מצויינים, עם שיטות למידה חדשניות - דווקא יכולים לשנות את התמונה". 

בנוסף, אומר ורמן, "המורים עצמם ושיטת הלימוד בבתי הספר, הם אולי הנדבך החשוב ביותר בלימודי המתמטיקה. על משרד החינוך להכניס דם חדש ורענן לבתי-הספר. כח אדם אינטרדיסציפלינרי, שייגש ללימודי המתמטיקה בצורה יצירתית ושינוי בתכנית הלימוד, ובעיקר הכנסת כלים טכנולוגיים, שידברו ויתחברו לעולמם של התלמידים, עשויים להוות חלק ניכר מהפתרון".

בד-בבד, "על ממשלת ישראל לטפח ולהשקיע יותר בחינוך מדעי - לא בהכרח מתמטיקה, אלא גם ביולוגיה, כימיה ופיסיקה. תחומים אלו יש בהם כדי לסגל יכולות חשיבה אנליטיות ומורכבות, שיכולות לעזור בתחום המתמטי עצמו ולהוות כלי משלים". 

- מדברים על כך שאין מספיק שילוב של נשים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק בכלל, האם זריקת העידוד של משרד החינוך עשויה לשנות את המצב?

"למרות הציונים הגבוהים של נשים בתחומים אלו, היכולות הנשיות לא באות לידי ביטוי בשוק העבודה ובמיוחד לא בהייטק. הדבר גורם לנשים לוותר מראש על לימודים מפרכים וקשים, בשל היעדר תמריץ. כאן המדינה יכולה להתערב, על-ידי מענק תמריצים לנשים, כדי שהללו יוכלו להתמסר יותר לקידום בעבודה ולהיות זמינות לפיתוח הקריירה האישית שלהן, שתתרום כמובן גם לצמיחה הכללית במשק". 

ורמן מסיים אומר כי "שילוב הגורמים האלו, בתוספת ההבנה הריאלית כי לא כל הילדים ניחנים ביכולת ובתפישה מתמטית ואנליטית גבוהה, עשוי להביא את ישראל לרמות גבוהות יותר במבחני הפיז"ה - ולשמר ואף לקדם את מעמדה של ישראל כאומת סטארט-אפ, המקדשת יזמות, חדשנות, מדעים וטכנולוגיה".