"מלאנוקס מאמינה שאיזיצ'יפ תרחיב השוק שלה ב-2 מיליארד ד'"

כך כותבים בקרדיט סוויס בעקבות העסקה בין שתי החברות שדווחה בשבוע שעבר ■ בעלי המניות של איזיצ'יפ יצביעו על רכישתה בידי מלאנוקס ב-12 בנובמבר

איל וולדמן ואלי פרוכטר / צילום: איל יצהר
איל וולדמן ואלי פרוכטר / צילום: איל יצהר

בעלי המניות של איזיצ'יפ יתכנסו ב-12 בנובמבר במשרדי החברה ביקנעם על מנת להצביע על רכישת החברה בידי מלאנוקס . איזיצ'יפ פרסמה אתמול את הזימון לאסיפה, שבשלב זה עדיין לא כולל את מלוא הפרטים על המשא ומתן עם מלאנוקס. כזכור, החברות הודיעו בשבוע שעבר שמלאנוקס תרכוש את איזיצ'יפ בעסקה של 811 מיליון דולר במזומן (כ-620 מיליון דולר בניכוי המזומנים שבקופה). מלאנוקס, בניהולו של איל וולדמן, מספקת ציוד תקשורת להעברת נתונים מהירה בתקשורת ארגונית, ואיזיצ'יפ, בניהולו של אלי פרוכטר, מפתחת שבבים לראוטרים של רשתות תקשורת גדולות.

בקרדיט סוויס פרסמו לאחר הדיווח על הרכישה רשימה של עסקאות קודמות בשוק הסמיקונדקטור, והצביעו על כך שמכפיל ה-EV/sales (לשנה קדימה) החציוני היה 2.5 והפרמיה החציונית ששולמה עמדה על 21.8%, זאת לעומת מכפיל של 4.8 ופרמיה של 16% בעסקת מלאנוקס-איזיצ'יפ.

"מנקודת מבט אסטרטגית, הרכישה מרחיבה את דריסת הרגל וההזדמנויות של מלאנוקס בתחום הדאטה סנטר ובשוק ה-WAN. מלאנוקס מאמינה שאיזיצ'יפ תרחיב את השוק שאליו היא פונה ב-2 מיליארד דולר, ליותר מ-14 מיליארד דולר ב-2017", כותב האנליסט ג'ון פיצר.

עוד לדבריו, "אנחנו רואים בהכרזה על רכישת איזיצ'יפ מהלך חיובי, וצעד נוסף בבניית גודל שהוא הכרחי לצורך התחרות בשוק הדאטה סנטר והענן. עם זאת, הקשיים האחרונים של איזיצ'יפ מול סיסקו (הכרזת סיסקו שלא תשתמש במעבדי הדור הבא של איזיצ'יפ, ש'ח'ו') והאיום התחרותי מצד אינטל, מצביעים על פרופיל סיכוי/סיכון מאוזן למניית מלאנוקס בשלב זה".

"לא הסינרגיה, אלא המוצר החדש"

האנליסט סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר כתב לאחר הרכישה כי "על פניו, שתי החברות פועלות בתחומים שונים לחלוטין, ולפיכך מידת הסינרגיה ביניהן אינה מהותית. יחד עם זאת, הרציונל העיקרי שעומד מאחורי הרכישה מבחינת מלאנוקס הוא המוצר החדש של איזיצ'יפ - NPS". וסצ'ונוק מוסיף כי "מוצר זה, שפותח בסודיות במרכז פיתוח בקריית גת ונחשף בתחילת 2013, הנו בעל שני יתרונות לעומת משפחות המוצרים הקודמים של החברה. ראשית, הוא משרת את מרבית שכבות התקשורת (Layer 2-7), כלומר לא רק את השכבות הגבוהות של נתבים ומתגים, אלא גם שכבות האפליקציות הסופיות (כולל אבטחת מידע, ניהול תעבורה ברשת, DPI, load-balancing ועוד).

"שנית, ניתן לתכנן את ה-NPS בשפת התכנות C, ולא בשפות המכונה כמו בדורות הקודמים של מוצרי איזיצ'יפ. הדבר מרחיב את קשת אפשרויות הפיתוח והתכנות מבחינת לקוחות החברה", מוסיף וסצ'ונוק. "שני היתרונות של NPS מציבים את המוצר כמתאים לא רק לשוק חברות הטלקום, תחום שסובל זה מספר שנים מחולשה בתקציבי ה-CAPEX (הוצאות הוניות), אלא גם לשוק הדאטה סנטר המהווה את מנוע הצמיחה העיקרי, הן בשוק ציוד התקשורת הכללי והן עבור מלאנוקס באופן ספציפי".