לרקוד, לרקוד, לרקוד: שלל מופעי מחול יעלו בשבועיים הקרובים

להקת "בודיטראפיק", לוס אנג'לס

להקת "בודיטראפיק" (Bodytraffic) מלוס אנג'לס נחתה כאן כבר בשבוע חול המועד, ואנשיה יצאו למסע מקצועי-חברתי, שמשלב כיתות אמן וסדנאות עם רקדנים בעבודה עם בעלי מוגבלויות. בשבוע הבא תעלה הלהקה 4 הופעות, הראשונה בתיאטרון ירושלים (14.10) והבאות פותחות את העונה החדשה של "מחול במשכן" בבית האופרה בתל-אביב.

בודיטראפיק היא להקה עכשווית מאוד, שהוקמה ב-2007 והיא בעלת אוריינטציה המשלבת מחול ברמה הגבוהה ביותר עם מעורבות חברתית ותגובה לסביבה. היצירות שיוצגו בארץ מדגימות את האג'נדה של הלהקה, המשתפת פעולה עם יוצרים "חמים" מכל העולם, במטרה לתת במה לרב-תרבותיות ולחדשנות בכוריאוגרפיה בזירת המחול העולמי.

זהו ביקורה הראשון של הלהקה בארץ והיא מעלה תוכנית בת 4 יצירות, מתוכן שתיים של כוריאוגרפים ישראליים-בינלאומיים - חופש שכטר שיצא מלהקת בת שבע ועושה חיל עם להקה משלו בלונדון וברק מרשל, שצמח בלוס אנג'לס דווקא, אך חזר לשורשי המחול המשפחתיים שלו, עלה לארץ בשנה שעברה, וכיום הוא משמש כמנהל האמנותי של מרכז התרבות והמחול האתני ענבל.

פסקול הנע בין אתני, לאלקטרוני ועד למוזיקת ג'אז אמריקאית פופולרית. על הבמה יופיעו עשרה רקדנים בהם גם המנהלות האמנותיות ומייסדות הלהקה, ליליאן ברבייטו וטינה פינקלמן ברקט.

שם יצירתו של מרשל "ובחצות, הכלה הירוקה ריחפה מעל כיכר הכפר" מעלה בדמיון ציור של שאגאל, ולא בכדי. נקודת המוצא שלה בסיפור אמיתי, על משפחה בת 8 אחיות ואח אחד, שחיו בתימן בשכנות לבית ילדותה של אמו של מרשל, מרגלית עובד. זהו סיפור-מוסר מלא בהומור שחור ולא מעט יידישקייט. פס הקול מורכב משירי אהבה יהודיים, ביידיש, לדינו ותימנית.

בהמשך הערב תוצג יצירתו של שכטר, "אבק", היצירה "שוב, לפני שאתה הולך" מאת ויקטור קוויג'אדה, שהכוריאוגרפיה שלו מבוססת על היפ הופ, ו"o2J0y", יצירה לסטנדרטים של ג'אז מאת ריצ'רד סיגל.

מאז הוקמה הלהקה זכתה בפרסים ובשבחי הביקורת ואף כונתה "להקת המחול של העתיד", על-ידי קרן ג'ויס למחול.

14.10 תיאטרון ירושלים; 15.10-17.10, בית האופרה המשכן לאמנויות הבמה, תל-אביב. 149-299 שקל.

פסטיבל תמונע הבינלאומי

בתיאטרון תמונע מתקיים בימים אלה זו השנה הרביעית "פסטיבל תמונע הבינלאומי לתיאטרון, פרפורמנס ומחול". הפסטיבל מקבץ מופעים מהארץ ומחו"ל, אשר נוצרו בשפה אישית וייחודית של היוצרים, שלדברי המנהלים האמנותיים, נאוה צוקרמן ויאיר ורדי, "מבטאים את סביבת עולמם הרגשית, החברתית, הפוליטית - האנושית". מטבע הדברים מדובר ביוצרים חובבי ניסיונות חדשים, פרינג'יים, הפונים לקהל "מיטיבי לכת" וסקרן להתנסויות.

בין היתר כולל הפסטיבל אירועי פרפורמנס (שילוב של מיצג אמנותי עם תנועה ויצירה בימתית-חזותית) ומחול מפולין, מגרמניה ומקרואטיה. שולי אנוש וסתיו מרין מעלות ערב של שתי יצירות "הורה אסקסטה" המשלב בין תרבות ריקודי העם הישראלית למחול מסורתי אתיופי ו"אני רק שאלה" (17.10) שעוסק בשפה ובשפת גוף.

רועי אסף מציג שתי יצירות מחול, על בנים ועל בנות, שיצר בשנתיים האחרונות במסגרת פסטיבל אינטימדס של תמונע. לראשונה הן מוצגות זו לצד זו. BOYS (18.10), חוקרת ייצוגי גבריות במחול של 5 רקדנים ואילו GIRLS (ב-19.10), מציגה 5 רקדניות בבגדי ים אדומים בנוסח מודל הנשיות ההוליוודי של שנות ה-50 בסביבה המעלה על הדעת תצוגת אופנה. בהמשך מתפתחת תובנה שהמחול חותר תחת המראה השבלוני של הנערות.

תיאטרון תמונע, 8-19 באוקטובר. מחירי כרטיסים: 40-70 שקל.

כוכבים מאורוגוואי

היכל אמנויות הבמה הרצליה פותח את עונת המחול עם ביקור ראשון בישראל של הבלט הלאומי של אורוגוואי - להקתו של הרקדן והכוריאוגרף חוליו בוקה. הלהקה הוותיקה חוגגת 80 להיווסדה, אך עם כניסתו של הרקדן המפורסם בוקה לתפקיד המנהל האמנותי, ב-2010, נפתח עידן חדש בחיי הלהקה. הוא גייס לשורותיה את טובי הרקדנים בדרום אמריקה והזמין כוריאוגרפים מובילים בעולם ליצור עבורה. השינוי הפך את הלהקה למקור גאווה לאומית ובוקה עצמו הוא כוכב שיש המשווים אותו לבן ארצו, כוכב הכדורגל דייגו מראדונה.

קריירת המחול המטאורית שלו החלה כשזכה בתחרות מחול במוסקבה ב-1985, ונחטף על-ידי מיכאיל ברישניקוב לכהן כרקדן הראשי בתיאטרון הבלט האמריקאי. ב-20 שנותיו בלינקולן סנטר שימש גם כרקדן אורח בבלט המלכותי בלונדון ובלה סקאלה במילאנו. לאחר פרישתו המפורסמת בשנת 2008 במופע ענק שהתקיים בפארק בבואנוס איירס, מול קהל של 300 אלף מעריצים, הזמין אותו נשיא אורוגוואי, חוזה מוחיקה, לנהל את להקת המחול הלאומית ולהעלותה על פסים עכשוויים.

בסיור העולמי של הלהקה מופיעים 24 רקדנים ברפרטואר מגוון: יצירת מחול ווידיאו של נאצ'ו דואטו הספרדי למוזיקה של שוברט; "אדג'טו" של אוסקר אראיז מוזיקה של גוסטב מאהלר. "מחרוזת דון קישוט", עיבוד חדש של בוקה לכוריאוגרפיה מקורית של מריוס פטיפה.

14.10-17.10, היכל אמנויות הבמה בהרצליה. 19.10, קיבוץ יגור. 20.10, משכן לאמנויות הבמה באר-שבע. מחיר כרטיס: 239-299 שקל.

מפגן כוח מדיסלדורף

במסגרת שנת היובל ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, מגיע לראשונה לארץ בלט דיסלדורף, שיעלה את היצירה המונומנטלית "רקוויאם גרמני" למוזיקה של ברהמס וכוריאוגרפיה של מרטין שלפפר, המנהל האמנותי הכריזמטי של הלהקה, שזכתה בתואר להקת השנה על-פי פאנל המבקרים של Dance Magazine. השופטים ציינו ש"הלהקה משקפת מיזוג של מחול קפדני עם בחירה נבונה של רפרטואר".

שלפפר בוחר יצירות מופת של כוריאוגרפים מובילים מהמאה ה-20, כמו ג'ורג' בלנשיין, אנטוני טיודור ואחרים, לצד קידום יצירות חדשות של יוצרים צעירים. בין אלה נמנה הכוריאוגרף הישראלי אורי איבגי.

ברהמס כתב את היצירה "רקויאם גרמני" במשך תשע שנים, באמצע המאה ה-19, והקדיש את הרקוויאם (תפילת אשכבה) לחברו המלחין רוברט שומאן ולאמו. אולם למרות הקדרות שברקויאם, ובניגוד למקובל, ברהמס בחר להתמקד לא בנפטר וגורלו המר, אלא בנחמה ובתקווה שדרושים למי שאיבד אדם יקר.

המחול נפתח בתמונה שבה 40 רקדנים ניצבים על הבמה יחפים, כך הופך שלפפר את המעמד לפולחני וחשוף. הרקדנים נראים פגיעים ואנושיים. בהמשך הוא משתמש באופן ציורי בנעלי הפוינט - אולי האביזר הפטישיסטי והסמלי ביותר לבלט קלאסי. רקדנית בודדת הנועלת נעל פוינט על רגלה האחת, מדגישה את חוסר האיזון בין כוחות החיים והמוות.

20-24 באוקטובר, היכל אמנויות הבמה בתל-אביב. מחירי הכרטיסים: 194-344 שקל.