כמו ברחובות: השיח ברשת אלים וקיצוני

ככל שהשטח בוער יותר, כך גם הרשתות החברתיות מתלהטות ומשקפות את השיח הציבורי - קיצוני, מיידי ועם הרבה הומור שחור f גם מהצד השני הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מרכזי, וההסתה ודברי השבח לפעולות הטרור לא תמיד מצונזרות על-ידי פייסבוק f האפליקציות של אתרי החדשות עובדות שעות נוספות והאולפנים החיים של וואלה ו-ynet, יחד עם ההתראות לסלולר שיוצאות כל כמה דקות, מהוות מרכיב מרכזי ביכולת להתעדכן בזמן אמת f הפריזמה הדיגיטלית של גל הטרור

פארודיה על waze. הומור שחור ברשת

התבטאויות ברשת: מיידיות וקיצוניות

כמו שחזינו במבצע "צוק איתן", כשבחוץ הרוחות סוערות והביטחון האישי נשחק, המוזות בפייסבוק הופכות לקיצוניות. לפי בדיקה של חברת Vigo, המנתחת את השיח ברשתות החברתיות, מאז תחילת החודש נרשמו יותר מ-250 אלף פוסטים על גל הטרור הנוכחי. למעשה, ככל שהזמן עובר, כמות הפוסטים עולה משמעותית. כך למשל, ב-7 באוקטובר נספרו כ-25 אלף פוסטים על המצב, בעוד אתמול (ב') נרשמו כ-40 אלף פוסטים.

אך מה שהתחיל כתגובות המביעות צער או גינוי, התחלף במהרה בפוסטים פוליטיים: מצד אחד, השמאל מממקד את הביקורת באופן אישי בראש הממשלה בנימין נתניהו, בעוד בימין מבקרים את התנהגות הערבים.

נתוני חברת Vigo מצביעים על כך ש-20% מהשיחות שנבדקו הכילו ביטויים אלימים ומסיתים - 50% מתוכם נגד ערבים, 35% נגד הממשלה, 10% נגד השמאל, 3% נגד הימין ו-2% נגד המתנחלים.

מנכ"ל Vigo, רביב טל, מסביר כי יש מספר מאפיינים לשיח ברשת בימים האחרונים. "באופן טבעי במצבים כאלה ישנה קיצוניות שמשתלטת על השיח. 75% מהשיח מכיל עמדות קיצוניות, הקוראות להפיל את ממשלת נתניהו (מהשמאל) או לנקוט מדיניות קשה יותר כנגד ערביי ישראל (מימין)", הוא אומר.

טל מוסיף, כי ניתן לראות גם מיידיות בהעלאת פוסטים לפייסבוק. "למעלה ממחצית מהפוסטים נכתבים תוך פחות מחצי שעה ממועד פרסום האירוע האקטואלי אליו הם מתייחסים, מה שמביא לכך שרבים נחשפים לאירועים החדשותיים דרך המדיה החברתית עוד לפני אמצעי התקשורת המסורתיים", מסביר טל.

על אף הסיטואציה הקשה והקורבנות שהיא גובה, טל מצביע על כך שדווקא ההומור הופך לדרך התמודדות עם המתח בקרב הישראלים. "אם בתחילת החודש נרשמו כמה עשרות פוסטים הומוריסטיים ביום, בסוף השבוע האחרון נרשמו בכל יום כ-3,000 פוסטים כאלה", הוא מציין וממהר להבהיר, כי "עדיין מדובר רק בכ-5% מכלל השיח".

כך למשל, ברשתות החברתיות פורסמה תמונת מסך מפוברקת מתוך אפליקציית הניווט Waze, שבה ניתן לדווח על פיגוע לפי סוגים שונים כמו דקירה, בקבוק תבערה, זריקת אבנים או טרקטור. דוגמה אחרת היא צילום של גבר שיורד לזרוק שקית זבל והתמגן בקסדה, אפוד וחרב או פוסט שמישהו כתב: "אני מה זה לא בכושר. אתמול יצאתי לריצה בירושלים ואחרי חמש דקות התחלתי להרגיש דקירות בצד".

מאפיין אחרון, מציין טל, הוא הביקורת שמביעים הגולשים נגד התקשורת הישראלית על טעויות או הטיות של התקשורת המערכתית ובעיקר בערוצי הטלוויזיה 2 ו-10.

השוואה בין מוחמד א-דורה למפגע אתמול. הסתה ברשתות

הסתה ברשתות החברתיות: כמעט הכל מותר בפייסבוק

זרועות הצנזורה של הרשת החברתית הפופולרית בעולם עומדים לעיתים דום, מול גלי השנאה וההסתה נגד ישראל באירועים ביטחוניים ובתקופות מתוחות פוליטית ומדינית.

בפרק הנוכחי בסכסוך הישראלי-פלסטיני היה זה למשל הגוף qudsn, שמאגד קהילה של צעירים פלסטינים שמפרסמים תמונות ועדכונים בנושא, שלא צונזר כמעט כלל. דרך הפלטפורמות החברתיות השונות שבהן פועלת הקהילה, ובראשן פייסבוק (עם 3.6 מיליון עוקבים), הם קידמו לאחרונה מספר סרטונים, בהם שחזור של רצח בני הזוג הנקין וכן סרטון הסבר על איך לדקור יהודים. בפייסבוק לקחו את הזמן עד שהורידו את הסרטון, על אף שהגולשים - ובמיוחד הישראלים - התלוננו על עידוד האלימות וההסתה.

זה לא המקרה היחיד שהגולשים בישראל מרגישים שהרשת החברתית נותנת יד להסתה מכוערת ואלימה. כך, למשל, פועלים באין מפריע עמודים תחת השמות Hundred Million Person Hate Israel או Israel is a War Criminal, שהגיע ל-190 אלף עוקבים.

האם מדובר בהחלטות מושכלות או בחוסר זמן בשל עומס בטיפול בתלונות בתקופה כזו? לא ממש ברור.

בתגובה רשמית מסבירים בפייסבוק, כי "אין מקום לטרוריסטים בפייסבוק. אנו פועלים באגרסיביות בכדי להבטיח שטרוריסטים וקבוצות טרור לא יהיו באתר. בנוסף, אנו מסירים תוכן שמשבח או תומך בטרור, מסית לאלימות, מציג אלימות גרפית וכן תכנים של טרוריסטים".

"הסערה ברשתות החברתיות נמשכת במלוא העוצמה בקרב הציבור הפלסטיני", אומר סשה דרטווה, לשעבר מייסד ומנהל מערך הניו-מדיה של צה"ל וכיום מנהל מחלקת הדיגיטל במשרד יחסי הציבור רימון כהן שינקמן. "כל ירי של צה"ל מתועד בטוויטר וכל פציעה או מוות של פלסטיני משמשת לתעמולה וליבוי האש וכן להשפעה על דעת הקהל העולמית. הפצת המידע והתמונות הללו על-ידי ארגונים אנטי-ישראליים, ארגון החמאס וארגונים אסלאמיים נוספים מלהיטה את הרוחות ומעודדת השתתפות בהפגנות וביצוע פיגועי דקירה וכן במקביל מוסיפה שמן למדורת הדה-לגיטימציה כנגד ישראל בתקשורת הבינלאומית".

דרטווה, שפיקד על מטה הניו-מדיה בצה"ל במהלך מבצע "צוק איתן" האחרון, הוסיף כי "בימים האחרונים הרשות הפלסטינית חדלה מלהסית את הציבור באופן גלוי ברשת, אך לצד זאת ניתן לראות פעילות הסתה מסיבית של החמאס וארגונים נוספים המשתוללת ללא כל התנגדות".

עמוד הפייסבוק של עובדת פלאפון. הזדהות עם מחבלים

פיטורי עובדים בעקבות פייסבוק: האם זה בכלל חוקי?

להתבטאויות בפייסבוק יש גם מחיר. מלבד האפשרות הקיצונית להיחסם על-ידי פייסבוק, הרשת החברתית גם משמשת כבית דין שדה וכפי שראינו במבצע "צוק איתן", גם הפעם פוסטים כאלה ואחרים הופכים לראייה עבור מעסיקים כסיבה לפיטורים.

כך, במהלך "צוק איתן" בעיריית לוד פיטרו פסיכולוגית מאגף החינוך בעירייה לאחר שהביעה גילויי שמחה על מותם של חיילי צה"ל ובבית החולים שערי צדק השעו את אחד הרופאים לאחר ששיתף תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שיני ערפד נוטפות דם מעל ילד בוכה ופצוע.

גם הפעם, חזרה חרב הפיטורים לאיים על חופש הביטוי בפייסבוק. כך, עובדת בפלאפון פוטרה לאחרונה לאחר שהחליפה את תמונת הפרופיל שלה לתמונות של מחבל שביצע פיגוע דקירה לצד הכיתובים "שאהיד" ו"אהובי".

בבית החולים הדסה עין כרם, פוטר סניטר ערבי לאחר שבפוסט בפייסבוק הביע הזדהות עם מחבל שביצע פיגוע.

חלק מהפיטורים מגיעים כתוצאה מהתגובות של קהל הגולשים בפייסבוק שקורא לצעדים אלה ואחרים נועדו להשתיק קולגות לעבודה שקוראים קריאות דומות, אך על פניו נראה שמדובר בהליך מסורבל משפטית וכלל לא בטוח שהוא חוקי. חוק חופש הביטוי מגן על זכותו של כל אדם להביע כמעט כל דעה היכן שירצה - כולל בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו. יתרה מזאת, כללי השוויון בעבודה אוסרים על אפליה של עובדים בגין השקפה פוליטית. כנראה שבעתיד בית המשפט יידרש לסוגיה ואז נוכל לשרטט טוב יותר את גבולות חופש הביטוי גם ברשתות החברתיות.

עולם המובייל: האפליקציות של אתרי החדשות מתחזקות

מדורת השבט, הטלוויזיה בסלון הבית, כבר מזמן לא משחקת תפקיד מרכזי באירועים ביטחוניים. אמנם יש את מי שמתקבץ מולה כדי לצפות במהדורות החדשות, או בתוכניות האקטואליה למשך שעות אחר הצהריים והערב, אך המיידיות של האינטרנט כבר מזמן הפכה אותה לפחות רלוונטית. ואם מיידיות היא שם המשחק, אז מובייל הוא המלך הבלתי מעורער. כפי שראינו במהלך "צוק איתן", גם הפעם התראות הפושים לא מפסיקות לספק את המידע המהיר ביותר.

התחרות בין האתרים על זמנו ותשומת ליבו של המשתמש הישראלי עולה לגבהים חדשים - בין אם מדובר במי יוציא את הפוש ראשון ובין אם מדובר בעדכונים ראשוניים או באייטמים בלעדיים. באתרי החדשות המובילים - וואלה ו-ynet - מנסים לתת פייט לטלוויזיה בשידורים חיים מהאולפנים, אבל את הישראלים מעניין בעיקר החדשות ועיקרן תחילה.

מבט אל מערכת המדידה של חברת SimilarWeb הישראלית, מראה שינוי מהותי בחתירה למגע עם אפליקציות החדשות הישראליות. כך, למשל, סקירה של חנות האפליקציות Google Play מראה, כי בשבעת הימים האחרונים נרשמה עלייה בפופולריות של האפליקציות החדשותיות, בין היתר של ynet המובילה, חדשות 2, חדשות 0404 ואחריהן וואלה. בדיקה של תמונת המצב על עשר האפליקציות המובילות בהורדות בימים האחרונים בחנות App Store במכשירי האייפון מראה שינוי קל, במסגרתו ynet ניצבת במקום השני, במקום החמישי זינקה אפליקציית "צבע אדום" הפופולרית ומיד אחריה נמצאת אפליקציית 0404 של אתר החדשות האינטרנטי.

גוגל: מה מחפשים בשבוע האחרון?

פייסבוק אמנם הופך לבמה המרכזית בכל מה שקשור למצב הביטחוני, אך גם גוגל יכול בהחלט לשמש כסוג של ברומטר כשבוחנים את המצב באינטרנט. כך, למשל, כדי לראות מה באמת מעניין את הגולשים, ערכנו השוואה על החיפושים בגוגל באמצעות Google Trends וראינו שעל אף אירועי הדקירות למיניהם, הישראלים יותר התעניינו בשבעת הימים האחרונים בפרשת "אלנבי 40", וזאת לפי כמות החיפושים אשר גבוהה יותר מזו של מי שחיפש את המילה "פיגוע".

אתמול בבוקר (ב') נרשם שינוי במגמה, כשהמצב הביטחוני החמיר במקביל לירידה בעניין בסיפור שהתרחש במועדון.

צרו איתנו קשר *5988