הרוחות העזות סביב קייפ הורן בקצה הדרומי של דרום אמריקה אילצו בחודש שעבר קבוצה של תומכים בממשלת ארגנטינה לנטוש את היאכטה שעליה הם הפליגו מהצפון הרחוק של המדינה. הם ניסו להצית גאווה ימית לאומית, אבל אחרי ניסיון חילוץ כושל על הסיפון, היאכטה הנטושה, לה סאנמרטיניאנה, על שם גיבור העצמאות חוסה דה סאן מרטין, נסחפה לכיוון איי פוקלנד. רק שם, קרוב לאיים שארגנטינה מכנה איי מלבינאס, שאליהם פלשה ב-1982 במלחמת החרפה הלאומית עם בריטניה, אפשר היה להשתלט על היאכטה.
כולם בבואנוס איירס הבינו את האירוניה. מבקריה של הנשיאה כריסטינה פרננדז דה קירשנר ראו את היאכטה שכמעט נטרפה בים כמטאפורה לממשל שלה.
בעשור האחרון נהנתה ארגנטינה מבום מחירי הסחורות וחומרי הגלם שיצר צמיחה כלכלית שנתית של כ-4%. פרננדז מיהרה להציג את הצמיחה כהצלחה של ממשלתה. אבל כשהיא מתכננת לפרוש מכהונתה - אחרי הבחירות לנשיאות ביום ראשון הקרוב - היא תותיר מאחוריה מדינה על שרטון כלכלי עם גירעון תקציבי גדול, אינפלציה דו-ספרתית ויתרות מט"ח נמוכות במידה קריטית.
"לארגנטינה נגמר הכביש", אומר פטריק אסטרולס, אנליסט חובות ריבוניים בכיר בחברת ניהול הנכסים בשווקים המתעוררים EMSO Partners. "זו לא שאלה של אם יהיה תיקון במדיניות הכלכלית או לא. השאלה האמיתית היא אם הממשל החדש יפעל במהירות, או שהשוק יעשה את התיקון הנחוץ במקומם".
פרישת פרננדז - נקודת מפנה?
פרננדז מנועה מהתמודדות על כהונה שלישית על ידי החוקה, ורבים מאמינים שפרישתה יכולה להיות נקודת מפנה בכלכלה השלישית בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי ברזיל ומקסיקו). הפרישה תסיים 12 שנות שלטון שמאלני של פרננדז וקודמה, בעלה המנוח נסטור קירשנר, שעלה לשלטון ב-2003 כאשר המדינה התאוששה ממשבר כלכלי קודם שנבע מחדלות הפירעון של 100 מיליארד דולר מחובותיה - חדלות הפירעון הריבונית הגדולה בהיסטוריה האנושית בזמנה.
באותם ימים, גם מנהיגים פופוליסטיים אחרים או מהמרכז-שמאל - כמו הוגו צ'אבס בוונצואלה ונשיא ברזיל שלעבר לואיז אינסיו לולה דה סילבה - עלו לשלטון ברחבי דרום אמריקה. לגודל מזלם, עלייתם באה בצירוף מקרים עם עליית מחירי הסחורות (קומודיטיז).
אבל היום הבום ההוא הסתיים עם השלכות קשות על כמה מהמדינות החשופות ביותר. בברזיל ובוונצואלה, יורשיהם של צ'אבז ולולה מתמודדים עם משברים כלכליים ופוליטיים חסרי תקדים.
ארגנטינה אינה באותו מצב קריטי, אבל בקרב המתמודדים על הנשיאות יש קונצנזוס רחב שמי שיזכה בבחירות יצטרך לפעול במהירות כדי להתיר סבך של בעיות כלכליות שהולכות ומצטברות, ולמנוע משבר כלכלי דומה.
מה שמבדיל בין המועמדים הוא המהירות שבה הם מבטיחים לטפל בבעיות הללו. לפי שעה ההתמודדות צמודה וקשה לקבוע מי ינצח, בגלל שיטת הצבעה שמחייבת את המנצח בסיבוב הראשון להשיג לפחות 45% מהקולות, או 40% מתוספת פער של 10% על פני המועמד השני. ללא רוב כזה יתקיים סיבוב שני וסופי ב-22 בנובמבר.
מי שמוביל בסקרים, עם כ-37%, הוא דניאל סיולי (Scioli), בן 58, שמכונה "מועמד ההמשכיות" ונתמך על ידי הנשיאה פרננדז. סיולי, מושל מחוז בואנוס איירס ולשעבר סגן נשיא של קירשנר, מבטיח רק "שינוי הדרגתי".
יריבו העיקרי הוא מאוריסיו מאקרי (Macri), ראש העיר מהימין-מרכז של בואנוס איירס, שמתחייב לשקם את אמינות מוסדות כמו המערכת המשפטית, הבנק המרכזי והמדיה - שכולם נתונים ללחציו של ממשל פרננדז - ולפתוח את הדלת להשקעות זרות בארגנטינה.
אבל יתכן שהתוצאה הסופית תהיה בידיו של סרחיו מאסה, מזכיר ממשלה לשעבר תחת פרננדז שפרש ממנה. למרות שהוא מצוי רק במקום השלישי בסקרים עם 20%, תמיכתו בסיולי או במאקרי בסיבוב השני תקבע כנראה את המנצח הסופי בבחירות.
"הבחירות נשארו פתוחות לגמרי, עם סבירות גבוהה לסיבוב שני", אומר לורנס אלן מסוכנות מחקרי הסיכונים IHS. "סיולי ומאקרי מתחייבים לשפר את סביבת העסקים, אבל הפערים המקרו-כלכליים הרציניים של ארגנטינה יהיו אתגר רציני".
האתגרים הללו הם רציניים אך לא בלתי אפשריים. הם כוללים טיפול בגירעון תקציבי של 7% מן התמ"ג השנתי שממומן כעת על ידי הדפסת כספים, אינפלציה שחזאים פרטיים מעריכים ב-20%, מטבע בערך מנופח עם שער חליפין גבוה בשוק השחור, עודף מסחרי שמתנדף במהירות, פיקוח על ההון והתכווצות של יתרות המט"ח.
ביקוש לנכסים ארגנטיניים
אבל מבחינת שוקי ההון השאלה הגדולה ביותר היא אם הממשל החדש יוכל להסדיר מחלוקת על 1.3 מיליארד דולר עם קרנות גידור שמחזיקות באג"ח ארגנטיניות בהובלת קרן אליוט מנג'מנט של המיליארדר האמריקאי פול סינגר. הסכסוך הזה חוסם למעשה את הגישה של ארגנטינה לשוקי ההון בעשור האחרון.
ההתדיינות המשפטית בין ארגנטינה לקרנות הגידור שסירבו להצעת ההסדר המקורית שלה מ-2002 גרמה לכך שלארגנטינה יש כיום רמה נמוכה יוצאת דופן של חוב - יתרון שאין להרבה כלכלות מתעוררות שמינפו את עצמן עד הצוואר. אבל ההסדר הפך אותה למצורעת מבחינה פיננסית. רבים מקווים שהסדר נוסף של המחלוקת עם קרנות הגידור הנושות יביא לחידוש זרימת ההון למדינה.
"היינו מחוץ לשווקים כה הרבה זמן, שהצטבר ביקוש לנכסים ארגנטיניים", טוען פדריקו שאטורצנגר, היועץ הכלכלי של מאקרי, שאומר שיפעל לפתרון מהיר של המחלוקת עם קרנות הגידור.
שאטורצנגר אומר שאחת העדיפויות היא למשוך 20 מיליארד דולר בשנה בהשקעות של נפט וגז כדי לפתח את מרבצי הפצלים של ארגנטינה, שרובם אינו מנוצל.
אחרים פחות בטוחים בהתעניינות הכלכלית הזרה בארגנטינה. אפילו אם יהיה הסדר חדש, המשקיעים כבר אינם מעוניינים בשווקים מתעוררים כפי שהם היו כאשר מחירי הסחורות היו גבוהים, וריביות השפל בעולם המערבי הציתו חיפושים אחרי תשואות גבוהות יותר. השקעה בנפט פצלים הפכה גם להרבה פחות אטרקטיבית על רקע צניחת מחיר הנפט הגולמי.
"הגענו מאוחר מדי למסיבה", מזהיר מריו בלכר, כלכלן לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית, וכעת יועץ למועמד סיולי. סיולי אומר שהוא בעד חידוש הדיונים עם קרנות הגידור הנושות, אך הוא אינו מספק פרטים נוספים על מה שהוא יציע להן. פרננדז מתנגדת לחידוש מו"מ על עסקה חדשה עם הנושים הללו.
למבקריה הרבים של פרננדז, סיומה של הסרבנות הארגנטינית לדון עם קרנות הגידור יהיה אחד השינויים החשובים כאשר היא תפרוש מכהונת הנשיאה. אבל למרות שהיא עומדת בראש ממשל שהמבקרים תוקפים כשחצן, קפריזי, לא שגרתי, נקמני ואפילו מושחת, שיעור התמיכה בפרננדז קרוב ל-50% , מה שיכול להגביל את מרחב התמרון של היורש שלה.
חסידי פרננדז אומרים ששיעור התמיכה הגבוה יחסית בה נובע ממדיניות הממשל שלה, שהחזירה את ארגנטינה אל תוואי הצמיחה והשגשוג אחרי משבר החובות האדיר של 2001. "מעל הכול, החזרנו לעצמנו את היכולת לשלוט בגורל שלנו, מה שלא היה לנו כשהמדינה הייתה שקועה בחובות וכפופה לקרן המטבע ולשוקי ההון", אומר אלדו פרר, כלכלן בולט.
כדי להסביר את הפופולריות המתמשכת שלה, התומכים מצביעים גם על הצמיחה הכלכלית החזקה, שהגיעה לשיא של 9.5% ב-2010, אך ירדה ל-0.5% ב-2014, כאשר השנה לא צפוי שיפור גדול, ועל התוכניות החברתיות הנדיבות. סבסוד האנרגיה, למשל, יכול לגרום לעלות החשמל החודשית של משק בית להיות דומה למחיר כוס קפה. הסובסידיות הללו, הם אומרים, חילצו מיליונים ממעגל העוני וצמצמו את הפערים החברתיים, אם כי האינפלציה שחקה מאז את ההישגים הללו. האוניברסיטה הקתולית של ארגנטינה חישבה ששיעור התושבים החיים בעוני - הכנסה של עד 220 דולר בחודש - עלה ל-29% בשנה שעברה, משפל של 25% ב-2011.
כלכלנים שעובדים בשביל כל המועמדים העיקריים לנשיאות מזהירים שהמדינה כבר אינה יכולה להרשות לעצמה את רמת הסובסידיות הנוכחית. אבל יורשיה של פרננדז עלולים למצוא את עצמם מוגבלים גם על ידי מה שאוגוסטין ד'אטליס, כלכלן נוסף שמקורב לממשל, מזהה כמעבר קבוע לשמאל בדוקטרינה הכלכלית השלטת. אפילו מאקרי חסיד כלכלת השוק תומך בגלוי בהלאמת חברת הנפט YPF, שהייתה שנויה מאוד במחלוקת ב-2012.
אבל המורשת הגדולה ביותר של פרננדז תהיה אולי היא עצמה. למרות שהיא לא מתמודדת בבחירות כסגנית נשיאה, סנטורית או מושלת - רבים בארגנטינה העריכו שהיא תחפש משרה פוליטית כדי לשמור על חסינותה מפני תביעות שחיתות אפשריות - מעטים רואים אותה נעלמת לגמרי מהזירה הציבורית.
"הנעלם הגדול הוא אם כריסטינה הולכת לשחק תפקיד גדול ולהישאר דמות חזקה", אומר חואן קרוז דיאז מחברת הייעוץ הפוליטי ספיידאס. הוא מציין שזה חשוב במיוחד לסיולי, שהיה צריך לחזר אחרי תמיכת פרננדז באמצעות מינוי אחד מיועציה הקרובים ביותר לסגנו בהתמודדות, תוך ניסיון להרחיק את עצמו ממנה כדי למשוך מצביעים מתנדנדים. זה היה תרגיל בהליכה על חבל דק, "אבל לא הייתי מזלזל בעצמאות של סיולי", אומר דיאז.
נפילה כואבת
לפני מאה שנים הייתה ארגנטינה אחת המדינות העשירות על פני כדור הארץ, ואילו היום היא סובלת מהמעמד המפוקפק של המדינה היחידה שנשרה ממועדון המדינות העשירות.
"ההיסטוריה המודרנית שלנו מתחלקת לשני חצאים: ארגנטינה כמדינה עם העלייה המהירה ביותר בשנים 1880-1930, ואחר כך המדינה עם הנפילה הידועה ביותר לשמצה", אומר דנטה קפוטו, שר החוץ בשנות ה-80, שמפקפק בכך שהממשל הבא ישנה משמעותית את תוואי הירידה המתמשכת.
בצד הנכסים של המדינה רשומות יתרות נפט וגז פצלים שהן מהגדולות בעולם. ארגנטינה משתבחת גם בערבות פוריות אינסופיות שהפכו אותה ליצואנית השלישית בעולם של פולי סויה - מגזר שהניע את ההבראה אחרי המפולת של 2001. אבל מחירי הסויה נחתכו במחצית לכ-320 דולר לטון מאז 2012, אם כי יש המקווים שהיבולים יוכלו להימנע מהגרוע ביותר בסוף מחזור-העל של מחירי הסחורות.
"העולם אוכל יותר ואוכל יותר טוב, וזו מגמה שלא תשתנה", אומר גוסטבו גרובוקופטל, חוואי ארגנטיני מפורסם המכונה לעתים "מלך הסויה". "זו הזדמנות גדולה לארגנטינה, שיכולה ליהנות ממנה במיוחד".
אבל בצד ההתחייבויות של המאזן הלאומי קיים מעמד פוליטי שהוכיח לכאורה שהוא לא מסוגל לספק יציבות לטווח ארוך. תקוות גדולות מלוות כל ממשל חדש, אך שום ממשל לא הצליח ליישר את מחזורי הגאות והשפל במדינה.
בוחרת אחת ללא אשליות, סוניה בנדבצד הנכסים של המדינה רשומות יתרות נפט וגז פצלים שהן מהגדולות בעולם. ארגנטינה משתבחת גם בערבות פוריות אינסופיות שהפכו אותה ליצואנית השלישית בעולם של פולי סויה - מגזר שהניע את ההבראה אחרי המפולת של 2001טי, בת 69, פסימית. "לרוע המזל אני לא חושבת שהנשיא הבא ישנה את המדינה הזו. אנחנו צריכים לא רק נשיא חדש, אלא גם פוליטיקאים חדשים. שילכו כולם הביתה!".
המועמדים: התמודדות פתוחה
הבחירה של פרננדז - דניאל סיולי
סיולי נולד למשפחה ממעמד הביניים, ניהל בגיל 18 מו"מ עם חוטפי אחיו, אנשי גרילה מהשמאל, על הכופר לשחרורו, אבל התהילה שלו הגיעה בזכות הספורט. אחרי שאיבד את זרועו הימנית בתאונת סירות מרוץ ב-1989, הוא המשיך וזכה בכמה אליפויות עולם עשור לאחר מכן, לצד קריירה עסקית של שיווק מכשירי חשמל של אלקטרולוקס. אחרי שנבחר לקונגרס הארגנטיני ב-1997, נסטור קירשנר בחר בו לסגן הנשיא ב-2003. מ-2007 הוא מושל מחוז בואנוס איירס, שאוכלוסייתו בת 17 מיליון התושבים הופכת אותו לגדול מרוב מדינות אירופה. הוא כיהן גם נשיא מפלגת השלטון הפרוניסטית בשנים 2010-2014.
זה שקורא תיגר - מאוריסיו מאקרי
מאקרי, בנו של איל עסקים איטלקי רב-השפעה, ניהל במשך שנים את אחד ממועדוני הכדורגל הפופולריים בארגנטינה, בוקה ג'וניורס, באחת התקופות המזהירות שלו. אבל לדבריו, טראומה של חטיפה במשך 12 ימים על ידי שוטרים מושחתים ב-1991 שכנעה אותו להיכנס לפוליטיקה. הוא הקים מפלגת מרכז-ימין, ומאוחר יותר הפך לחבר קונגרס לפני שנבחר ב-2007 לראש העיר בואנוס איירס. אחרי שהשיק את הקמפיין שלו לנשיאות ב-2013, הוא נהנה בשנה האחרונה מעלייה דרמטית בפופולריות שלו, הודות לקריאה לרפורמות.
המועמד החיצוני - סרחיו מאסה
מאסה הוא דיסידנט פרוניסט שמקווה להרוויח מאי-שביעות הרצון הרחבה מהממשל הנוכחי. אחרי שנבחר ב-2007 לראש העיר טיגרה, פרבר מעמד ביניים בצפון בואנוס איירס, הוא כיהן זמן קצר כמזכיר ממשלתה של כריסטינה פרננדז ב-2008-2009, ופרש ממנה. המועמדת שלו התקשתה להתרומם למרות ניצחון מרשים של מפלגתו בבחירות הביניים ב-2013 ששלל מפרננדז את הרוב שהייתה זקוקה לו בקונגרס כדי לשנות את החוקה ולהתמודד על כהונה שלישית.
ריסטינה פרננדז / צילום: רויטרס
כתבות
ני"ע
