"הצלחנו להוציא סעיפי מס דרקוניים מחוק ההסדרים"

"לא נשאר שום דבר עם השפעה תקציבית על שנת 2016" - כך מסכמים היום (ד') מומחי מס בכירים את פרק המיסוי והמלחמה בהון השחור בחוק ההסדרים. ביום שני בשעות אחר-הצהריים, לאחר שבועות ארוכים ודיונים מרתוניים, משברים והפסקות בדיונים, אישרה ועדת הכספים, את חוק ההסדרים לשנים 2015-2016. בשעה שלא מעט סעיפים חברתיים נכנסו לחוק (ובהם הגדלת הכנסות המדינה ממסים על משאבי הטבע, הגדלת קצבאות הילדים והעמדת חיסכון ארוך טווח לכל ילד, הקטנת מס השבח על מכירת קרקעות פרטיות לבניית מגורים ועוד), נראה כי פרק המיסוי והמאבק בהון השחור, המהווה ככלל את אחד הפרקים הדרמטיים בחוק ההסדרים, עבר הליך כיווץ משמעותי ביחס לנוסח הראשון שהוצג בפני חברי הכנסת וועדת הכספים.

בין היתר, במסגרת המשא-ומתן מול האוצר על סעיפי פרק המיסוי, אישרה הוועדה לרשות המסים לבצע חילופי מידע עם רשויות מס זרות, כחלק מהמחויבות של המדינה בפני גופים כלכליים בינלאומיים; וכן אישרה את הרחבת החלת חובת הדיווח המקוון על עוד עסקים במשק (נושא שלא היה שנוי במחלוקת כלל), תוך סייגים והקלות בקנסות על אי-הגשה או איחור בהגשת דוחות. ואולם, לא מעט נושאים משמעותיים פוצלו מחוק ההסדרים, בהם הסעיף שהתעתד לקבוע חובת הדיווח לרשות המסים על קבלת ייעוץ בנושא המס על-ידי גורם מקצועי.

עו"ד יוסי אלישע, ראש מחלקת מיסוי במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות' ויו"ר משותף בפורום המסים בלשכת עורכי הדין, מסביר כי "בסופו של תהליך פרק המיסוי צומצם משמעותית במסגרת חוק ההסדרים. מתוך רצון אמיתי וכן להתגייס למאבק בהון השחור, רשות המסים ומשרד האוצר ניסו לכלול בחוק ההסדרים סעיפים שהיו עלולים בסופו של יום לפגוע בנישומים ואף בהם עצמם".

עוד הוא מוסיף כי "לפי חוק ההסדרים במתכונתו הראשונית, היו אמורות להיכלל בו הוראות שהיו עשויות לפגוע באופן משמעותי בזכות ההיוועצות של הנישומים, המהווה זכות יסוד וחלק בלי נפרד מהבסיס לעקרון שלטון החוק בישראל. אלא שאחרי מאבק ממושך, הוועדה פיצלה מחוק ההסדרים את נושא חובת הדיווח בגין ייעוץ מיסויי, במטרה לדון בנושא בצורה מעמיקה כדי למנוע פגיעה קשה, לא מידתית ושלא לצורך בנישומים.

"מעבר לכך, כללה הצעת החוק במתכונתה הקודמת הוראות ביחס לעריכת שומות לפי מיטב שפיטה, שהיו עשויות לפגוע בסופיות השומה ובאינטרס ההסתמכות של הנישומים. לאחר דיונים ממושכים ובשיתוף פעולה של לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס, הצלחנו גם בנושא זה להביא לצמצום משמעותי של הפגיעה בנישומים".

רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון, מוסיף כי "הסעיפים שנותרו בפרק המיסוי מאזנים בין יכולת המדינה לגבות יותר מסים באמצעות חקיקה, לבין זכויות היסוד של הנישומים לסיים את השלכות המס על שנים עברו בזמן סביר".

הבעיה, מסביר רו"ח בלנגה, טמונה מראש בניסיון להעמיק את הגבייה באמצעות חקיקה. "הבעיה של רשות המסים היא שהיא מנסה לקחת כסף מהנישומים על-ידי חוק ההסדרים, אבל מי שלא משלם מס, ימשיך לא לשלם מס. היא רוצה להגיע לכסף דרך החוק ולא בירידה לשטח, כי אין לה כוח-אדם ויכולת.

"רשות המסים צריכה כוח-אדם איכותי ומקצועי, ולהגיע למקומות שלא נוגעים בהם - ולא להמשיך לתפוס את אותם נישומים שכבר נמצאים במערכת, באמצעות חוק ההסדרים. עם סעיפי החוק החדשים שיאושרו במסגרת חוק ההסדרים, הרשות תיקח עוד קצת מס מאיפה שאפשר לקחת, רק קצת יותר, אבל הבעיה האמיתית שלה לא שם. צריך לחזק את הרשות ולא להמשיך לחוקק חוקים".

מה בכל זאת נשאר בפרק המיסוי המכווץ בחוק ההסדרים ומה עלה בגורל הנושאים שפוצלו ממנו? "גלובס" עושה סדר בחקיקת המס החדשה שצפויה לעבור בכנסת, עם אישור תקציב המדינה.

הגדרת עבירות מס כעבירות הלבנת הון

■ המצב הקיים:

חוק איסור הלבנת הון מגדיר רשימת "עבירות מקור", כאשר רכוש שהושג על-ידי ביצוע אותן עבירות מקור נחשב ל"רכוש אסור" שהלבנתו - הניסיון להפוך אותו לרכוש שניתן להשתמש בו בכלכלה המדווחת - מהווה עבירה על חוק איסור הלבנת הון. כיום, עבירות מס אינן מוגדרות כ"עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון, למעט הוצאת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות ועבירות ספציפיות מתחום המכס.

■ התיקון שהוצע:

הוצע להוסיף את עבירות המס החמורות ל"עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון. זאת, תוך מתן סמכויות חקירה, כניסה, תפיסה, וחיפוש לפקיד מכס-חוקר בעבירות הלבנת הון, שנעברו ברכוש שמקורו בעבירות מס אלה. ובנוסף - קביעת הסדר המאפשר העברת מידע לפקיד מכס-חוקר ממאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בתנאים הקבועים בהצעה.

■ מה עלה בגורל הסעיף:

פוצל מחוק ההסדרים, והועבר להליך חקיקה מלא, אך מזורז. נוסח החוק המפוצל כבר עבר קריאה ראשונה בכנסת והונח על שולחן ועדת חוקה לצורך עריכת נוסח סופי שלו.

מהפכת חילופי המידע

■ המצב הקיים:

למנהל רשות המסים אין סמכות לחתום על הסכמים לחילופי מידע עם מדינות אחרות, אלא רק על אמנות למניעת כפל מס.

■ התיקון שהוצע:

מתן סמכות להתקשר בהסכמים בינלאומיים לחילופי מידע שאינם אמנות למניעת כפל מס. לפי התיקון, תהיה סמכות להעביר מידע לרשות מס במדינה אחרת, כאשר המידע דרוש לה לצורך אכיפת דיני המס שלה, ורשות המסים הייתה רשאית לעשות שימוש באותו מידע לצורך אכיפת חוקי המס.

■ מה עלה בגורל הסעיף:

נותר בחוק ההסדרים, בכפוף למגבלות שונות על העברת המידע.

מוניטין כהכנסה הונית או פירותית

■ המצב הקיים:

בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת במשק תופעה של בכירים בגופים עסקיים הפורשים ומקבלים ממעסיקיהם עם פרישתם סכומי כסף משמעותיים המוגדרים כ"מענקי אי-תחרות". לשאלה כיצד יסווג מענק אי-תחרות מבחינת דיני המס - האם כהכנסת עבודה (פירותית) של העובד, שתמוסה בשיעור של עד 48%, או כהכנסה הונית שהמס בגינה נמוך משמעותית (25%) - עדיין לא ניתנה תשובה אחידה על-ידי בתי המשפט, והיא טרם לובנה לעומק בבית המשפט העליון.

■ התיקון שהוצע:

בכל מקרה שעובד שכיר פרש וקיבל תשלום בגין אי-תחרות, תסווג ההכנסה כפירותית וכחלק מתשלומי הפרישה שלו, דבר שיגרור תשלום מס בשיעור גבוה באופן אוטומטי, בלי שהנישום יוכל לטעון אחרת בפני רשות המסים.

■ מה עלה בגורל הסעיף:

פוצל מחוק ההסדרים, לדיון כחוק נפרד בהליכי החקיקה המלאים, אך מזורזים. נוסח חוק חדש כבר הונח על שולחן הכנסת.

חובת דיווח על קבלת ייעוץ וחוות-דעת מקצועית

■ המצב הקיים:

כיום לא קיימת חובת דיווח על התייעצות עם גורמים מקצועיים - עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס - לצורך יצירת תכנוני מס. החוק מחייב חובת דיווח בגין פעולה שהוגדרה כתכנון מס (שחייב בדיווח), אך מדובר ברשימה סגורה של תכנוני מס, שאינה כוללת את כל התכנונים האופציונליים, וגם אינה כוללת חובת דיווח על עצם קבלת חוות-דעת מקצועית.

■ התיקון שהוצע:

אדם שקיבל חוות-דעת כתובה מגורם מקצועי (עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס) בשל פעולה שביצע, לרבות כל עסקה ומכירה הנותנת לו יתרון מס - כדוגמת הנחה או הקלת מס, דחיית אירוע מס, דחיית תשלום מס, הימנעות מהתחייבות לנכות מס, או התחשבות בהפסד מס - חייב לדווח על חוות-הדעת בטופס מיוחד שיצורף לדוח השנתי. הטופס יכלול את הפעולה, הרווח, ההוצאה או ההפסד, נושא חוות-הדעת, והשלכותיו על אופן המיסוי. חובת הדיווח חלה גם אם חוות-הדעת ניתנה לפני מועד ביצוע הפעולה שמהווה אירוע מס או יצירת ההכנסה, הרווח או ההפסד, וגם אם ניתנה לאחר מועד זה.

■ מה עלה בגורל הסעיף:

פוצל מחוק ההסדרים להליך חקיקה מלא, בעקבות מאבק ממושך שניהלו לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ומומחי מס נגד החלת הסעיף בנוסח הרחב שלו (ראו גם מסגרת).

שומות חלקיות והארכת מועד ההתיישנות

■ המצב הקיים:

לפי המצב החוקי כיום, שומה שהוצאה לנישום מתיישנת בחלוף 3 שנים, ובאישור מיוחד של מנהל רשות המסים, ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות לשנה נוספת. בנוסף, לפקידי השומה אין סמכות להוציא לנישומים שומות חלקיות, והשומות המוצאות לשנת מס מסוימת צריכות לכלול את כל חבות המס שרשות המסים דורשת מהנישום.

■ התיקון שהוצע:

הארכת תקופת ההתיישנות ל-4 שנים ללא צורך באישור מנהל רשות המסים, וכן הוצע להעניק לפקידי השומה אפשרות לתקן שומות שהוציאו - לקבוע בשלב ראשון שומה חלקית לנישומים על הכנסותיו, ובהמשך לעדכן את השומה ולדרוש מס נוסף (הוצאת שומה חלקית). באשר לתחולת סעיפים אלה, הוצע כי תקופת ההתיישנות החדשה-הארוכה, תחול על שומות החל משנת 2011.

■ מה עלה בגורל הסעיף:

לאור הסכמה גורפת בוועדת הכספים על הארכת תקופת התיישנות השומות, הוסכם כי ייכלל בחוק ההסדרים הסעיף המאריך את תקופת ההתיישנות ל-4 שנים, ללא צורך באישור מיוחד של מנהל רשות המסים. ואולם, נקבע, כי תקופת ההתיישנות החדשה לא תחול על שומות שהוגשו משנת 2011, שהתיישנו זה מכבר, אלא על שומות משנת 2013 ואילך, שממילא תקופת ההתיישנות שלהן חלה בשנת 2018.

בנוסף, נותר בחוק ההסדרים גם הסעיף המתיר לפקידי השומה לערוך שומות חלקיות, אך סמכות זו הוגבלה באופן הבא: פקיד השומה יוכל להוציא שומה חלקית אחת בלבד לאותה שנת מס, ולא תתאפשר הוצאת שומות ללא הגבלה. בנושא זה, לא נקבעה תחולה מיוחדת של החקיקה, ותחולת חוק ההסדרים הכללית תחול עליו - כך שלמעשה הסעיף אמור להיכנס לתוקף עם אישור חוק ההסדרים.

נושא זה כבר מעורר מחלוקת חדשה בין משרד המשפטים ורשות המסים למומחי המס במשק, סביב השאלה על אילו שומות ניתן יהיה להחיל את הסעיף. לפי עמדת השוק, השומה החלקית תחול רק על דוחות שיוגשו לאחר כניסתו לתוקף של החוק, מ-2016 ואילך; ואולם, משרד המשפטים ורשות המסים כבר הביעו עמדה, לפיה גם לפי סעיף התחולה הכללית, החוק תקף על כל השומות שכבר הוגשו ופתוחות ברשות המסים. כך, למרות שסעיפי פרק המיסוי סגורים, נראה כי נותרה בהם שאלה פרשנית-משפטית שתעסיק את מומחי המס ורשות המסים בשנים הקרובות.

רשות המסים: נפעל להעביר בהקדם את החוק המחייב דיווח על ייעוצי מס

ברשות המסים עומדים מאחורי דרישתם לדיווח על ייעוצי מס. בשבועיים החולפים בילו נציגי רשות המסים - בהם מנהל רשות המסים, משה אשר, בעצמו - ימים כלילות בכנסת, שוחחו עם חברי ועדת הכספים, התייעצו עם נציגי האוצר עד השעות הקטנות של הלילה וניסו לקדם את הצעת החוק שתחייב דיווח על קבלת ייעוצי מס - אך, כאמור, ההצעה פוצלה מחוק ההסדרים. כעת הם מכוונים מטרה, להעביר את החובה הזאת כחקיקה נפרדת בהקדם, וכבר נקבע מועד לדיון בהצעת החוק בוועדת חוקה ל-23 לחודש.

על הרקע הזה מבהירים ברשות המסים כי "בשנים האחרונות גוברת התופעה שמשמעותה הפסד של מיליארדים רבים לקופת המדינה בעקבות השימוש בתכנוני מס אגרסיביים לשם הפחתת חבות המס, באופן שאינו תואם את מטרת המחוקק, כאשר המטרה העיקרית או הבלעדית של תכנון המס היא הפחתת מס בלתי נאותה או הימנעות מתשלום מס. כדי להשיג מטרה זו נעזרים נישומים רבים בחוות-דעת מקצועיות מגורמים שונים ובהם עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, שמאים ועוד, ופועלים לפיהן. בחלק ניכר מן המקרים אופן תכנון המס נותר חשאי. זאת, משום שהנישום אינו רוצה שרשות המסים תדע שנקט בתכנון מס. מצב זה מקשה על הרשות לזהות אמצעים הנהוגים בשוק, שאינם עולים בקנה אחד עם כוונת המחוקק, לבצע ביקורת יעילה ולגבות את המס בהתאם להוראות הדין.

"ההצעה להחיל חובת דיווח על חוות-דעת היא הצעה חשובה על-מנת להילחם בתכנוני מס, שמורידים את תשלום המסים רק לאלה שנוקטים בהם, ופוגעים בכלל האוכלוסייה. ככל שכולם ישלמו מס נכון ואמיתי, נטל המס יהיה שוויוני בין כלל משלמי המס וניתן יהיה להוריד את נטל המס על כלל הציבור. הצעת החוק נועדה לייעל ולשפר את עבודת רשות המסים ולמקד אותה בדוחות הרלוונטיים.

"בעקבות הערות שהגיעו מהציבור, ובעיקר מהלשכות המקצועיות, רשות המסים תיקנה מספר דברים במודל המוצע, והמודל מתמקד בחברות הגדולות בלבד, הינו מאוזן וראוי. יובהר, כי אין פגיעה בחיסיון בין עו"ד ללקוח, שכן אין כל חובה לצרף את חוות-הדעת ואפילו לא לפרט את תוכנה".

המאבק הבא: מה ייכלל בחובת הדיווח על קבלת חוות-הדעת המקצועיות?

זו הפעם השנייה שבה חובת הדיווח על מתן ייעוץ מס, שגרמה לחשש בקרב עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי מס, יוצאת ברגע האחרון מחוק ההסדרים. זה קרה בדיוני התקציב ב-2013, וקרה שוב עכשיו. הסיבה פשוטה: הסעיף הזה מעורר ביקורת חריפה והתנגדות קשה בשוק, והלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון - כמו גם מומחי המס הפרטיים בארץ. כולם נרתמים למאבק נגד החלתו בנוסח כללי ורחב, שלטענתם יפגע אנושות ביכולת הנישומים לקבל ייעוץ מס לגיטימי.

בתום מאבק ארוך שנוהל בשבועות האחרונים הצליחו לשכת עורכי הדין, לשכת יועצי המס ולשכת רואי החשבון, לשכנע את יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לפצל את הסעיף מחוק ההסדרים, כך שהוא יידון בנפרד באופן מסודר ומעמיק מול הלשכות המקצועיות. ל"גלובס" נודע, כי כבר כעת מתנהלים מגעים אינטנסיביים בין רשות המסים למתנגדים, כדי להגיע לנוסח חוק "מרוכך" יותר, וישנן הסכמות על מספר נושאים. כך, למשל, גובשה הצעת פשרה, לפיה ידרשו נישומים לדווח על ייעוץ מס שקיבלו רק במקרים חריגים, בהם מדובר ב"חוות-דעת מדף" ובחוות-דעת שבסיסה שותפות בין נותן הייעוץ למקבלו.

הביטוי "חוות-דעת מדף" מתייחס לחוות-דעת "למכירה" אותן מציעים מומחי מס ללקוחות שונים. מדובר בחוות-דעת שיש בהן טיעון מס חדש, אותן מפתחים יועצי המס כמוצרי מדף לחיסכון מס, ובהמשך מוכרים אותן לנישומים שונים. במקרה של חוות-דעת מהסוג הזה, הוסכם בין רשות המסים למייצגי המס, כי ברגע שחוות-דעת כזו נמכרה ל-3 לקוחות או יותר, יידרש הנישום לדווח עליה.

הסוג השני לגביו הוסכם כי ידרוש דיווח, הינן חוות-דעת המבוססות על שותפות עסקית בין יועצי המס למקבלי חוות-הדעת, כאשר שכר הטרחה ביניהם נקבע על בסיס הצלחה בהתיישנות השומות או החיסכון במס. הסכמות אלה מבוססות, בין היתר, על המודל האמריקאי, ומקובלות הן על רשות המסים והן על המייצגים.

ואולם, נושא נוסף נותר על שולחן המשא-ומתן - כיצד יכולה רשות המסים ללכוד ברשתה את מתכנני המס הגדולים, ולקבל דיווח על תכנוני מס בהיקפים גדולים מאוד. "הרשות רוצה לתפוס את הענקיים, תכנוני המס הגדולים מאוד, מבלי לתפוס את כול הנישומים הקטנים ברשת ומבלי שחיסיון עורך דין-לקוח ייפגע וחופש ההיוועצות של הנישומים ייפגע", מסביר עו"ד יוסי אלישע, יו"ר משותף בפורום המסים בלשכת עורכי הדין, "זה מורכב. ועל כך נקיים דיונים בתקופה הקרובה".

סתירה בעמדות

נושא נוסף שנותר לדיון, הינה דרישה חדשה שהעלתה רשות המסים, והיא רצונה כי נישומים ידווחו לה כל נקיטת עמדה או פעולה בדוחות של הנישום, שסותרת או נוגדת עמדה ידועה של רשות המסים. הנושא עלה בדיונים על חוק ההסדרים בסוף השבוע שעבר בפני ועדת הכספים, ולמעשה הצית מלחמה חדשה.

"רשות המסים מנסה להפוך את רואי החשבון לפקידי שומה, כי היא רוצה שהלקוח ידווח על כל דבר שרואה החשבון או עורך הדין עשה שהוא שונה מעמדת רשות המסים", אומר עו"ד ורו"ח ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון, "במהות זה לסמן לפקיד השומה את כל העמדות הסותרות ואת העובדה שנישום לקח פוזיציה. זה להפוך את רואי החשבון ועורכי הדין לפקיד השומה של המדינה. אם המדינה לא יודעת לאתר פרשנויות שונות, אז זה לא תפקידו של רואי החשבון להיכנס לשם. "כרגע, יש משא-ומתן איך מנסחים את הסעיף הזה, על-מנת שהמדינה תוכל לקבל מידע על חשיפות המס ומצד שני שרואי החשבון לא יהיה באמצע בין רשות המסים ללקוחות".