הג'יפ החדש של אאודי לא יפסיק להלהיב אתכם

ה-Q7 TDI החדש של אאודי חוזר אל חבורת ג'יפי הצמרת הישראלית, עם עיצוב שפונה למכנה המשותף של המאיון העליון (כסף), מנוע טורבו-דיזל עתיר מומנט וטכנולוגיה שתספיק לסטארט-אפ בינוני ■ ואף מילה על פרשת "דיזלגייט"

אאודי/ צילום: יחצ
אאודי/ צילום: יחצ

ישראל הייתה ונותרה חוף מבטחים עבור תאגידים בין-לאומיים גדולים. ממשלות ישראל לדורותיהן סוגדות לכל תאגיד גלובלי גדול, שמואיל לכבד את הפרובינציה הנידחת שלנו בנציגות מקומית או ברכש גומלין, ואילו הלקוחות בישראל, שטרודים בבעיות קיומיות בוערות, נוטים לגלות סלחנות/אדישות כלפי "פשלות" של תאגידים כאלה. עובדה: לא מעט מעידות ענק מביכות נחשפו בעולם בעשור האחרון, החל מהתבטאויות לא הולמות של ענקיות סיגריות, עבור דרך עסקאות מפוקפקות במאות מיליארדים של תאגידים בנקאיים, וכלה בתרופות קטלניות של חברות תרופות ומוצרי מזון ובטיחות פגומים, אבל ברוב המקרים הקטסטרופה התדמיתית שנלוותה לאירועים הללו בעולם, לא הצליחה לחלחל אל השוק הישראלי.

גם "הזובור הגלובלי" שעוברת כיום קבוצת פולקסווגן סביב פרשת הטיית נתוני הפליטה של מנועי הדיזל שלה, מתרחש הרחק מעל לראשו של הצרכן הישראלי. הנושא אמנם יצר כמה כותרות מקומיות וקצת רעש תקשורתי, אבל רוב הלקוחות בישראל אדישים לנושא הפליטה, ובפרט הלקוחות בפלח המוניות וג'יפי היוקרה, שיוצרים את רוב הביקוש לדיזלים בישראל. דוגמה טובה היא ג'יפ הדגל החדש של אאודי, Q7, שחלק נכבד ממכירותיו בישראל הן של גרסת הדיזל. בעוד שבארצות הברית ובלא מעט מדינות במערב וצפון אירופה זוכים כיום כלים כאלה לחשדנות צרכנית, ששמורה לחביות רדיו-אקטיביות, בישראל יש לרכב רשימת המתנה ארוכה למסירה מחודש ינואר.

משוכלל ומרווח

ענייני סביבה ופוליטיקה לחוד. קל לראות מדוע זכה ה-Q7 החדש לאהדה מקומית. העיצוב, למשל, נוטש את הפרופורציות הצרות והארוכות של הדור הקודם ומיישר קו עם המראה הרבוע והשרירי הפופולרי של ב.מ.וו X5 וריינג'רובר ספורט. לכך אפשר להוסיף גריל ענק עם אפקט תלת-ממדי, שפע של כרום, חישוקים עצומים ופנסי LED מפוסלים, שמשדרים את זהות המותג למרחוק באור נגוהות. התוצאה היא כלי מפוסל אך גם מאיים ובעל נוכחות, שמדבר אל ליבם של היי-טקיסטים אך לא ירגיש חריג גם בחניון של שוק הירקות הסיטונאי.

דילוג אתלטי מעל המפתן הגבוה מכניס את הנהג והנוסעים לעולם שכולו יוקרה. הסגנון המינימליסטי וההקפדה האובססיבית על פרטים, שכבר הפכו לסימן ההיכר של אאודי, נמצאים כאן בנוכחות מלאה למרות המטראז' הנדיב. המושבים מפנקים, הגג הפנורמי מחבר את התא אל קו הרקיע וכל פינה עטויה בדיפוני עור, עץ, פלסטיק ואלומיניום, שנראים ומרגישים יקרים.

תנוחת הישיבה גבוהה ושלטת, ומי שחייב לרומם את האגו שלו בעוד כמה סנטימטרים, יכול להציב את מתלי האוויר (האופציונליים) על מצבם הגבוה ביותר. מרווח הפנים, ובעיקר מרווח הכתפיים והראש בכל הרכב, השתפר משמעותית, ואפילו שורת המושבים השלישית יכולה לאכלס כעת מבוגרים בגודל מלא.

עמדת הפיקוד דורשת הסתגלות. מצד אחד אפשר לבחור במצב ברירת המחדל, לשלב להילוך ולנוע כל היום בסיוע פקדים ומחוונים, ששומרים על תצורת תפעול מקובלת פחות או יותר. מצד שני, מי שישחק במתגים באקראי, או שינסה לצלול לרזי שלל מערכות ההיי-טק המובנות ברכב, עלול להיקלע למצוקה דיגיטלית.

לוח המחוונים הוירטואלי, למשל, יכול לשנות את מראהו ולהפוך בהינף מתג למפה תלת-ממדית, שמסיטה את תשומת ליבו של כל נהג לא מנוסה. מסך המגע שולט בעשרות תפריטים שונים, שחלקם נדרשים רק כדי לבטל ידנית מערכות בטיחות וניהוג טורדניות, שמותקנות כברירת מחדל. כמו למשל זו, שמתקנת את ההיגוי אוטומטית בעת סטייה מהקו הרצוי.

כשניסינו לעמוד על קנקנן של שלל האופציות לתכנות ההגה, המנוע, הגיר המתלים מערכת החניה האוטומטית ובקרת השיוט, שלוקחת מהנהג את הפיקוד בפקקים, הגענו למסקנה שאנחנו כבר לא צעירים. למרבה המזל חלק לא מבוטל מהמערכות האלקטרוניות היותר מתוחכמות של אאודי נשארו בחו"ל.

השיפור המשמעותי ביותר לעומת הדגם היוצא מורגש על הכביש. מתלי האוויר, שמגיעים בחבילת הפאר האופציונלית, מבודדים את הנהג והנוסעים ומסייעים לתחושת האסקפיזם: אפילו על אוסף הסדקים של גוש דן אפשר לחשוב שמדובר באספלט משובח באוסטריה או בשוודיה. השלדה החדשה עשויה מ-70% אלומיניום וחוסכת יותר מ-300 קילו במשקל העצמי. אמנם זה עדיין לווייתן של יותר מ-2 טון, אבל התחושה הסובייקטיבית היא של נהיגה בכלי הרבה יותר קומפקטי ומהודק. נטיית הגוף בפניות מזערית, אחיזת הכביש טוטאלית, דיוק ההיגוי סביר ובסך הכל זה כלי שיכול לתת פייט ל-X5 על כבישים רציניים. וזו בהחלט מחמאה.

קטר של רכבת אקספרס

גרסת המבחן שלנו צוידה בגרסה החזקה של מנוע V6 טורבו-דיזל בנפח 3 ליטר עם הספק של 272 כ"ס ומומנט מרשים של 60 קג"מ. חומר העיתונות הנלווה הפליג בשבח הפליטה הנמוכה של המנוע "הירוק" הזה, שמושגת בין השאר בזכות תוסף כחול מיוחד לדלק. מכיוון שבבית התלוי לא מדברים על חבל, נעזוב את סוגיית הפליטה ונתמקד בביצועים: אלה מרשימים מאד עם גלי מומנט בלתי נגמרים וצבירת מהירות רצינית מאד בכל שיפוע ובכל מצב, ללא כל מאמץ מורגש, ממש כמו קטר של רכבת אקספרס. 2500 סל"ד חרישיים, בהילוך השביעי מתוך השמונה, ייקחו אתכם לשיוט חרישי ב-180 קמ"ש.

הסיכוי לראות Q7 נוסע מחוץ לאספלט קלוש, אך תמיד טוב לדעת שהפוטנציאל קיים. עם יכולת להרים את הגחון לגובה של רכב שטח מקצועי, בסיוע מתלי האוויר, ומערכת קוואטרו שמזהה ומגיבה מיד לכל מצב אחיזה משתנה, זהו כלי שיכול להצטרף ללא רגשי נחיתות גם למסעות של מועדון לנדרובר.

אאודי Q7 טורבו-דיזל בגרסה החזקה עולה כ-550 אלף שקל, כאשר המהדרין יכולים להוסיף עוד חבילות תוספות (מערכת קול משודרגת, חישוקים מיוחדים, מתלי אוויר וכו') תמורת כ-50 עד 120 אלף שקל. המחירים הללו לא חורגים מהמקובל בפלח, וממילא רוב הלקוחות לא מתרגשים מהפרש של כמה עשרות אלפי שקלים (או דולרים) במחיר. מה שיכריע הוא הסטטוס, המראה והביצועים וכאן חוזר ה-Q7 בקלות יתרה למקומו בחבורת הצמרת של הפלח התובעני הזה.

 

אאודי
 אאודי

חלק מהמתחרות

מרצדס GLE

יחד עם השם GLE קיבלה ML של מרצדס גם מתיחת פנים ועדכון טכנולוגי מקיף. המראה מלוטש יותר ותא הנוסעים מאובזר יותר ועתיר במערכות עתידניות. ב-555 אלף שקל מקבלים טורבו-דיזל בנפח 3 ליטר עם 258 כ"ס ותיבה אוטומטית בת 9 מהירויות

מרצדס / צילום: יחצ
 מרצדס / צילום: יחצ

ב.מ.וו X5-3D

550 אלף שקל הוא המחיר של ב.מ.וו X5 בגרסת ה-3 ליטר טורבו דיזל. המנוע הבריא מייצר 258 כ"ס ו-57 קג"מ ודוחף את הרכב מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.9 שניות. מתיחת הפנים האחרונה העניקה לכלי מראה אלגנטי ובוגר יותר ותא הנוסעים מגיע עם אבזור מרשים

ב.מ.וו/ צילום: יחצ
 ב.מ.וו/ צילום: יחצ

יגואר F-PACE

מעבר לפינה כבר נמצא המתחרה החדש של יגואר בפלח שנושא את השם F-PACE. הדמיון החיצוני לאאודי ושות' אינו מקרי, אם כי המידות החיצוניות מעט יותר קטנות. הכלי מצויד בשלדת אלומיניום מתוחכמת ויהיה לו בין השאר טורבו-דיזל עם 300 כ"ס

יגואר/ צילום: יחצ
 יגואר/ צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988