ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון הגיעו לסיכומים על תקציב הביטחון וצעדי התייעלות במערכת הביטחון בשנים הקרובות. הסיכומים יאושרו בקרוב בקבינט המדיני בטחוני ולאחר מכן יעוגנו בהליך חקיקה מהיר. בניגוד להשערות שנפוצו בתקשורת, לא צפויה בעיה באישור תקציב הביטחון למרות שתקציב המדינה כבר אושר בוועדת הכספים - זאת משום שתקציב הבסיס יישאר ללא שינוי, 57 מיליארד שקל ב-2015 ו-56 מיליארד ב-2016. ואולם האוצר הסכים להגדיל את תקציב הביטחון בסכומים נוספים אם צה"ל יבצע שורת צעדי התייעלות שנקבעו. גם אם הצבא יבצע את כל הצעדים הנדרשים יהיה תקציב הביטחון נמוך מ-60 מיליארד שקלים, כפי שנחשף ב"גלובס", ויעמוד לכל היותר על 59 מיליארד שקל, לפני הצמדה למדד המחירים לצרכן.
בנוסף, סוכם היום בין שרי האוצר, הביטחון והמשפטים כי שכר חיילי החובה יועלה ב-50% החל מה-1 בינואר 2016 ויעמוד על 1,616 שקל ללוחם (לעומת 1,077 כיום), 1,176 שקל לתומך לחימה (לעומת 784 כיום) ו-810 שקל ליתר החיילים (לעומת 540 כיום).
הסיכומים בנושא תקציב הביטחון והשינויים המבניים בצה"ל הושגו בין מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד הביטחון דן הראל בתום מו"מ אינטנסיבי וענייני שנמשך בחודשיים האחרונים. בהנחיית שר האוצר משה כחלון הקפידו הדרגים המקצועיים באוצר שלא להתעמת עם מערכת הביטחון מחוץ לחדרי המו"מ.
סוגיית פנסיית הגישור הייתה נקודת המחלוקת העיקרית במגעים. מדובר בפנסיה המשולמת לאנשי הקבע החל מגיל פרישתם מהצבא (כיום בממוצע 47) ועד להגיעם לגיל הפנסיה (67) בעלות של כ-5 מיליארד שקל לשנה. ועדת לוקר המליצה להוריד את גיל הפרישה ל-42 ולצמצם את הזכאות לפנסיית גישור רק לקצינים המשתחררים בתפקידי לחימה בעוד שאר הפורשים יקבלו מענק פרישה שגובהו כשליש משוויה הכספי המהוון של חבילת הפנסיה. דרישה זו היא שעוררה את עיקר ההתנגדות במערכת הביטחון ליישום המלצות לוקר וההבדל העיקרי בין המלצות לוקר לתכנית הרב-שנתית גדעון שקידם הרמטכ"ל גדי אייזנקוט.
במהלך המו"מ נוצרה גם באוצר הבנה שההמלצה להגביל את הזכאות לפנסיית גישור לדרגים לוחמים היא בעייתית ולא שוויונית ומביאה להפליה בין קצינים המשרתים כתף אל כתף. משום כך הסכים האוצר לבטל את הגבלת הזכאות ולהעניק את פנסיית הגישור לכל פורשי הקבע, תוך צמצום ניכר במספר המקבלים. בדרך זו יושג חיסכון שנתי של 1.5 עד 2 מיליארד שקלים לעומת 2 עד 2.5 מיליארד שקלים שהיה מושג אילו הצבא היה מקבל את תכנית לוקר.
הפשרה שאליה הגיעו באב"ד והראל מבוססת על העקרונות הבאים: בגיל 35 יפרשו מצה"ל כ-40% מאנשי הקבע. מבין הנשארים בשירות קבע ימשיכו הנגדים לשרת עד גיל 52-54 בעוד שהקצינים יוכלו לפרוש כבר בגיל 42. ואולם כ-10% מתפקידי קצונת הקבע "יאוזרחו" מדי שנה. הכוונה לתפקידים בעלי אופי אזרחי כגן פרקליטים וכלכלנים - הקצינים המשרתים בתפקידים אלה יקבלו את האופציה להמשיך בתפקידם כאזרחים עובדי צה"ל ויוכלו תאורטית להמשיך בכך עד גיל הפרישה הקבוע בחוק (67), בתנאים דומים למקובל בשוק האזרחי וללא פנסיית גישור.
בנוסף הסכים צה"ל לשורת צעדי התייעלות שנקבעו במסגרת תכנית "גדעון" ליישום המלצות וועדת גורן לצמצום הוצאות אגף השקיפות ולצעדים להגברת השקיפות התקציבית של מערכת הביטחון בפני גורמי הבקרה באגף התקציבים ובחשב הכללי באוצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
