אבי גבאי | לפני כולם

ישראל מקדמת הקמת תחנת כוח גרעינית?

משרד האנרגיה ניסה להכניס את בדיקת ההיתכנות למתווה יישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה - השר להגנת הסביבה אבי גבאי התנגד

האסון בפוקשימה, יפן, במארס 2011 / צילום: רויטרס
האסון בפוקשימה, יפן, במארס 2011 / צילום: רויטרס

משרד האנרגיה עורך סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל, ובודק את התשתית האנושית, המדעית וההנדסית הנדרשת לפרויקט - כך נודע ל"גלובס".

בחודש ספטמבר האחרון אישרה לראשונה הממשלה יעדים להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. זאת לקראת ועידת האקלים בפריז, או בשמה הרשמי "ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2015", שתחל בשבוע הבא. מטרת הוועידה היא להגיע להסכם מחייב וכלל-עולמי לשינוי האקלים. משרד האוצר הקציב לתוכנית חצי מיליארד שקל, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך של 300 מיליון שקל ל-4 שנים. יישום היעדים שאושרו אמורים היו להוביל להפחתה של כ-25% בפליטות עד לשנת 2030. בתוך 45 יום היו אמורים משרדי הממשלה לגבש מתווה ליישום ההחלטה.

במסגרת הניסיון לגבש מתווה ליישום יעדי הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה, דרש מנכ"ל המשרד שאול מרידור להכניס סעיף שלפיו תוכל ישראל לקדם את בניית התחנה. ואולם, השר להגנת הסביבה אבי גבאי התנגד בכל תוקף - והסעיף לא הוכנס. לפיכך יגבש משרד האנרגיה תוכנית משלו ליישום היעדים.

בין היתר בוחנים במשרד הקמת תחנת כוח גרעינית. במשרד טוענים כי תחנה כזו פולטת פחות מזהמים מתחנה פחמית ולכן תתרום לעמידה ביעדים. בנוסף, לטענתם, תחנה כזו תתרום לגיוון תמהיל הדלקים ולפיכך לביטחון האנרגטי של ישראל. ההצעה להקים תחנה גרעינית (פרויקט E), נציין, הועלתה כבר בעשור הקודם על רקע העיכוב בהקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון (פרויקט D). עם זאת, מסיבות שונות התחנה הפחמית לא הוקמה וכנראה שגם לא תוקם.

הסכנה: דליפה רדיואקטיבית

לפי ארגון הגרעין העולמי (world nuclear association) פועלים כיום בעולם 437 כורים גרעיניים ו-66 נמצאים בתהליך הקמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה כי עד שנת 2040, ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית יעלה מ-392 ג'יגה-וואט היום ל-620 ג'יגה-וואט עד שנת 2040 - אז תהווה אנרגיה זו 12% מייצור החשמל העולמי.

כדי "לקנות"/"לקבל את הידע" לייצור אנרגיה גרעינית צריכות מדינות לחתום על אמנת Non Proliferation Treaty, לפיה המדינה לא תשמש בטכנולוגיה כדי לייצר נשק גרעיני. ישראל ו-4 מדינות נוספות בעולם (הודו, פקיסטן, צפון קוריאה וסודן) אינן מוכנות לחתום על האמנה ולפיכך גם נאסר עליהן לייצר חשמל גרעיני. עם זאת, הודו מייצרת חשמל באמצעות אנרגיה גרעינית כבר משנת 2011.

בין יתרונות השימוש באנרגיה ממקור גרעיני ניתן למנות את עלויות התפעול הנמוכות שלו, היעדר גזי חממה (תהליך הייצור אינו מלווה בפליטת גזי חממה לאוויר ולכן הוא אינו גורם המשתתף בתופעת התחממות כדור הארץ) ושינועו הקל יחסית של הדלק הגרעיני. עם זאת, למרות היתרונות קיימת סכנה מהותית אחת והיא דליפה רדיואקטיבית. חשש מדליפה אושש בשנת 86' אז דלף דלק גרעיני מתחנת החשמל בצ'רנוביל, רוסיה. דוגמה נוספת היא הדליפה הרדיואקטיבית שהתרחשה במארס 2011 בתחנת החשמל הגרעינית פוקושימה ביפן בעקבות רעידת אדמה.

ואולם, לאור הניסיון של מדינות להקטין את צריכת הנפט שלהם ולחזק את עצמאותם האנרגטית, חודש העניין סביב תחנות גרעיניות. רק במארס האחרון חתמו רוסיה וירדן על הסכם שסולל את הדרך להקמת שתי תחנות גרעיניות של 2,000 מגה-וואט בצפון ירדן בהיקף של 10 מיליארד דולר. אלה צפויים לקום עד 2022.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988