הנקראות ביותר

4 שנים חלפו מההמלצה לבנות דירות סטודנטים - וכלום לא קרה

4 שנים חלפו מאז החליטה ועדת טרכטנברג על הגדלת ההיצע של מעונות סטודנטים, אולם אף מיטה לא נוספה ב-20 המכללות האקדמיות הפזורות בישראל ■ הבעיות ידועות: עודף ביורוקרטיה ומחסור בתקציבים

המכללה האקדמית תל אביב–יפו / צילום: תמר מצפי
המכללה האקדמית תל אביב–יפו / צילום: תמר מצפי

4 שנים חלפו מאז החליטה הממשלה, בלחץ המחאה החברתית ובהתאם למתווה טרכטנברג, על הגדלת ההיצע של מעונות הסטודנטים בתחומי המוסדות להשכלה גבוהה. ההחלטה, שזכתה לגיבוי מלא מצדם של משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והמועצה להשכלה גבוהה, הורתה על מתן מענק לצורך הקמת המעונות בשיטת BOT - שיטה בה משולבים גורמים עסקיים ופרטיים בהקמת פרויקטים ציבוריים ובתפעולם לתקופה קצובה.

צעד זה השלים החלטה אחרת של מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלה באותה שנה להקצות למוסדות האקדמיים קרקעות ללא תמורה לצורך הקמת עשרות אלפי יחידות דיור לסטודנטים.

כ-100 מיליון שקל אמנם הועברו לצורך הקמת המעונות, לפי מפתח של כ-30 אלף שקל למיטה. אלה חולקו למוסדות השונים על ידי הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג). עיקר המשאבים הועברו למכללות האקדמיות, שאין ברשותן מעונות.

אלא שעד היום, אף שחלק לא מבוטל מעשרים המוסדות הרשומים בוועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ) כבר החלו בהליכי תכנון וקידום של הקמת מעונות סטודנטים, ובזמן ששתי ממשלות ושני שרי אוצר כבר הספיקו להתחלף - כמעט כל הפרויקטים תקועים ומספרם של אלה שיצאו מן הכוח אל הפועל, זניח.

ד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל ועד ראשי המכללות והמכללה האקדמית אשקלון, אומר כי "100 מיליון שקל לעשרים מכללות זה 'לא כסף'. בנוסף, לא תמיד המינהל מצא או שחרר קרקעות לצורך הקמת המעונות. ובסוף, כמובן, יש את עניין המאבק בוועדות התכנון".

חליוה מוסיף כי "אם המשבר בשוק הדיור בוער לאוצר, הוא צריך להכניס גם את המעונות להליכים שכאלה. עזרה לסטודנטים תשחרר אלפי דירות לשוק הפתוח".

חליוה מביא כדוגמא את הפערים הקיימים באשקלון, שם סטודנט בר מזל הזוכה באחת מ-220 המיטות שמציעה המכללה, נדרש לשלם 600 שקל, כולל חשבונות, ואילו שכר הדירה בעיר, בדירה עם שותפים, גבוה לעתים ב-100%. "עשרות סטודנטים מבטלים אצלנו הרשמה ברגע האחרון כשהם מגלים שלא קיבלו מיטה במעונות", אומר חליוה.

אין כדאיות כלכלית בפריפריה

בנייר עמדה שפרסם לאחרונה ועד ראשי המכללות נמנים שני חסמים עיקריים העומדים בפני המוסדות האקדמיים בבואם לקדם תוכניות להקמת מעונות סטודנטים: חסם כלכלי-מימוני וחסם תכנוני.

ברמה הכלכלית, מציינים שם, נשענים הפרויקטים להקמת המעונות על שני סעדים עיקריים: מענקי מדינה ותרומות, שאותם המוסדות אינם נדרשים להחזיר; והלוואות. על מנת להבטיח את החזרת ההלוואות, טוענים בוועד, על המוסד להבטיח היתכנות כלכלית לפרויקט, אולם בפרויקטים להקמת מעונות במוסדות המצויים בפריפריה, שם שכר הדירה נמוך, לא תיתכן כדאיות כלכלית ליזמים ללא הגדלת המענק המדינתי.

ברמה התכנונית, אומרים בוועד, קיים קושי גדול וסחבת בקידום התכניות מול רשויות התכנון. "כל מוסד נדרש להתמודד לבד מול שלל המוסדות והוועדות", נאמר במסמך, "ללא יד מכוונת ומרכזת, ובלי שתינתן עדיפות לפרויקטים אלו".

למשל, במכללה האקדמית תל-אביב יפו, שרמ"י הקצתה לה קרקע להקמת 450 יחידות דיור ללא תמורה, משרד האוצר והות"ת אישרו למכללה מענק של כ-13 מיליון שקל ועיריית תל אביב נרתמה לפרויקט. אפילו קבלן מבצע לפרויקט (חברת סולל בונה) כבר נבחר בתחילת השנה במכרז שהיקפו נאמד ב-150 מיליון שקל, אולם, מ"מ מקום יו"ר ועדת הערר, עו"ד גילת אייל, פסלה את התוכנית, ואף לא התירה למכללה לערער לוועדה המחוזית.

כדי לפתור את הבעיה הכלכלית מציעים בוועד להגדיל את מענקי המדינה הניתנים למוסדות האקדמיים, וכן לשנות את שיטת ההקמה של המעונות כך שתיצור תמריץ כלכלי גבוה יותר ליזמים ולגופים המממנים. הם קוראים לעבור משיטת ה-BOT, שבה היזם נושא בכל סיכוני ההכנסות והגבייה בפרויקט (לדוגמא, במקרה שהמעונות זוכים לתפוסת חסר), לשיטת PFI, שבה הזכיין מקבל תשלום קבוע מאת המוסד האקדמי המזמין, ללא תלות בשיעורי האכלוס. אולם לשם כך על המוסד האקדמי ליטול על עצמו את מלוא הסיכון, דבר שרוב המוסדות אינם יכולים להרשות אותו לעצמם.

לדוגמא, במכללה האקדמית ספיר שבשדרות, מתוכננות 250 יחידות דיור לסטודנטים, אולם אורנה גיגי, מנכ"לית המכללה, אומרת כי "עלות השכירות בשדרות כל כך נמוכה שלא משתלם ליזם לבנות מעונות, ולמכללות אין משאבים לעשות זאת בעצמן. כיום שיעור המענק של ות"ת מסך עלות ההקמה של המעונות עומד על 20%-25% בלבד, וללא הגדלה שלו ב-50% לפחות, פרויקטים כאלה פשוט לא יקומו".

לפני כשנה נחנך פרויקט המעונות של עמותת "איילים", המציע לסטודנטים מגורים זולים במכולות, תוך שילובם בקהילה המקומית - בדומה לפרויקט החלוצי שנעשה לפני שנים אחדות בלוד. גם מיזם זה נעשה בשיטת ה-BOT, כשהמכללה מעבירה את דמי השכירות של הסטודנטים לעמותה שמתפעלת את המקום. אולם שם, עלות השכירות לאדם עומדת בממוצע על 750 שקל בלבד, מחיר סביר לכל הדעות.

לדברי גיגי, הסיבה לכך טמונה בעובדה שהפרויקט זכה למימון מסיבי מטעם המדינה, בשונה מהמעונות החדשים המתוכננים.

"מודעים לקשיים"

במשרד האוצר אומרים כי "משרד האוצר, יחד עם הות"ת, יזמו מהלך להעלאת המענק בפריפריה על מנת להגדיל את הכדאיות. המשרד מודע לקשיים מול הות"ת, ואנו שוקלים להגדיל מעורבותנו בנושא זה.

"משרד האוצר יחד עם חברת דירה להשכיר ובשיתוף הות"ת יוזמים מהלך שיאיץ את הבנייה של המעונות, יזרז את קצב הבנייה והפעולה מול גורמים נוספים ביניהם הרשויות המקומיות ומוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים על ידי המדינה. המטרה היא שחברת דירה להשכיר תוביל את המהלכים המדוברים אשר יסייעו להגדלה משמעותית של היצע המעונות".

מספר המיטות במעונות במכללות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות