"באירופה משתמשים במשבר הפליטים כתירוץ לא לבצע רפורמות"

מוריץ קרמר, הממונה על דירוגי מדינות בסוכנות S&P, לא רואה בהגירה המוגברת לאירופה סיבה לדאגה מיוחדת במישור המקרו-כלכלי, וסבור כי ההגירה והטרור אינם צפויים להשפיע במישרין על דירוגי האשראי של מדינות ביבשת

מוריץ קרמר / צילום: בלומברג
מוריץ קרמר / צילום: בלומברג

שנת 2015 תיזכר ככל הנראה כשנה שבה הפכו הפליטים והטרור לבעיות אמיתיות עבור תושבי העולם העשיר, בעיקר באירופה. צרפת עדיין לא התאוששה מהתקפות הטרור בפריז. גרמניה מתמודדת עם הצורך לקלוט מיליון פליטים או מהגרים, וסיומו של המשבר אינו נראה באופק. אלא שבסוכנות דירוג האשראי העולמית S&P לא רואים במשברים האלה סיבה לדאגה מיוחדת במישור המקרו-כלכלי.

ההגירה והטרור אינם צפויים להשפיע במישרין על דירוגי האשראי של מדינות אירופה, אומר מוריץ קרמר, הממונה על דירוגי מדינות ב-S&P. בראיון ל"גלובס" מסביר קרמר מדוע נפילת מחירי הנפט היא אירוע דרמטי הרבה יותר מההגירה והטרור ולמה רפורמות בשוק העבודה הן הדבר האחרון שהממשלות באירופה רוצות לקדם היום.

"להערכתנו ההגירה והטרור הם לא אירועים שמסוגלים להשפיע על דירוגי המדינות המושפעות מהם" אומר קרמר. "מדובר, אגב, בשתי תופעות נפרדות שבעיני אנשים רבים הן קשורות זו לזו. הטרור, עם כל הטרגדיות הנוראיות שהוא גורם, מביא לשדרוג ועיבוי של מערכות אבטחה, אבל העלות של זה היא לא בקנה מידה שאיננו מוכר בהתנהלות הכלכלית השוטפת.

"אירועי ה-11 בספטמבר 2001 לא גרמו לשינוי בדירוג האשראי של ארה"ב. ההשפעה הגדולה ביותר יכולה להיות אם המאבק בטרור יהפוך למלחמה ממושכת. אבל אנחנו לא רואים כרגע תרחיש שבו מדינות אירופה משגרות כוחות קרקעיים בהיקף רחב לפרקי זמן ממושכים לסוריה ולמזרח התיכון. זה תרחיש כמעט בלתי סביר. נכון שצריך לעקוב מקרוב אחרי השפעות עקיפות, אבל אני עדיין לא רואה שיש לאירועים האלה השפעה מספיק חזקה כדי לשנות את הרגלי הצריכה.

"ההתקפות האחרונות בפריז היו חמורות יותר כיוון שההרג היה ללא הבחנה. קודם לכן, כשהותקפו משרדי השבועון הסאטירי 'שארלי הבדו' והסופר מרקט היהודי, אנשים אמרו לעצמם: 'טוב, אבל אני לא סאטיריקן' או 'טוב, אבל אני לא יהודי'. עכשיו אנחנו מבינים שזה יכול לקרות בכל מקום ושהצרפתים פגיעים במיוחד מכל מיני סיבות. אנחנו, אגב, פרסמנו תחזית דירוג שלילית לצרפת כבר לפני שנה מסיבות שאינן קשורות בטרור.

"לגבי משבר הפליטים, אם ניקח למשל את גרמניה שקולטת כיום את מרבית הפליטים, אז קשה לדעת מה תהיה העלות הכוללת של קליטתם, אבל קרוב לוודאי שמדובר יהיה במשהו כמו חצי אחוז מהתוצר (של גרמניה ע"ב), לא יותר. הדאגה האמיתית היא, האם משבר ההגירה יחולל תהליכים שישפיעו על המדיניות הכלכלית ועל יישום רפורמות ושינויים מבניים. אנחנו רואים כבר עכשיו שיש התקדמות מאוד איטית ביישום שינויים מבניים.

"מבחינת הממשלות באירופה, הבנק המרכזי עושה היום את העבודה השחורה והממשלות שואלות את עצמן - למה אנחנו צריכות להתחיל עכשיו ברפורמות כואבות שנשלם עליהן מחיר אלקטורלי. הממשלות האלה משתמשות במשבר הפליטים כתירוץ לא לבצע רפורמות. הן אומרות: 'קודם נטפל בבעיות הבוערות שהן ההגירה והטרור' - כאילו הטיפול בבעיות האלה חייב לבוא על חשבון הקידום של רפורמות.

"לדעתי התמריץ לרפורמות דווקא צריך להתחזק, כי גדל הצורך בחיזוק הכלכלה כדי להצליח בהתמודדות עם האתגרים הנוספים - ביטחוניים וקליטת הפליטים, אך כמובן המציאות הפוליטית מכתיבה תוצאה הפוכה. הבעיה היא שטרור ופליטים הם דלק במנועים של מפלגות פופוליסטיות וקיצוניות. למשל, החזית הלאומית בצרפת נמצאת עכשיו בתנופה והממשלות שמייצגות את המרכז והמיינסטרים נמצאות בהתגוננות, ונאבקות להחזיר אליהן את הבוחרים. הן לא יכולות להרשות לעצמן להפיל על הבוחרים האלה, שגם ככה מרגישים 'דפוקים', רפורמות בשוק העבודה שיפגעו בזכויות עובדים.

"הבעיה ברפורמות היא שבטווח הקצר הן גורמות לקבוצות אנשים להרגיש שהפסידו, כי הן גובות מחירים קונקרטיים מציבורים קטנים יחסית בעוד שהתועלת כמעט שלא מורגשת כי היא מתפזרת על פני הציבור כולו. אם ניקח כדוגמה את נהגי המשאיות - הם בטוח יצביעו נגדך אם תפגע להם בתנאים, אבל אף אחד לא יצביע בעדך רק בגלל שכתוצאה מהרפורמה עלויות ההובלה הוזלו בכמה סנטים. כלומר, בשורה התחתונה אם אין התקדמות בשינויים מבניים בכלכלות, התחזית לצמיחה נשארת ממותנת, הכלכלה נשארת חלשה, ובסופו של דבר יש לכך השפעה על דירוג האשראי".

- מה הסיכון למיתון חוזר בגוש האירו?

"לדעתנו הוא מאוד מוגבל בשלב זה. אנחנו צופים צמיחה של 1.8% בגוש האירו ב-2016, גידול מסוים לעומת הצמיחה ב-2015 שעמדה על 1.5%. אנחנו רואים התאוששות מסוימת בביקושים והתייצבות בצריכה. ההשקעות הן עדיין ברמה מאכזבת, אבל מה שחשוב הוא שכוחות שהאטו את ההתפתחות הכלכלית - מדיניות הצנע וההידוק - כבר לא נמצאים.

"מנגד צריכים להביא בחשבון שהתנאים המקרו-כלכליים היום הם מעודדי צמיחה באופן כמעט מיטבי מבחינת כלכלת גוש האירו: הריביות בשפל היסטורי, מחירי הסחורות בשפל היסטורי, שער האירו בשפל, הכלכלה האמריקאית מתאוששת, והכלכלה הסינית, המתחרה העיקרית של הכלכלה הגרמנית בייצוא סחורות - מקרטעת. בגדול, כל התנאים לצמיחה קיימים ומה שמקבלים בסוף זה 1.8% צמיחה? אז כנראה צריך לעשות משהו כדי לשנות את המצב אם רוצים לחזור לשיעורי צמיחה גבוהים.

"כשהבנק המרכזי האירופי יסיים את ההקלה הכמותית המאזן שלו ביחס לתוצר יהיה גדול הרבה יותר מזה של הפדרל ריזרב האמריקאי, אבל ה-ECB אינו יכול לייצר צמיחה או תעסוקה - רק מדיניות ברמה הלאומית מסוגלת להשיג זאת. נדרשות רפורמות פיסקליות ורפורמות בשוק העבודה, במיסוי, בתחרותיות, בחינוך - בכל התחומים האלה שבהם ל-ECB אין שום השפעה. אפשר להושיב ילד על מושב האופניים ולדחוף אותו, אבל אם הוא לא יתחיל להפעיל בעצמו את הדוושות לא יהיה אפשר להמשיך לדחוף אותו לנצח".

- האם נכון שהסיכונים עוברים ממדינות הפריפריה למדינות הליבה?

"אני חושב שהבעיות העיקריות הן עדיין בפריפריה בעיקר בגלל המינוף הגבוה של הסקטור הפרטי שעדיין לא סיים את תהליך ה-De-leveraging. גם רמות האבטלה בפריפריה יותר גבוהות. אנשים שואלים אותנו למה אנחנו לא מסווגים את צרפת כמדינה ענייה והתשובה היא שאנחנו לא רואים משקיעים בורחים מצרפת. זו אולי בעיה כי אם אין סימני אזהרה משוקי ההון אז לא נוצרת תחושה של דחיפות שדברים צריכים להשתנות. אג"ח ממשלתיות בגרמניה לחמש שנים נסחרות בתשואה שלילית. האג"ח הצרפתיות לא הרחק מאחוריהן. באיטליה, שלא חסרות לה בעיות, אג"ח ממשלתיות לשנתיים נסחרות בתשואה שלילית - זו איננה הסביבה שמייצרת לממשלות את התחושה שחייבים לפעול מהר ובנחרצות כי אחרת יפרוץ משבר".

- ההקלה הכמותית באירופה שמעוותת את מחירי האג"ח לא יוצרת לכם בעיות?

"ההקלה הכמותית מעוותת את מחירי האג"ח כי זו הכוונה, לתמרץ צריכה במקום חיסכון. מבחינתנו זה אומר שלמחירים בשוק האג"ח אין שום ערך אינדיקטיבי, אבל זה לא נורא, כי לא מדובר במשהו שהיינו מייחסים לו משמעות רבה מלכתחילה. אם היינו מייחסים חשיבות למחירי האג"ח לא היינו מורידים דירוג לממשלת יוון ב-2004".

"גופים שמעניקים סיוע למצרים מתחילים לגלות סימני עצבנות"

מחוץ לגוש האירו נרשמו השנה הורדות תחזית דירוג בעיקר בקרב יצואניות של נפט וסחורות. לא פחות משבע מפיקות נפט במזרח התיכון ספגו השנה הורדות דירוג ותחזית דירוג, ובראשן ערב הסעודית.

"לסעודיה יש גירעון תקציבי ענק", אומר קרמר, "ובשונה ממדינות המפרץ - היא איננה מדינה עשירה. נכון שיש להם את רזרבות הנפט הגדולות ביותר ואת עלויות ההפקה הנמוכות ביותר, אבל האוכלוסייה שלהם גדולה פי כמה מזו של מדינות כמו קטאר ואבו-דאבי".

- יש מחיר נפט שמתחתיו סעודיה עלולה לקרוס?

"הפקת הנפט עולה להם בממוצע משהו כמו 5 דולר לחבית, ומחיר הנפט לעולם לא יירד לרמות האלה, אלא אם כן העולם יפסיק לחלוטין את השימוש בדלק פחמני. כך שהתעשייה הזו תמשיך בוודאות להכניס להם רווחים גדולים. הבעיה היא שגודל האוכלוסייה והסובסידיות מביאים לכך שהם צריכים את הנפט במחירים הרבה יותר גבוהים כדי לאזן את התקציב.

"מרבית יצואניות הנפט מצליחות היום לאזן את התקציבים שלהן רק ב-100 דולר ויותר לחבית, לעומת סביבות ה-30 דולר בעבר. מדיניות של צמצום ההוצאות תהיה אתגר אדיר כי ברוב המדינות האלה הסקטור הממשלתי הוא מקור התעסוקה היחיד למקומיים. המודל העסקי היה, שאם אתה מקומי, נניח אזרח קטאר או אבו-דאבי, תהיה מועסק בסקטור הציבורי ותקבל תנאים טובים מאוד. כל יתר העבודה נעשתה על-ידי מומחים זרים. קשה מאוד לסגת מהמודל הזה מבלי ליצור תסיסה פוליטית".

- מה לגבי מצרים?

"הדירוג של מצרים מאוד נמוך, B מינוס, שזה למעשה דרגה אחת מעל דירוג 'זבל'. נכון שהם מצאו אנרגיה, אבל הם תלויים מאוד בסיוע זר. אני חושב שהגופים שמעניקים להם סיוע מתחילים לגלות סימני עצבנות ורבים מהם מגיעים באותן מדינות שנפגעו מירידת מחירי הנפט. התיירות נפגעה מאוד ותעלת סואץ לא רושמת את ההכנסות שציפו ממנה בגלל שהסחר העולמי לא גדל בקצב של התחזיות. חוץ מתיירות ותעלת סואץ מה נשאר למצרים?".

הדרוגים
 הדרוגים

צרו איתנו קשר *5988