קושי ביצוא ואיומי טרור: הדוח הפסימי על הגז הישראלי

ניקוס צפוס, חוקר בקרן מרשל פרסם דוח פסימי במיוחד: כל אופציות יצוא הגז מישראל מרובות קשיים, התשתיות חשופות לאיומי טרור וגם הסעיף במתווה שמבטיח יציבות מצד המדינה לא שווה הרבה ■ ויש גם המלצות

אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר

"ממשלת ישראל עשתה יותר כדי להכשיל את משק הגז מאשר לעזור לו, סיום המשבר עם רשות ההגבלים העסקיים לא פתרה את האתגרים האחרים במשק הגז, הבעיות בייצוא הגז הן רבות, וגם אם יהיה ייצוא, היתרונות ממנו יהיו נמוכים באופן משמעותי מכפי שנטען", כך כותב ניקוס צפוס,חוקר בקרן מרשל, קרן המחקר הגרמנית של ארה"ב, בדוח פסימי שפרסמה בשבוע שעבר על משק הגז בישראל.

"אין שוק לגז"

הדוח פורסם לאחר שהמתווה אושר וכאשר היה נדמה שדברים "מתחילים להסתדר": שותפות לוויתן במגעים מתקדמים לייצוא גז למצרים, שר האנרגיה יובל שטייניץ הודיע שיפתח את הים לחיפושים נוספים ורק אתמול דיווחו ישראמקו ומודיעין על פוטנציאל למציאת גז ברישיון דניאל מזרח. אלא שלטענת אחד מהחוקרים בקרן מרשל ניקוס צפוס, "המחשבה שמיליארדי דולרים יזרמו לישראל ברגע שיאושר מתווה הגז היא יותר בגדר משאלת לב".

צפוס טען בנוסף כי "אמנם מאגרי תמר ולוויתן הם גדולים יחסית, הגז בהם איכותי והם קרובים יחסית לחוף, ובכל זאת צריך להתגבר על אתגרים רבים לפני שאפשר יהיה לייצא מהם גז", כותבים החוקרים ומפרטים את הקשיים הכרוכים באופציות הייצוא של ישראל.

 

"אין שוק לגז. השוק המצרי הוא מוגבל בכמות הגז שהוא צריך, וייצוא ממתקני ההנזלה כרוך בשינויים כלכליים. המשק הירדני לא יצדיק את פיתוח לוויתן, וייצוא לטורקיה באמצעות צינור יושפע כל העת ממערכת היחסים בין שתי המדינות", כתב צפוס והוסיף כי גם אופציות הייצוא האחרות, המדוברות פחות, רוויות קשיים: "צינור גז מישראל לדרום מזרח אירופה יהיה יקר מאוד ויתחרה בגז שמגיע ממדינות הים הכספי (למשל ממדינות כמו קזחסטן, אזרביז'ן וטורקמניסטן - ה"כ) וממדינות נוספות; בניית מתקן ייצוא של גז טבעי נוזלי (LNG) בישראל לא יקבל את אישורי הבנייה הנדרשים לו ויהיה יעד קל לפעילות טרור; מתקן הנזלת גז בקפריסין הוא אופציה, אך זו תהיה הפעם הראשונה שגז המופק במדינה אחת ייוצא באמצעות LNG ממדינה אחרת והטכנולוגיה לייצוא גז במתקן LNG צף עדיין לא קיימת".

בקרן מפרטים בעיות נוספות שימנעו ממשקיעים להגיע לישראל. אחת מהן היא חשיפת תשתיות הגז לאיומי טרור: "גורמי טרור יכולים לאיים בהתקפה על תשתיות האנרגיה, דבר שיגדיל עוד יותר את הסיכונים באזור ויעלה את עלויות ההפקה", נכתב.

צפוס מזהיר מפני סיכון נוסף - אי-יציבות רגולטורית בישראל. "ישראל יכולה להחליט, למשל, שהיא משנה את מדיניות המסים או את כמות הגז המיועדת לייצוא", נכתב בדוח. החוקרים מודעים אמנם לסעיף היציבות במתווה, שלפיו הממשלה מתחייבת שלא לעשות שינויים מהותיים במשק הגז במשך 10-15 שנה, אך טוענים כי סעיף זה אינו שווה הרבה. "כל הסכם שאליו מגיעים כתוצאה מהפעלה של לחץ פוליטי הוא רעוע, והכנסת עשויה לשנות את הכללים, למרות הבטחת הממשלה", נכתב. עוד הם מוסיפים כי "סעיף היציבות סותר את עקרון הריבוניות של הממשלה, וכי ניתן להשיג יציבות רק אם המשקיעים מחויבים להשקעה והציבור תומך".

בסוף רשימת האתגרים מציין צפוס קושי נוסף: לחברות הגז בישראל חסר הניסיון הנדרש בבניית תשתית של ייצוא גז, בין אם מדובר בייצוא בצנרת ובין אם במתקני LNG.

לאור הקשיים הרבים, מזהיר צפוס שעלול לחלוף זמן רב עד שיפותחו מאגר לוויתן ומאגרים אחרים. הם גם נותנים דוגמאות מהעולם: כך, מאגר ה"צפון" בקטאר, מאגר "גורגון" באוסטרליה ומאגר "סנווייט" בנורבגיה, כולם פותחו רק כ-20 שנה אחרי שהתגלו. מאגרים אחרים, ובהם "נטונה D" באינדונזיה, "פרודו ביי" באלסקה ו"סטוקמן" ברוסיה, עדיין לא פותחו אף שהתגלו כבר לפני עשרות שנים. "ייתכן שהם גם לא יפותחו כלל", כותבים החוקרים ומוסיפים כי "עבור ישראל, שהתרגלה לפיתוח מהיר יחסית של מאגרי ים תטיס ותמר, זה יכול להיות מאוד מתסכל, אך יש לזכור שמאגרים אלו סיפקו גז רק למשק הישראלי ולכן לא התמודדו עם האתגרים הרבים שבייצוא גז".

"אל תשתמשו בפוליטיקה"

ובכל זאת, יש לקרן גם המלצות לממשלה כיצד למשוך משקיעים לפיתוח שדות הגז בישראל. אחת ההמלצות העיקריות היא שינוי אופי הדיון הציבורי סביב מתווה הגז בפרט ומשק הגז בכלל. "יצירת תחושת דחיפות דרך סיסמאות כמו 'צריך לנצל את חלון ההזדמנויות ולייצא גז לפני שאיראן נכנסת לתמונה' לא עוזרת", נכתב בדוח, "חלונות נפתחים ונסגרים, לפעמים משתלם לזוז מהר ולפעמים עדיף לחכות. לדוגמה, חברות רבות בארה"ב מיהרו לפתח מתקני LNG ליבוא גז, ממש כמה שנים לפני מהפכת הפצלים".

עוד נכתב: "צריך להפסיק לדבר על התועלות הפוליטיות של ייצוא הגז. רק לעתים נדירות חוזי גז משפרים את מערכת היחסים הפוליטית בין שתי מדינות. ישראל חוותה זאת בעצמה עם מצרים. אם יחסים אנרגטיים היו מובילים ליחסים פוליטיים, לרוסיה היו הרבה פחות בעיות היום עם אוקראינה".

המלצות נוספות קשורות להבטחות שצריכה המדינה להעניק לחברות זרות שיגיעו לישראל, בין היתר בדמות הרחבת מנגנוני הפיצוי של הממשלה למקרים של מלחמה, מתקפות טרור או שינויים בגזרה הפוליטית. עוד ממליצים החוקרים לשקול סבסוד של חלק מתשתיות הגז לייצוא כמו גם השקעה ישירה במאגרים.

המלצה אחרת היא להכניס שותף נוסף למאגר לוויתן. לטענת החוקרים, לנובל אין הניסיון הנדרש לפיתוח המורכב יחסית של המאגר, ולפיכך עליה לפעול למשיכת גורם מנוסה יותר, ממש כפי שקרה עם חברת BG באפרודיטה בקפריסין.

צרו איתנו קשר *5988