עתירה לבג"ץ: רפורמת ביטוחי הבריאות של סלינגר - בכייה לדורות

שלמה אייזיק, יו"ר ובעלי קבוצת הביטוח יונט, טוען כי הרפורמה כוללת הוראות בלתי סבירות בעליל ומהווה מהלך מסוכן שעתיד להוביל לתוצאות הרסניות בתחום ביטוחי הבריאות

משה כחלון ודורית סלינגר / צילום: דוברות האוצר ותמר מצפי
משה כחלון ודורית סלינגר / צילום: דוברות האוצר ותמר מצפי

שלמה אייזיק, היו"ר והבעלים של קבוצת הביטוח והפיננסיים יונט, עתר היום (ג') לבג"ץ בבקשה למתן צו ביניים המתלה את כניסתם לתוקף של תקנות הפיקוח וחוזרי הביטוח בענייני ביטוח הבריאות, וזאת עד להכרעה בעתירה.

העתירה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין איידן תירוש ושות', עוסקת ברפורמה שמובילים שר האוצר, משה כחלון, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים.

לטענת העותר, הרפורמה, שתיכנס לתוקף בעוד מספר ימים, כוללת הוראות בלתי סבירות בעליל ומהווה מהלך מסוכן שעתיד להוביל לתוצאות הרסניות בתחום ביטוחי הבריאות ויתברר בעתיד הלא הרחוק כ"בכייה לדורות".

לטענתו, הרפורמה מהווה התערבות חסרת תקדים של המדינה והרגולטור בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים (להבדיל מהתחום הציבורי) ופוגעת פגיעה דרמטית בזכויות יסוד חוקתיות של הפרט. 

הפוליסה האחידה שנקבעה בתקנות אינה פוליסת בסיס כשלצידה חברות הביטוח תהיינה רשאיות להציע פוליסות נוספות. מדובר בפוליסה אחידה ויחידה, שמלבדה חברות הביטוח לא תהיינה רשאיות להציע פוליסות נוספות או כיסויים נוספים. היינו, פוליסה אחת שאין בלתה.

עוד נטען בעתירה כי הפררוגטיבה שניתנה למבטח, במסגררת הרפורמה, לשנות מדי שנתיים את סכומי הביטוח בשיעורים ניכרים יחסית, ללא הסכמת המבוטח, היא בלתי נסבלת, שכן חברות הביטוח תהיינה רשאיות להכניס את ידן לכיסו של הפרט ולהוציא משם כספים ללא צורך בהסכמתו. 

לפי העתירה, במסגרת הרפורמה ניתנה אפשרות לרגולטור לקבוע רשימה סגורה ומוגדרת של רופאים מנתחים שרק מתוכה יוכל המבוטח לבחור. כלומר, כעת לא זו בלבד שבמערכת הבריאות הציבורית הפרט אינו זכאי לבחור את זהות הרופא המנתח - הרי שהרפורמה מבקשת לעקר את הזכות של הפרט לעשות כן גם במסגרת שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים. 

"לכל אדם זכות יסודית לאוטונומיה. זכות זו הוגדרה כזכותו של כל פרט להחליט על מעשיו ומאווייו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לבחירות אלה", כותב העותר. "במקום בו הרפורמה פוגעת באופן כה דרמטי באוטונומיה של הפרט ובחופש הבחירה שלו, קל וחומר שהרפורמה נעשית במסגרת נורמות שאינן בגדר חקיקה ראשית של הריבון, דינה אחד - בטלות". 

לדבריו, "הרפורמה תחלק את האוכלוסייה למעשה לשתי קבוצות - קבוצה אחת המחזיקה בפוליסות ששווקו עד למועד החלת הרפורמה. לקבוצה זו תהיה שמורה הפריבילגיה לבחור בין הפוליסות הישנות לבין הפוליסה האחידה; וקבוצה שנייה שלה לא תהיה ברירה מלבד לרכוש את הפוליסה האחידה. 

הפוליסה האחידה קובעת רשימה של חריגים לכיסוי הביטוחי, הניתן כאשר בין יתר החריגים נקבע גם חריג של "מקרה ביטוח שאירע עקב פעילות מלחמתית או פעולת איבה". לטענת העותר, "במדינה מסוגה של מדינת ישראל מובן כי מדובר בחריג אבסורדי, אך מה שעוד יותר אבסורדי ומקומם הוא שהמדינה שוללת מהפרט את האפשרות לקנות מחברת הביטוח כיסוי ביטוחי, בעבור תשלום פרמיה, גם למקרי ביטוח הנגרמים עקב פעילות מלחמתית או פעולת איבה".

בנוסף, נטען כי "התקנות יוצרות מציאות בלתי מתקבלת על הדעת, בה תינוק רך, ילד בן 10, בחור בן 20, אדם בן 30, אדם בן 40, אדם בן 50 ואדם בן 60 - ייאלצו כולם לרכוש את אותה פוליסה אחידה עם אותם כיסויים ביטוחיים. זאת, כאשר ברור לכל בר-בי-רב שלכל מבוטח בכל קבוצת גיל קיימים צרכים בריאותיים שונים בתכלית וממילא גם כיסויים ביטוחיים שונים נדרשים".