דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

פרשת איילת זורר: מתי מראה חיצוני רלוונטי בעבודה?

האם ובאילו תנאים רשאי בכלל מעסק לקבל לעבודה או לפטר עובדים על סמך הופעתם החיצונית בלבד?

איילת זורר ואסתי גינזבורג / צילום: יניב אדרי
איילת זורר ואסתי גינזבורג / צילום: יניב אדרי

פיטוריה של השחקנית-דוגמנית איילת זורר מעבודתה כפרזנטורית של חברת האופנה גולברי והחלפתה בדוגמנית הצעירה אסתי גינזבורג זכו השבוע לתהודה רבה והמחנות נחלקו: היו מי שתביעתה של זורר עוררה בהם זעם על פיטוריה בעקבות השינוי שחל במראה שלה עם הגיל; והיו שראו בכל זה מופע של צביעות מצד זורר, שרק בגיל 46, אחרי קריירת דוגמנות ארוכה ומשגשגת, נזכרה להשמיע ביקורת על התעשייה רק כשזה הגיע לכיס הפרטי שלה.

מלבד שאלות ספציפיות למקרה הזה, הנוגעות גם להפרת חוזה כביכול, עולה שאלה כללית יותר: האם ובאילו תנאים רשאי בכלל מעסק לקבל לעבודה או לפטר עובדים על סמך הופעתם החיצונית בלבד?

לדברי עו"ד שי בן-נתן, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד זיסמן-אהרוני-גייר, התשובה לשאלה הזאת תלויה בסוג העבודה וברלוונטיות של ההופעה החיצונית לביצועה.

"הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובעות רשימה של קריטריונים שאפליה על בסיסם אסורה, למשל מין, דת, זהות מגדרית ועוד. הרשימה אינה כוללת כיום איסור אפליה בשל הופעה חיצונית, דוגמת המקרה של זורר.

"עם זאת, מדובר ברשימה לא סגורה, ולכן ייתכן שבעתיד יקבע בית הדין לעבודה כי אפליה על בסיס הופעה חיצונית פסולה באופן גורף. עד היום, לאורך השנים, קבעו בתי המשפט כי אפליה על רקע הופעה חיצונית היא אסורה כאשר היא אינה רלוונטית ישירות לעבודה".

- מתי הופעה חיצונית היא רלוונטית?

"הרלוונטיות נבחנת בשאלה 'האם הדרישה מתחייבת ממהות התפקיד באופן סביר ומידתי', כלומר, האם דרישות התפקיד מתחייבות באופן סביר ואובייקטיבי ממהותו של התפקיד. בנסיבות אלה, הוכחת הרלוונטיות של ההופעה החיצונית לעבודה אינה פשוטה כלל ועיקר - ישנם מעט מאוד תפקידים שבהם למראה חיצוני תהיה רלוונטיות לביצוע העבודה.

"בג"ץ פסק כבר לפני כ-20 שנה (בג"ץ 6051/95 - אפרים רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה) כי דרישת הופעה חיצונית צעירה לדיילי אוויר אינה רלוונטית לביצוע תפקידם ועל כן אסורה, ומכאן יש להסיק כי גם במקרים של דיילות מכירה, מלצריות, אנשי מכירות או פקידות קבלה - הופעתן החיצונית של העובדות אינן רלוונטית לביצוע עבודתן, כיוון שהן יכולות לבצע את תפקידן על הצד הטוב ביותר גם ללא קשר להופעתן (הדברים נכונים באותה מידה לעובדים ולעובדות במקצועות אלה, כמובן). על כן קבלה לעבודה או פיטורים (כמו גם ביצוע כל שינוי בתנאי העסקה) על סמך הופעה חיצונית בלבד תידחה אם תעמוד לבחינת בתי המשפט".

- בעבודת דוגמנות או פרסום כמו זו שביצעה זורר יש לכאורה רלוונטיות למראה החיצוני.

"נכון. הופעתה החיצונית של העובדת היא העומדת בבסיס היכולת שלה לבצע את עבודתה במקרה כזה, ובזכותה ולשמה היא נשכרה לעבודתה. על כן, לטעמי, קבלה לעבודה או פיטורים עקב הופעה חיצונית בעבודות דוגמנות אינה אפליה אסורה. מעסיק רשאי במקרים כאלה לקבל או לפטר עובד על בסיס הופעתו החיצונית בלבד, ובתי המשפט ימעט להתערב בהחלטתו זו".

גם עו"ד נחום פינברג סבור כי הטענות במישור האפליה נגד חברת האופנה הן רוב מהומה על לא מאומה. "לפנינו מקרה שבו היופי של העובדת רלוונטי לתפקיד שמילאה. זורר הייתה רלוונטית לצילומים בתקשורת, לאירועים ולטלוויזיה הודות ליופיה. היופי היה סיבה לבחירה בה וגם הסיבה לפיטורים".

עם זאת, מבהיר פינברג, אם זורר פוטרה קודם לסיום החוזה שלה עם החברה, הרי שיש כאן הפרה חוזית של ההסכם עמה, והיא זכאית לפיצוי. "אם ההסכם לתקופה קצובה צריך לתת לה לסיים כי בחתימה על ההסכם הניחו או שהיו צריכים להניח שיהיה שינוי במראה במהלך השנים. היות שמדובר בהסכם קצוב, גם אם החברה שינתה את קהל היעד שלה, היו צריכים להביא בחשבון את התשלום עד סיום ההסכם שבו הם מחויבים. אבל, כאמור, לו מדובר היה בחוזה ללא מועד - היו הפיטורים לגיטימיים בעיניי".

השמנתם? מזלכם שאתם לא בארה"ב

- מהן ההלכות בעניין זה בעולם?

עו"ד בן-נתן: "בתי משפט במדינות אחרות התייחסו לעתים באופן שונה לסוגיה זו ואישרו במקרים מסוימים אפליה על בסיס הופעה חיצונית בעבודות שבהן בישראל האפליה לא הייתה מותרת. בארה"ב, למשל, נפסק כי ניתן לפטר עובדים בשל המראה החיצוני שלהם (למשל, שיננית), ואפילו בשל עלייה של 7% במשקלם (!), וזאת לאור ידיעתם, עם כניסתם לעבודה, כי הם מצופים להופעה חיצונית מסוימת המתאימה למקום העבודה, למשל מלצריות בבר. בצרפת, לעומת זאת, נקבע כי לא ניתן להעסיק אנשי מכירות על סמך הופעתם החיצונית בלבד".

מעבר לשאלת הרלוונטיות של ההופעה לתפקיד, השאלה אם בהתנהגות מעסיק היה כדי להפלות עובד או לפגוע בו בשל מראה חיצוני תיבחן גם לאור חובת המעסיק לנהוג בתום-לב ובהגינות כלפי עובדיו ולאור מעמדו החוקתי של עיקרון השוויון הכללי במשפט הישראלי.

בהקשר זה מזכיר עו"ד בן-נתן מקרה שכבר כתבנו עליו כאן בעבר, ובו בית הדין לעבודה בישראל קבע כי "דרישת מעסיק מעובד בית-קפה, שגופו כוסה בקעקועים אימתניים, ללבוש חולצה ארוכה כדי להסתירם בעת עבודתו, היא לגיטימית כדי שלא להפחיד את באי המקום. בפסק דין זה נקבע כי למעסיק ישנה החירות הניהולית לדרוש מעובדיו הופעה חיצונית הולמת או קוד לבוש מסוים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות