נא להתלבש בהתאם: האם המעסיק רשאי לקבוע מה תלבשו?

עו"ד דפנה שמואלביץ': העליון קבע במפורש כי המעסיק זכאי לקבוע קוד לבוש שתואם את התדמית העסקית שהוא מעוניין לשדר ■ וגם: האם מותר לפטר עובד בגלל קעקועים?

לפני כמה שנים געשה ורעשה הכנסת כשיו"ר הכנסת הודיע לחברי הכנסת ולשאר העובדים כי עליהם להתאים את לבושם "לכבודה ולמעמדה" של הכנסת. בקוד הלבוש החדש נאסר על העובדים להופיע בגופיות, במכנסיים קצרים ובחולצות בטן, אך הגזירה הקשה מכולן הייתה שנאסר על העובדים להגיע למשכן במכנסי ג'ינס.

כמה מחברי הכנסת התמרדו. שלי יחימוביץ', למשל, החליטה בתגובה להגיע לכל הדיונים בג'ינס. "המבחן שלי הוא בחוקים שאני מחוקקת ובעבודה למען הבוחר, אני לא עומדת למבחן בלבוש שלי", אמרה אז. "אם אחליט לבחור יועצת לענייני אופנה, אני לבטח לא אבחר ביו"ר הכנסת לתפקיד", אמרה יחימוביץ'.

סוגיית הלבוש עולה במקומות עבודה רבים, ועמה השאלה עד כמה מותר למעסיק להתערב בלבוש ובהופעה הכללית של עובד.

לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ', שותפה בכירה במשרד רובין-שמואלביץ' המתמחה בדיני עבודה, בית המשפט העליון קבע מפורשות כי המעסיק זכאי לקבוע קוד לבוש שתואם את התדמית העסקית שהוא מעוניין לשדר.

"בהתאם, נדחתה בעבר תביעה של חבר אגד שטען כי חיובו ללבוש מדים זהים לשאר הנהגים פוגע בחופש הביטוי שלו", אומרת שמואלביץ'. "באותו מקרה פסק בית המשפט העליון כי חיוב עובדים ללבוש תלבושת מסוימת או אחידה בזמן עבודתם אינה מהווה פגיעה בזכויות יסוד, למרות שהיא שוללת מהעובד את חופש הבחירה. העליון ערך איזונים וקבע כי לא כל מגבלה המוטלת על אדם הנמצא במסגרת מאורגנת ומסודרת מהווה פגיעה בזכות יסוד שלו. לפי פסק הדין המנחה, לא ניתן לקיים מקום עבודה מסודר ויעיל המשדר תדמית רצינית ומכובדת ללא הנחיות והוראות שעל העובד לקיימן. תלבושת אחידה היא אחת מאלה".

במקרים מסוימים המגבלות על לבוש עובדים אף עוגנו בחקיקה. עו"ד שמואלביץ' מציינת כי תקנות רישוי עסקים החלות על בתי אוכל קובעות כי עובדים בהכנת אוכל במסעדות חייבים ללבוש בגדים בהירים ושלמים וכן חייבים בכיסוי ראש. חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה מחייב כבאים ללבוש מדים בעת שהם בתפקיד; ועל-פי כללי לשכת עורכי הדין, עורכי דין חייבים להופיע לבתי משפט במדי משפט. עובדי המדינה המקבלים קהל חייבים להקפיד על לבוש נקי והולם.

קעקועים מותר?

לדברי עו"ד מיכל פינברג-דורון, שותפה במשרד נחום פינברג ושות', סוגיית הלבוש היא מורכבת, מאחר שלעובד יש זכות להביא את עצמו לידי ביטוי באמצעים חיצוניים ומגוונים.

"הנושא עדיין בתהליך התגבשות, אבל ניתן למנות כמה מקרים כאבני-דרך", אומרת פינברג-דורון ומזכירה 3 מקרים שהגיעו לבתי הדין לעבודה, שבכולם התקבלה עמדת המעסיק שכפה קוד לבוש על עובדיו.

אחד המקרים הוא של שליח פיצה שסירב לחבוש קסדה אחידה לביצוע שליחויות, ופוטר בשל כך מעבודתו כשליח. השליח עתר לפיצוי בגין פיטוריו, אך בית הדין פסק כי למעסיק הייתה הזכות לדרוש מהעובד לחבוש את הקסדה המסוימת, בדומה למדים.

במקרה אחר, עובדת ברשת מזון בבני-ברק נדרשה להופיע בחצאית ארוכה, ומשסירבה - פוטרה. בית הדין קבע כי דרישת המעסיק ממנה הייתה לגיטימית לשמירה על עסקיו.

גם במקרה שבו מלצר שזרועותיו היו מקושטות קעקועים, שבין היתר כללו את דגל הגאווה ואת המספר שהטביעו הנאצים בסבתו, סירב ללבוש שרוול ארוך ופוטר, פסק בית הדין לטובת המעסיק. המלצר טען כי פיטוריו מהווים אפליה על רקע מראה חיצוני, וכי הקעקועים הם חלק בלתי נפרד מהזהות שלו. ואולם, בית הדין דחה את טענותיו וקבע כי הדרישה ללבישת שרוול ארוך במקרה זה הייתה מידתית.

עו
 עו

- לאחרונה דרשה חברת אל-על מדיילות לנעול נעלי עקב עד שהנוסעים יסיימו להתיישב במקומותיהם במטוס - דרישה שהיא בעיניי מוגזמת ומקוממת. האם זו דרישה מידתית?

פינברג-דורון: "לטעמי מדובר בדרישה לגיטימית לחלוטין של אל-על, שדינה כדין לבישת מדים לנהג אגד או חבישת קסדה לשליח בעת מילוי תפקידם, משום שמדובר באופן שבו ההנהלה או בעל העסק מציגים את מרכולתם. אלה הם חלקים מהמיצוב ומהמוניטין של החברה".

שמואלביץ': "הסיפור של הדיילות באל-על הוא הרבה יותר בעייתי, כי לא מדובר סתם בקוד לבוש אלא בהחלטה של מעסיק שיש לה כנראה גם השלכות בריאותיות. יש לבדוק את ההשלכות הללו ולהביא אותן בחשבון. בהנחה שישנה פגיעה בבריאות שלהן, אז יש פה בעיה. המעסיק מחויב לספק לעובד שלו סביבת עבודה בטוחה שאינה פוגעת בבריאותו".

- האם ניתן לשלול פיצויי פיטורים מעובד שהפר את קוד הלבוש?

שמואלביץ': "השאלה התעוררה בתביעה של מורה נגד מוסד חינוך חרדי שבו הועסקה. לטענת המוסד, המורה פוטרה בשל הפרת משמעת חמורה, שהתבטאה בכך שלא פעלה על-פי קוד הלבוש הנדרש ממנה. נפסק כי אי-ציות לקוד לבוש אינה עבירת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים".

- ומה לגבי הערות על לבושו של העובד?

שמואלביץ': "התשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה מאוד בנסיבות הספציפיות של המקרה. בקשה של מנהל מעובדת שלא להתייצב במקום העבודה בלבוש בלתי הולם אינה בגדר הטרדה מינית. מנגד, מחמאות לא הולמות לעובדת על לבושה, במיוחד אם הן מגיעות מממונה לכפיפה, עלולות להתפרש כהטרדה מינית".

- האם כאשר מעסיק קובע קוד לבוש הוא חייב לממן את עלות הלבוש?

"לפי החוק, אין חובה על מעסיק לשלם דמי ביגוד לעובדיו. הטבה זו מעוגנת רק בהוראות הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה ו/או הסכם אישי, אם חל על הצדדים בנושא. למשל, בצו ההרחבה בענף הניקיון נקבע כי מדי שנה חייב המעסיק לספק לעובד שני סטים של בגדי עבודה, ואסור לו לנכות סכום כלשהו משכרו של העובד בגינם".