עורו הקניונים

גם מי שמספיד את הקניונים אינו יכול להתעלם מההיקף השטחים הבנויים העצום שנוצר בזכותם, בתקופה שבה הם היו הבון טון. צבר הנדל"ן הזה, שבמקרים רבים ניצב ללא שימוש, מושך תשומת לב מצד מתכנני ערים השואפים להשתמש בו כמנוף להתחדשות עירונית, ומצד יזמים מחפשי הזדמנות. בישראל החלו לבנות קניונים בשנות ה-70, בשנות ה-90 הם היו שיא האופנה, אז נבנתה במרץ "עיר הקניונים" בראשון לציון מערב, וההתלהבות נמשכה לעשור של בניית קניונים בבאר שבע, כ"התפתחות עירונית".

אנחנו לפני עידן חדש: בקניונים רבים כבר ניכרים פגעי הזמן ומתחילות לצוץ הבעיות של השיטה המסחרית. תערוכה של סטודנטים מהמכללה למנהל שנפתחה בסוף השבוע עוקבת אחרי לידתם ומותם של קניונים בישראל ומסמנת את תחייתם בשימושים חדשים. היוזמות שמתחילות לצוץ בארץ מצטרפות לזרם של מהלכים קהילתיים ועסקיים להחייאת קניונים שנותרו כמבנים נטושים בפרוורי ערים ובאזורי תעסוקה במערב אירופה ובארה"ב.

התערוכה מבוססת על מחקר של סטודנטים בבית הספר לעיצוב וחדשנות של המכללה למנהל, ומציעה לעוסקים בתחום, יזמים, מתכננים ואדריכלים, כיווני מחשבה על עתיד של הקניון בזירה התרבותית והמסחרית המשתנה. הנה כמה דוגמאות.

קמפוס מקצועי בלב הכרך

קניון לב העיר, הוקם בסוף שנות ה-80 במרכז ראשון לציון ובו נמצא היכל התרבות שלה. מחלקת ההנדסה של העירייה ניסתה לקדם בו תוכנית להתחדשות, אך ריבוי הבעלים הקשה על התארגנות לשינוי משמעותי . כיום הוא מושך קהל מצומצם, ומשמש כמעבר משכונות המגורים הסמוכות לרחוב ז'בוטינסקי, רחובה הראשי של העיר. החלל לא נותר ריק ובמקום חנויות, ולצדן החל השטח לרכז אליו בתי ספר מקצועיים שונים: בתי ספר לבגרויות, סטודיו לאנימציה, בית ספר לבניית ציפורניים, בית ספר לטכנאי שירות, בית ספר לאלקטרוניקה ובית ספר לתפירה. ריכוז דומה של בתי ספר מקצועיים נמצא גם באזור "עיר הקניונים" שבמערב העיר. לקניון לב ראשון, שבמרכזו כיכר פתוחה, יש איכויות מובנות שיכולות לרכז אליו תנועת סטודנטים שתעשיר את הסביבה העירונית הקיימת. הסטודניות החוקרות מציגות בתערוכה הצעה לחידוש והרחבה בעלויות שיפוץ נמוכות, וזאת כדי לעודד עוד בתי ספר מקצועיים לעבור לקניון זה, כך שיהפוך לקמפוס עירוני ויוסיף למרכז העיר פעילות ותנועת אנשים.

כוורות וירקות על גג העיר

מרכז כלל הוא מבנה גבוה יחסית לסביבתו שממוקם בלב ירושלים, מעט מזרחה לשוק מחנה יהודה. הוא נבנה בשנות ה-70 וכשהוקם נועד להיות בית משרדים שקומותיו התחתונות משמשות למסחר. עם השנים חלק מהשטחים ננטשו, וכיום מנסים להקים בו, בתמיכתם של מוסדות עירוניים ואחרים, מרכז חקלאות אורבני. המיזם מכונה "המרפסת" בשל מיקומו המשקיף על העיר - הוא יפעל על גג המגדל. כרגע המקום עוד סגור, אך באביב הקרוב תיפתח בו חממה לגידול ירקות ומכוורת דבש. תקוות היזמים להפוך את המקום למרכז הכשרה של פעילות עירונית כזו שיצמיח מיזמים דומים באתרים אחרים בעיר. כמו כן יהיו במקום סדנאות לפיסול באדמה. המהלך הוא יוזמה משותפת של החברה המנהלת את הבניין, לבעלי עסקים בו ולתנועה חברתית בשם "התעוררות בירושלים". היא נתמכת על ידי קרן ירושלים מייסודה של העירייה ובכספים של הסוכנות היהודית. משתתפת במהלך גם קבוצת האמנים הירושלמית "מוסללה", הפועלת בעיר מזה מספר שנים.

החזיתות לרחוב נאטמו

בשנות ה-80 נבנו במערב ראשון לציון מרכזי קניות רבים כל כך, עד שזיכו את העיר הפרברית בכינוי "עיר הקניונים". רבים מהם נכשלו בתוך זמן קצר, בשל סמיכותם זה לזה, ובשל הניתוק שלהם מאזורי מגורים וסביבתם המאוד לא מזמינה להולכי רגל. כיום הקניון היחיד שפעיל באזור הוא קניון הזהב, ואילו הקניונים הסמוכים לו, ששטחם קטן בהרבה, ננטשו או החליפו את ייעודם. כך למשל בקניון דאון טאון (בתמונה), התמקמו חברות ביטוח ובית ספר לגרפיקה ובקניון דיסקאונט סנטר התמקמו בתי דפוס ובתי מלאכה. אופי הפעילות הוביל לכך שהחזיתות בקניונים נאטמו, וכך פגעו עוד יותר במרחב הציבורי שהם גובלים בו. החוקרות משוות את האזור לאזורים עירוניים אחרים ששינו את סגנונם במרכז הארץ: שכונת פלורנטין בתל אביב ומרכז כורזין בגבעתיים, שבהם התמקמו עסקים יצירתיים ומסחר מקומי, והם הפכו למוקד משיכה לצעירים. הן מצביעות על כך שבמערב ראשון (אותו הן מגדירות "הפריפריה של מרכז הארץ"), קרה ההיפך: בשטחים שהיו חנויות מתמקמים עסקים שאינם אטרקטיביים, ולכן לא מגיע למקום קהל מזדמן.

תפאורה של רחוב עירוני

צבר חנויות זה הוא ניסיון של קניון להתחבר לטרנד האורבני בעזרת אדריכלות שמחקה מראה של רחוב מסחרי עירוני, ובדרך זו למשוך קהל. קניונים פתוחים אינם דבר חדש, למעשה רוב הקניונים המתים (Dead Malls), בארצות הברית הם כאלה: צבר חנויות מנותק מסביבת החיים האורגנית ומוטה כלי רכב. "ביג Fashion" באשדוד מנותק גם הוא מרחובות העיר, וההגעה אליו כרוכה בנסיעה בכלי רכב פרטי. בשונה ממרכזים מסחריים פתוחים שבהם המרחב שבין החנויות מוקצה לחניה, עוצב קניון זה באופן שמזמין הליכה ברגל, ובכך השהייה בו דומה יותר לשיטוט ברחוב עירוני טבעי. היזמים מקווים שיצליחו לשנות את הדימוי הירוד שיש לקניונים פתוחים כמי שנמכרת בהם סחורה מדרג נמוך, על ידי משיכה של מותגים אופנה בעלי דימוי גבוה לשכור בו שטחים.

"הזדקנותם, מותם ולידתם מחדש". 13.2.16-3.3.16. גלריה "בית האדריכל", רחוב המגדלור 15, יפו. אוצרות התערוכה: שלי כהן, דנה גורדון וקרני ברזילי