הפטנט של רשות המסים: לקזז חובות לנישומים ללא ידיעתם

במטרה לזרז את גביית החובות מהנישומים, ביקשה רשות המסים לאפשר לה לקזז חובות של נישום מהחזר שמגיע לו - ללא הודעה מוקדמת ■ לשכת עוה"ד ולשכת רוה"ח מתנגדות ■ ח"כים: "אנחנו בעד קיזוז, אך לא בצורה הזאת"

משה אשר / צילום: אוריה תדמור
משה אשר / צילום: אוריה תדמור

ועדת הכספים של הכנסת "נתנה ברקס" להצעת החוק של רשות המסים שנועדה לקזז חובות מבלי לשלוח הודעה מוקדמת לנישומים, ושלחה את רשות המסים לערוך מקצה שיפורים בהצעה. מדובר בקיזוז חובות של הנישום לרשות המסים מהחזרים שהרשות חייבת לו.

במטרה לייעל את העבודה ולזרז את גביית החובות מנישומים, יזמה רשות המסים תיקון לחוק שאמור לחסוך לאנשיה את הצורך בשליחת הודעות חוזרות לנישומים ולעמוד בלוחות זמנים נוקשים. המצב החוקי היום מאפשר לרשות לקזז את החוב רק לאחר משלוח הודעה לנישום על כך שהיא עומדת לעשות כן. התקנות מגדירות גם פרקי זמן שעל הרשות לחכות לפני שהיא רשאית לערוך את הקיזוזים.

בתזכיר החוק שקידמו משרד האוצר ורשות המסים הוצע לבטל את הצורך במכתב התראה לנישום ולהמירה בהודעה על ביצוע מידי של הקיזוז. באוצר וברשות קיוו כי החוק החדש יאפשר גביית כספים מהירה ויעילה יותר והגדלת ההכנסות ממסים.

ואולם, חברי ועדת הכספים חשבו אחרת וסירבו בשבוע שעבר לאשר את הצעת החוק כפי שהיא, מחשש שהיא תפגע באופן מוגזם בזכויות הנישומים. חברי הוועדה מתחו ביקורת נוקבת על מה שלטענתם הינו דרקוני מדי ומפר את האיזון שגם כך אינו קיים בין הנישום לרשות המסים. "מדובר במאבק לא בין שווים", אמרו.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), קרא לאנשי רשות המסים לאזן את הצעת החוק ולהידבר עם הלשכות המקצועיות - לשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ולשכת עורכי הדין - בטרם יביאו את הצעת החוק לדיון בוועדה פעם נוספת.

הממונה על אכיפת הגבייה ברשות המסים, שאול כהן, הסביר בדיון בוועדת הכספים את הרציונל של הצעת החוק. "כיום אם רוצים לבצע קיזוז בהתאם לחוק, צריך להמתין ברגע שנוצר החוב, ועד שהחוב יהיה סופי ולא שנוי במחלוקת, או שבהסכמה או שהנישום מצהיר שלא הגיש ערעור", אמר כהן - כלומר, לדבריו, קיימת ביורוקרטיה רבה. "אנחנו ממתינים את הימים הנדרשים עד התשלום או להגשת השגה או ערעור, ואז ממתינים עוד 90 יום, ורק אחר-כך שולחים מכתב על כוונה לבצע קיזוז. השינוי המוצע הוא גם לטובת החייב ויוצר ייעול ברשות המסים. מצד החייב - כל עוד לא מבוצע הקיזוז, אז החוב שלו נושא הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. אנחנו מדברים גם על ה-90 יום ועוד 21 יום. הכוונה היא לקצר את המועדים". 

 

אפשרות למשא-ומתן 

נציגי הלשכות המקצועיות התנגדו להצעת החוק של הרשות. יו"ר ועדת המסים בלשכת רואי החשבון, ז'ק בלנגה, אמר: "אנחנו מבקשים הדדיות מרשות המסים - אם יש מצב שלמישהו יש החזר על 2014, ויש לו שומה במקביל על 2015, את ההחזר לוקח לרשות לשלם לו 90 יום לפחות או יותר, ואם יש לו מס לתשלום ל-2015 - הוא לא יכול לשלוח מכתב לפקיד השומה, 'נא לקזז לי ההחזר ל-2014 בחוב 2015'". 

עו"ד ורו"ח יוסי אלישע מלשכת עורכי הדין, ראש מחלקת מיסוי במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות', הצטרף לעמדת הקולגות רואי החשבון. "המאבק אינו בין שווים אלא בין אדם לרשות", אמר. "החוק נעדר התייחסות למצב שבו הנישום נמצא בחדלות פירעון. במצב כזה אסור לרשות לקזז חוב עבר שקודם לחדלות הפירעון מהכסף של הנושים. זה כסף של קופת בית משפט, והצעת החוק הזו מאפשרת לקחת את החובות הרגילים שאינם נהנים מדין קדימה ולהפוך לחובות שחל עליהם דין קדימה (כאשר הקדימות בגביית החוב ניתנת למעשה לרשות המסים - ח'מ')".

חבר ועדת הכספים, ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), ציין כי הוא "בעד קיזוז - אך לא בצורה הזאת. מצב כזה מאוד לא סימפטי, כשאומרים לחייב, 'שלם ואחר-כך נדבר איתך'".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) טען בפני רשות המסים כי הבעיה היא ב"התקפת הלב" שהרשות שולחת לנישומים. לדבריו, "השומות שלכם, שלא קרובות למציאות, מאוד מוגזמות ומנופחות. כשיש בעל עסק קטן - הוא לא תמיד יודע שכשמגיעה שומה כל-כך גדולה - מותר לו להתדיין. החוק הזה מוטעה, כי הרבה פעמים מותר לנישום לבוא בדברים עם הרשות ולשנות את רוע הגזירה, ואכן אתם מונעים ממנו את האפשרות להיכנס למשא-ומתן בטרם הקיזוז".

יו"ר הוועדה גפני סיכם: "אנחנו רוצים שאנשים שאמורים לשלם את הכסף - שתהיה להם היכולת והזמן להתמודד עם זה. יש למצוא את האיזון עם הגבייה. הכלים שעומדים לרשות רשות המסים צריכים להיות אפקטיביים, אך מצד שני צריך שלא תהיה פגיעה קשה בנישומים".

גפני קרא לאנשי רשות המסים: "תשקלו שוב את העניין ותנסו להגיע לאיזון והדדיות, וכן יחד עם הלשכות המקצועיות".

גם עורכי הדין העוסקים במסים ששוחחו עם "גלובס" סבורים כי הצעת החוק היא מרחיקת לכת מדי. עו"ד ורו"ח אופיר לוי, שותף במחלקת המסים במשרד יגאל ארנון ושות', מציין כי ההנמקה המרכזית בהצעה היא לייעל ולקצר את הליכי הגבייה. אולם, לדבריו, "תמוה בעינינו כיצד התיקון יסייע בכך, משום שממילא רשות המסים כבר מחזיקה בידה את ההחזר המגיע לנישום ושאותו היא רוצה לקזז כנגד החוב שמגיע לה ממנו".

כמו כן, אומר לוי - ובניגוד למה שטענה רשות המסים בהצעת החוק - "הרשות הולכת רק חצי צעד בכיוון של השוואת המצב לקיזוז בדיני החוזים, שכן היא עדיין משמרת לה את זכות הקיזוז ואינה מעניקה זכות הדדית כזו לנישום (זכות שקיימת לשני צדדים לחוזה לפי חוק החוזים)".

אז מה הפתרון? לדברי לוי, "טוב הייתה עושה רשות המסים לו הייתה שוקלת לאשר גם לנישום לקזז באותה קלות מס שמגיע לו ממנה, כנגד חוב מס שהוא חייב לה".

לדברי עו"ד בועז פיינברג, ראש מחלקת מסים והלבנת הון במשרד זיסמן-אהרוני-גייר, גביית החובות עובדת כיום בצורה שלא פעם גורמת לאנשים פרטיים נזקים על לא עוול בכפם. "כיום, חוב שנוצר במערכת לא נבדק על-ידי אדם, אלא יכול להיווצר כתוצאה מטעות בהקלדה או טעות אריתמטית, וברגע שהחוב שנכנס למערכת מתחיל להיגבות - הוא גם מביא להטלת עיקולים ויוצר נזק נוסף לנישום על לא עוול בכפו", מציין פיינברג.

לפיכך, לטענתו, "הצעת רשות המסים לאפשר קיזוז של זכות שמגיעה לאדם, בדין, כנגד חוב במערכת - מבלי שאותו אדם יקבל התראה על כך מראש, ומבלי שתינתן לו האפשרות לפנות לרשות ולהעמיד אותה על טעותה - תגרום בהכרח להגדלת הנזקים לאותם נישומים תמימים, ולכן יש לפעול לתיקון ההצעה". 

צרו איתנו קשר *5988