כיצד שקיפות משפיעה על איך שתנהלו מו"מ על השכר שלכם?

האם שקיפות בכל הנוגע לשכר היא טרנד או הרבה יותר זה? זו אחת השאלת שחברת Glassdoor (גלאסדור) מנסה להשיב עליה, והיא עושה זאת באמצעות בחינה של שלוש קטגוריות: הראשונה, חיפוש עבודה - כיצד שקיפות מצד חברות משפיעה על האופן שבו עובדים ומעסיקים מאתרים זה את זה?; השנייה, מו"מ על שכר - כיצד שקיפות משפיעה על האופן שבו עובדים חדשים מנהלים מו"מ על חבילת השכר שלהם?; והשלישית, ביצוע תוך כדי עבודה - האם עובדים בחברות שקופות יותר הם פרודוקטיביים הרבה יותר?

לפני שנצלול למסקנות המחקר, נתאר כיצד בכלל נראית שקיפות בבכל הקשור לתנאי שכר בהווה. כך כותבים חוקרי גלאסדור: "חוץ ממקומות עבודה ממשלתיים או מקומות שיש בהם איגודי עובדים, שיתוף מידע על שכר על ידי עובדים הוא טאבו. לפי מחקר משנת 2010, כמעט חצי מהשכירים בארה"ב דיווחו שאסור להם, לפי חוזה העסקה, לדון על שכרם עם עמיתיהם למקום העבודה, או שהמעסיקים שלהם מעודדים אותם באופן די בוטה לא לעשות זאת. מדיניות שדוגלת ב'סודיות שכר', רשמית או לא רשמית, מקשה על עובדים לדעת כמה משתכרים אחרים, וכך לדעת אם השכר שלהם הוא הוגן ומותאם לסטנדרטים בתעשייה".

עם זאת, המחקר מציין שהרצון בשקיפות גדל בשנים האחרונות, והוא מראה זאת על ידי תוצאות החיפוש במנוע של גוגל (ראו גרף). לפני ינואר 2010, כלל לא התבצע חיפוש לפי מילות המפתח Salary Transparency או Job Transparency. "על רקע הגידול בקהילות מקוונות למחפשי עבודה, חל גידול משמעותי בחיפוש מידע לפי מילות מפתח אלו, ובמקרה של צירוף המילים Salary Transparency, מדובר על גידול שנתי של 63% בין מארס 2014 עד מארס 2015". כלומר, יותר ויותר מחפשי עבודה רוצים לדעת מה השכר המקובל במקצוע שלהם.

כעת נחזור למסקנות המחקר בכל אחת מהקטגוריות:

חיפוש עבודה: בגלאסדור טוענים כי "תהליך של חיפוש עבודה הוא כמו מציאת שידוך. מחפשי עבודה מחליטים כמה מאמץ להשקיע בתהליך החיפוש, ומאמץ זה משפיע על הסיכוי שלהם למצוא את מקום העבודה המתאים להם. בתהליך החיפוש, הם משווים בין העלויות לתועלות הטמונות בו: עלויות פירושן זמן ומאמץ נפשי, ותועלות פירושן בעיקר התקווה למצוא עבודה טובה יותר בשכר גבוה יותר.

"באופן כללי, שקיפות לגבי שכר מפחיתה אותן עלויות כי היא הופכת את המידע על שכר ועל מקום העבודה המבוקש להרבה יותר נגיש. שקיפות מעודדת השקעה רבה יותר בחיפוש אחר עבודה, ולכן יש לה פוטנציאל להניב 'שידוך' טוב יותר".

ואכן, בגלאסדור מוצאים חיזוק למסקנה הזאת במחקרי עבר, כמו זה של אוניברסיטת טאפטס האמריקיאית, מ-2014. לפי המחקר הזה, ככל שיש למחפש העבודה מידע רב יותר - כמו מספר המועמדים לכל משרה - כך כדל באופן משמעותי המאמץ שלו בחיפוש מקוון אחר עבודה. מחקר ישן יותר, משנת 1991, של הכלכלנית טרה ווישואנת', מצא כי "ככל שיש יותר מידע, כלומר יותר שקיפות, מחפשי עבודה שצריכים לעשות רילוקיישן (לעבור לעיר או למדינה אחרות), מקבלים החלטות טובות יותר עבורם". לכן, בשורה התחתונה, שקיפות משפרת ומייעלת את התהליך של חיפוש עבודה.

מו"מ על שכר: בגלאסדור טוענים כי "המפתח למו"מ יעיל הוא שלשני הצדדים, עובד ומעסיק כאחד, יהיה מספיק מידע טוב, אך זה לא קורה הרבה כיוון שלמעסיק בדרך כלל יש מידע רב יותר מלעובד. כלומר, יותר מידע שמשותף לשני הצדדים עשוי לשפר את המו"מ".

שוב, החוקרים מחזקים את עמדתם באמצעות מחקרי עבר, אחד מהם מ-1992 שבדק את הפער בארה"ב בין השכר בפועל לבין השכר הפוטנציאלי שעובד יכול היה לקבל אם הייתה לו נגישות רבה יותר למידע על רמות שכר, ומצא פער של 10%. פער כזה, במונחי 2015, פירושו פחות 757 מיליארד דולר בשנה על תשלומי שכר. מחקר אחר מצא ששקיפות מסייעת בנטרול פערי שכר של עובדים בתפקידים זהים באותו מקום עבודה. לכן, בשורה התחתונה: שקיפות מסייעת בקבלת שכר הוגן וראוי יותר.

פרודוקטיביות: בקטגוריה השלישית חוקרי גלאסדור מצאו שהמסקנה אינה חד-משמעית. יש מחקרים הטוענים שלשקיפות יש אכן השפעה כללית חיובית על הפריון של העובד, אך יש גם מחקרים שתוצאותיהם מעורבות. לדוגמה, מחקר משנת 1967 טוען כי חוסר שקיפות יוצר כוח עבודה פחות שבע רצון. "כאשר עובדים אינם יודעים כמה משתכרים אחרים, הם נוטים לתת הערכת יתר לשכר של עמיתיהם, וכך שביעות הרצון שלהם קטנה", נכתב. לעומת זאת, מחקר משנת 2012 מצא כי דווקא שקיפות יצרה חוסר שביעות רצון, בעיקר אצל עובדים שרמות השכר שלהם נמוכות. לכן, מסכמים בגלאסדור, "שקיפות שיוצרת חוסר שביעות רצון אצל עובדים בעלי שכר נמוך דווקא יכולה לדחוף אותם לשפר את תנאי השכר שלהם באותו מקום עבודה או לחפש מקום עבודה אחר".

 שקיפות בשכר העניין ברשתות גובר