סין רוצה להיות מעצמה

הממשל הסיני פרש בסוף השבוע האחרון את התוכנית הרב-שנתית שלו להפוך את סין למעצמת היי-טק עולמית. התוכנית מתפרסמת על רקע נסיונות כבירים מצד הממשל לחלץ את הכלכלה הסינית מהמשבר אליו נקלעה ולהחזיר אותה לפסים של צמיחה מהירה. שנת 2015 סימנה האטה בצמיחה הכלכלית בסין, מה שהיה בחודשים האחרונים אחד הגורמים העיקריים לעצבנות בשווקים הבינלאומיים ומהווה עדיין בסיס לחשש ממשבר כלכלי גלובלי. על-פי נתוני הבנק העולמי, הכלכלה הסינית מהווה היום כ-16.7% מכלכלת העולם. הצמיחה בתוצר הלאומי הגולמי הסיני בקצב של 6.9% בשנת 2015, מספר מרשים לכשעצמו בהשוואה לכלכלות אחרות (צמיחה של 3.52% בארצות-הברית בשנת 2015, 2.6% בישראל), הייתה הנמוכה ביותר ב-25 שנים האחרונות.

בנסיונותיה להיחלץ מהמשבר, סין פונה לחדשנות ולטכנולוגיה. על-פי הודעת הממשל הסיני, ב-5 שנים הקרובות יופנו 2.5% מהתל"ג הסיני בכל שנה להשקעות במחקר ופיתוח. זו תהיה עלייה של 20% בהשקעה יחסית ל-5 השנים האחרונות ובהתחשב בכך שכלכלת סין נאמדת נכון לשנת 2016 בכ-11 טריליון דולר, מדובר על השקעה של כ-275 מיליארד דולר בשנה, או בלמעלה מ-1.5 טריליון דולר בהנחה שמרנית של המשך צמיחה איטית של הכלכלה שם.

ומה מתכוונת ממשלת סין להשיג באמצעות השקעת העתק הזו בחדשנות? ראש ממשלת סין לי קה-צ'יאנג, שהציג את התוכנית בשבת האחרונה בפני הפרלמנט הסיני, דיבר על שימוש באינטרנט כבסיס לעידוד הצמיחה. הוא הסביר שהשימוש בטכנולוגיות המידע החדשניות יעזור להגביר את היעילות בענפים שונים של הכלכלה הסינית, הזקוקים להגביר את יעילותם ופריונם כדי לתרום את שלהם להאצת הצמיחה. קה-צ'יאנג דיבר על היכולת לאסוף הררים של מידע ולהשתמש בהם בדרך יעילה כדרך לקדם את הכלכלה לעידן החדש. בנוסף לכך, הוא הדגיש את הרלוונטיות של הטכנולגיות והחדשנות גם לענפי הרפואה והחינוך.

פיקוח על הרשת

חלק משמעותי מדבריו של ראש ממשלת סין הוקדש לתחום הסייבר. ממשלת סין מתכוונת בשיא הרצינות להפוך למעצמת סייבר בינלאומית, במובן החיובי של המילה, לפחות כפי שהיא מובנת בסין. היא רוצה להיות שותפה מלאה בקביעת חוקים והסדרים בין לאומיים בנושא התעבורה באינטרנט, וגם בתחום הפיקוח על תכנים וההגנה בפני התקפות סייבר.

על-פי התוכנית שפרסמה ממשלת סין בסוף השבוע, בכוונתה להגביר את הפיקוח ברשת, להתקין מנגננוני בקרה ולקדם "מערכת פיקוח אינטרנטית, בינלאומית, דמוקרטית ושקופה" (כך לשון ההודעה). ניסוח בעייתי משהו, עבור כל מי שרואים בחופש הגלישה והביטוי, את אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה האינטרנטית והרשתות החברתיות. במיוחד כשהניסוח הזה מגיע מכיוונה של ממשלה, שבשנים האחרונות נקטה אמצעים נוקשים להגברת הפיקוח על התעבורה באינטרנט בתחומיה, הגבילה את השימוש במנועי חיפוש וברשתות חברתיות והסירה באופן שיטתי תכנים שהביעו התנגדות למשטר או למפלגה הקומוניסטית בסין.

החוקים שחוקקו בסין בשנים האחרונות בעניין השימוש באינטרנט ובפיקוח עליו, לא ממש עוררו התלהבות בקהילה הבינלאומית ובטח שלא בקרב אנשי עסקים וחברות בין לאומיות הפועלות בסין, אם לדבר בלשון המעטה. הודעתו של ראש ממשלת סין, שבמסגרת תוכנית החומש לחדשנות המדינה "תחזק את מאבקה כנגד אויבים במרחב המקוון ותגביר את הפיקוח על הסנטימנט הציבור המקוון" וכמו כן "תחזק את חוקי הסייבר ואת הרגולציה" בהחלט מעלה את רמת הדאגה לגבי העתיד המקוון לא רק בסין, אלא גם בעולם השטוח שקשריו המקוונים לסין רק יילכו ויתחזקו בעתיד הנראה לעין. כבר במצב הקיים היום, החוק בסין מאפשר לרשויות החוק והאכיפה להשתמש בכוחות בלתי סבירים בעליל במבחן העולם המערבי הדמוקרטי, במלחמתם נגד איומים מבית נגד המשטר. האמצעים העומדים לרשות שלטונות סין כוללים צנזורה מחמירה, שליטה ובקרה על טכנולוגיות שהממשלה מגדירה אותן כחיוניות לביטחון וכמובן הגבלות חמורות על חופש הדיבור בפרט ועל זכויות אזרחיות בכלל.

להתלהב או לדאוג?

האם העולם שמחוץ לסין צריך להתלהב או להיות מודאג בעקבות היוזמה הסינית לחדשנות? קשה לקבוע בוודאות, אבל מה שבטוח הוא שקשה להישאר אדישים אל נוכח הכוונות הסיניות ליהפך למעצמת על טכנולוגית, כזו שאי-אפשר להתעלם ממנה ובתחומים רבים - על פיה יישק דבר.

חשוב לזכור שמעצמות טכנולוגיות קובעות בין השאר סטנדרטים שמשפיעים על כל תחומי חיינו, החל משידורים סלולריים, המשך בהעברת נתונים רפואיים קריטיים ברשת, בהגנת סייבר, בשמירה על פרטיות המשתמש ועוד. טריליון וחצי דולר שיושקעו במחקר ובפיתוח על פני 5 שנים יכולים בסופו של דבר לגעת כמעט בכל אחת ואחד מאיתנו, משתמשי הקצה של רבות מהטכנולוגיות שעשויות להיות מושפעות מההשקעה המאסיבית הזו.

ובישראל הקטנה, אבל מעצמת היי-טק בפני עצמה, יש לכך משמעויות נוספות. ההיי-טק הישראלי כבר קשור בקשרים עבותים לסין, באמצעות השקעות הון סיכון מסיביות שזרמו כאן בשנים האחרונות (מעריכים שלפחות 15% מההשקעות בהיי-טק הישראלי בשנת 2015 הגיעו ממקורות סיניים), באמצעות קשרים עסקיים אסטרטגיים, שיתופי-פעולה וגם עסקאות של מיזוג ורכישה של חברות ישראליות. שלא לדבר על שטף מוצרי הצריכה המגיעים אלינו בסערה מסין ומהווים תחרות משמעותית למוצרי האיכות אותם התרגלנו לקנות בארצות-הברית או במדינות מערב אירופה. כל מי שמעורבים בעשייה בהיי-טק ובחדשנות בישראל יצטרכו להקדיש תשומת-לב מיוחדת להתפתחות היזמות והחדשנות בסין הרחוקה, מעצמת ההיי-טק העולמית שבדרך, שאולי גם תיהפך לכזו מהר יותר ממה שאנחנו מרשים לעצמנו לנחש.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.