עוברים מדי שנה תחת עיניו של דני גלוטר, או ליתר דיוק תחת "עיני" התוכנות של אופטימל פלוס שבבעלותו. מרבית התעשייה, מקוואלקום דרך ברודקום, אנבידיה וכל השאר. אבל זה רחוק מלהספיק לו. מי שעזב משרה בכירה מאוד באינטל כי הרגיש ש"התרבות התאגידית מובילה לבינוניות", הלך "על פי תהום" כהגדרתו, ונאלץ להיפרד בשל כך גם משותפו לעסק וגם מאשתו - חולם עכשיו לקפוץ לקומה הבאה.
את אותה "שפה משותפת" של הערכת איכות, שיצר עבור תעשיית השבבים, הוא רוצה ליצור עבור האייפונים של אפל, עבור טסלה החשמלית והרכב האוטונומי והציוד הרפואי הרגיש - ובקיצור עבור כל מה שהוא בעל תוכן אלקטרוני מורכב, ופעולתו התקינה לא רק נחוצה אלא קריטית, לעתים עד כדי מחיר של חיי אדם. החזון הזה נשמע כמעט מגלומני, אבל לפחות את אנשי KKR, אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם, הוא סיקרן מספיק כדי שישקיעו בספטמבר האחרון 42 מיליון דולרים באופטימל פלוס.
- אינך חושב בקטן.
"אני רוצה לשים את טביעת האצבע שלי. אבל אני לא מתרברב שאצליח".
- לולא עזבת את תפקידך כמנהל הייצור של אינטל קריית גת ב-2004 היית מן הסתם מתחרה על תפקיד מנהל אתר הייצור, הפאב. רוב האנשים לא היו מוותרים על הסיכוי הזה.
"אותי אישית זה אף פעם לא עניין. זה לא נראה לי מאתגר מספיק. אני לא מזלזל חס וחלילה, אינטל לימדה אותי לחשוב ולעשות, אבל היה לי ברור שאני לא ממשיך בתאגיד גדול. אלה העדפות אינדיבידואליות. השארתי על השולחן באינטל המון כסף - אופציות שהיו שלי והיו מעל למים (בתוך הכסף). רוב האנשים חשבו שהחלקתי על השכל. אבל זה לא התאים לי. אני רוצה להיות אדון לגורלי, גם אם הסיכון הוא להיכשל, לשים את טביעת האצבע שלי על מה שאני עושה".
כתבות
ני"ע
