רק כמחצית מהסטודנטים למשפטים מתכננים לעסוק בעריכת דין

אלפי סטודנטים למשפטים בארץ ניגשים בימים אלה לראיונות קבלה לסטאז' ■ סקר קודקס מגלה כי רוב מוחץ מהם (74%) הצביעו על "מקצועיות ו"אווירה נעימה" כפרמטרים החשובים ביותר עבורם בבחירת מקום ההתמחות

מתמחים במשפטים / צילום: ליאור מזרחי
מתמחים במשפטים / צילום: ליאור מזרחי

החל מ-15 במארס ולמשך 10 ימים, ניגשים אלפי סטודנטים למשפטים ברחבי הארץ לראיונות קבלה להתמחות במשרדי עריכת הדין, בחברות, בפרקליטויות ובבתי המשפט. המדובר בסטודנטים למשפטים שיתחילו את ההתמחות בעריכת דין בחודשים מארס וספטמבר 2017. תקופת ההתמחות היא תקופה קריטית עבורם. רבים מקרב המתמחים נשארים לעבוד במשך שנים ארוכות במקומות שבהם התמחו, ובמידה רבה קובעת תקופת ההתמחות את גורל הקריירה המקצועית של עוה"ד.

לרגל התחלת ראיונות ההתמחות ערכה "קודקס", חברת ההשמה למשפטנים המובילה בארץ, סקר שבוחן את רצונותיהם והעדפותיהם של הסטודנטים למשפטים בנוגע לתקופת התמחות. הסקר נעשה בקרב 1,000 סטודנטים למשפטים מכלל האוניברסיטאות והמכללות בישראל, שהתבקשו להשיב על שאלון אינטרנט והוא מתפרסם ב"גלובס" בבלעדיות.

אנחנו חיים בעידן שבו הכסף הוא לעתים כמעט חזות הכול, ואולם תוצאות סקר המתמחים של "קודקס" מעלות כי השכר הוא לא הנושא החשוב עבור הסטודנטים בבואם לבחור מקום להתמחות בו. לפי הסקר, שני הדברים שהכי חשובים לסטודנטים בבחירת מקום ההתמחות הם שתהיה בו אווירה נעימה ושהוא יהיה מקום מקצועי.

במסגרת הסקר, קיבלו הסטודנטים את האפשרות לבחור ביותר משיקול אחד שמנחה אותם בבחירת מקום ההתמחות. 74% מקרב המשתתפים בסקר ענו כי ה"מקצועיות" ו"אווירה נעימה" הם הפרמטרים החשובים ביותר עבורם בבחירת מקום ההתמחות; 54.2% מהמשתתפים ציינו כי שיקול אחר שמנחה אותם בבואם לבחור מקום להתמחות הוא סיכויי ההישארות כעורכי-דין במקום העבודה עם תום ההתמחות וההסמכה לעריכת-דין; רק 30.5% מקרב משתתפי הסקר השיבו כי גובה השכר שישתכרו בתקופת ההתמחות הוא הנושא החשוב להם ביותר בבחירת מקום להתמחות בו; כ-30.5% בחרו בפרמטרים של "שעות עבודה" ו"סביבת עבודה" כבעלי משקל בבחירת מקום ההתמחות.

ביטחון תעסוקתי ויציבות

מנהלת מחלקת המתמחים בקודקס, עו"ד דנה גוטרמן, סבורה כי עמדת הסטודנטים הנחשפת בסקר, עומדת בניגוד להנחה של רוב המעסיקים, הסבורים שלשכר יש משקל רב מאוד בבחירה של הסטודנטים את מקום ההתמחות. "הסטודנטים מצביעים בבירור כי השכר מהווה פרמטר משני, וכי הם ילכו להתמחות במשרד שייתן להם את ההזדמנות הטובה ביותר ללמוד ולהתפתח, ולאו דווקא במשרד שישלם להם את המשכורת הגבוהה ביותר. אני חושבת שזה בהחלט מחייב את המשרדים להיערך בהתאם".

לגבי הנתון, לפיו למעלה ממחצית מהסטודנטים (54.2%) בחרו בסיכויי ההישארות במשרד (בטווח ארוך) כפרמטר קריטי בבחירת מקום ההתמחות, אומרת עו"ד גוטרמן כי "הנתון הזה מלמד שגם ב-2016, בעולם תעסוקתי תזזיתי של שינויים רבים, לפחות בשוק עריכת הדין ביטחון תעסוקתי ויציבות הם שיקולים כבדי משקל בבחירת מקום עבודה".

עוד בחן סקר המתמחים מהם תחומי העיסוק המשפטי שבהם שואפים הסטודנטים לעסוק בעתיד. בתשובה לשאלה באיזה תחום משפטי ירצו לעסוק לאחר ההסמכה לעריכת-דין, בחרו 22.1% מהסטודנטים בליטיגציה; 14.7% במשפט מסחרי; ו-8.9% במשפט פלילי. עוד דורגו בבחירות הסטודנטים: תחום הנדל"ן עם 7.4%; היי-טק עם 6.8%; ומסחרי בינלאומי עם 4.7%; הסקר מגלה כי אף אחד מהסטודנטים אינו מפנטז על עיסוק בהוצלאה לפועל ורק כ-1.5% מהמשתתפים שואפים לעסוק בעתיד בדיני עבודה ושיעור דומה בפירוקים וכינוסים; כ-20% מהסטודנטים השיבו כי הם עדיין אינם יודעים באיזה תחום משפטי ירצו לעסוק בעתיד.

סקר קודקס, הוסיף ובדק מהו גודל המשרד שבו הסטודנטים מעדיפים להתמחות. מהתשובות עולה כי 64% מהסטודנטים מעדיפים להשתלב במשרד גדול; 24% - במשרד בינוני; ו-12% - במשרד בוטיק, המתמחה בתחום נישה ספציפי.

קרש קפיצה

שאלה נוספת שהציג הסקר, התייחסה להערכת הסטודנטים לגבי הסיכוי שימשיכו לעבוד בתחום המשפט גם לאחר ההתמחות. הנתונים שהתקבלו מפתיעים במיוחד. פחות ממחצית מהנשאלים - רק 48.9% מהסטודנטים - העידו שהם שואפים לבנות קריירה משפטית ארוכת טווח; קרוב לרבע מהמשיבים (23.7%) ענו שהם שואפים לבנות קריירה משפטית, אך רואים בכך מקפצה לתחומים אחרים; 4.7% ענו שאינם מעוניינים להמשיך לעסוק בעריכת-דין לאחר ההתמחות; ו-22.6% עדיין לא קיבלו החלטה בנושא.

עו"ד גוטרמן אומרת כי למרות השחיקה בערך המקצוע והשיח על ההצפה של השוק בעורכי דין והפגיעה ביוקרתו, המקצוע עדיין נחשב אטרקטיבי. עם זאת, לדבריה, "חלק גדול מהסטודנטים מזהים בענף קרש קפיצה להזדמנויות קריירה עתידיות, ואנו מרגישים בשיח ער בנושא בעיקר סביב הבחירה בהתמחות במשפט מסחרי. עדיין, תואר במשפטים, בדומה לחשבונאות, נתפס ככזה המקנה מקצוע שפותח הזדמנויות קריירה במגוון רחב של תחומים לבוגרים, במיוחד בעולם העסקי. כפי שאכן ניתן לראות בפועל, רבים מבוגרי הפקולטות המובילות למשפטים הינם מנהלים בכירים ומנכ"לים של חברות בולטות במשק".

הסטודנטים נשאלו גם לגבי שאיפותיהם המקצועיות בתוך משרדי עריכת-הדין ובמגזר הציבורי. 69% מהם ציינו כי הם שואפים להגיע למעמד של שותפים במשרד; 12% ענו שהם שואפים לקבל תפקיד של עו"ד במחלקה משפטית בחברה; ו-19% ענו שהם מכוונים לתפקידים אחרים.

כמחצית מהסטודנטים מתנגדים להארכת הסטאז'; 20% לא היו ממליצים ללמוד משפטים

במסגרת רפורמה כוללת שהיא מקדמת בשוק עריכת הדין, החליטה לאחרונה שרת המשפטים, איילת שקד, להאריך את תקופת ההתמחות במשפטים משנה לשנה וחצי ולהגביר את הפיקוח על המתמחים. השינוי לא יחול על הסטודנטים של היום, אלה שהשתתפו בסקר "קודקס", אלא רק על מי שהתחיל ללמוד משפטים לאחר ההחלטה. למרות שההארכה אינה נוגעת אליהם, מעלה הסקר כי יותר ממחצית מהסטודנטים (52.1%) מתנגדים לרפורמה, ורק שליש (30.5%) תומכים בה. ליתר המשיבים לא הייתה עמדה מובהקת בנושא.

בהמשך לשאלה הזו, נשאלו הסטודנטים האם היו ממליצים למי שמתלבט היום אם לפנות ללימודי משפטים לבחור בכך, בעקבות הרפורמה והארכת תקופת ההתמחות. 40% ענו שהיו ממליצים; חמישית ענו שלא היו ממליצים; וחמישית ענו שתשובתם תלויה ביכולת הכלכלית של המועמד.

מנהלת מחלקת המתמחים בקודקס, עו"ד דנה גוטרמן, אומרת שעוד מוקדם לעמוד על מלוא המשמעויות של הרפורמה המתוכננת בענף עריכת הדין. "ההשלכות, בדומה לרפורמות ושינויי חקיקה שחזינו בהם בשנים האחרונות, יהיו כאלה שניתן להבין את מלוא השפעתן רק לאחר שייושמו ויינתן די זמן להטמעתן. עם זאת, התנגדות הסטודנטים בולטת ונראה שהיה מקום להיוועץ בהם ולהיחשף גם לזווית הראייה שלהם במסגרת הדיונים בנושא".

מטרידה במיוחד העובדה, שכ-20% מהמשיבים, היו שוקלים האם להמליץ לחבר ללמוד משפטים בשל שיקולים כלכליים. לדברי גוטרמן, "זה בהחלט מטריד. המשמעות היא שהארכת ההתמחות, מעבר למטרה לשמה פותחה, עלולה להחטיא את המטרה דווקא בנוגע לסטודנטים חלשים ואלו שיגיעו מהפריפריה".

תחום העיסוק המשפטי המועדף
 תחום העיסוק המשפטי המועדף

סוג המשרד שהסטודנטים מעדיפים
 סוג המשרד שהסטודנטים מעדיפים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988