חשש: החוק להגבלת שכר הבכירים יבריח חברות היי-טק מהבורסה

החשש הגדול והמיידי מהרחבת הגבלת שכר הבכירים, אפילו השיח שנפתח בעניין, הוא יציאה המונית של חברות היי-טק, סייבר וביוטק המתכוננות להירשם וגם הרשומות כבר למסחר בתל-אביב, וקודם כול לפחות חלק מ-59 החברות הדואליות (ברישום כפול) מהבורסה בתל-אביב - עד כדי התרוקנותה. זאת מעבר לסימני הנטייה המתקדמת לצאת בהצעות רכש לציבור בכוונה להפריט חברות ציבוריות, כפי שקורה בימים אלה באסם.

אי-הוודאות שהחלה את השיח בשבועות האחרונים, גם מחסלת באופן כמעט סופי את הסיכוי שמי מתוך עשרות החברות הרשומות כישראליות ונרשמו למסחר רק בבורסות חו"ל, חלקן חברות ענק כמו צ'ק פוינט, ייעתרו ללחצים ויסכימו להירשם ברישום כפול גם בישראל.

מדובר בחברות עם משקיעים או פוטנציאל למשקיעים זרים, מבוקשות בחו"ל גם על-ידי זרים וישראלים, תאגידים, קרנות, קופות פנסיה ויחידים, שבניגוד לפיננסיים, יש לבעלים ולמנהלים הרבה פחות סבלנות, רצון וזמן להתחכמויות ושתדלנות פוליטית ובירוקרטית.

15 חברות ביומד ו-19 חברות טכנולוגיה שהתאגדו בישראל נסחרות רק בארה"ב; 7 ישראליות רשומות במקומות אחרים; אליהן מצטרפות 9 ביומד ו-12 טכנולוגיה בעלות איזושהי זיקה לישראל, אבל לא מאוגדות פה, שנסחרות רק בארה"ב. בלונדון, ורק שם, נסחרות 5 חברות טכנולוגיה ישראליות ו-7 בעלות זיקה, אבל שלא התאגדו כאן. עוד 7 בעלות זיקה כלשהי נסחרות רק בבורסות אחרות בעולם. כל אלה היו מטרה לרישום הכפול. קשה להניח שזה עוד יקרה.

9 חברות ביצעו ב-2015 רישום כפול, ומדובר בהצלחה יתרה, יחסית, של הבורסה והרשות (על-פי הדוח השנתי של הבורסה: קנון הולדינגס שהתפצלה מהחברה לישראל; אורמת טכנולוגיות שמיזגה לתוכה את אורמת טכנולוגיות; אופטיבייס חברת נדל"ן מניב הפועלת בחו"ל; 4 חברות ביוטכנולוגיה זרות - ביוטיים, נבידאה, מנקיינד וסלזיון - שנסחרו עד כה רק בארה"ב; ענקית התרופות מיילן שנרשמה במסגרת הצעת הרכש למחזיקי מניות פריגו. בדצמבר נרשמה ברישום כפול גם סודה סטרים. החברות נסחרו קודם בבורסות שונות. כמה מהן נכנסו במסגרת "המסלול המהיר" למדדי ת"א 100, טק-עילית, ת"א בלוטק ות"א ביומד). חלקן הסכימו לרישום כפול רק אחרי שנים של מאמץ ושכנוע, גם של הבורסה וגם של הרשות לניירות ערך, בכלל זה מתן הקלות והטבות רגולטוריות נכבדות. הסיכוי שמספר כזה יתקיים גם ב-2016 - קלוש ביותר.

האפשרות להגביל את שכר בכירי חברות תעשיות העל המבוקשות, כאשר חלק ממנהליהן הם לא רק שכירים שבאים והולכים אלא גם בעלים, ממציאים, חוקרים ומפתחים של הרעיונות, הפיתוחים, והפטנטים שהושקעו בהם שנים של עבודה והון - כבר פתחה שיח של יציאה. זה מצטרף לשיח הכללי של ראשי, מנהלי ובעלי תאגידים האומר כי ההתנהלות המקומית מצרה את צעדיהם יותר ויותר, חשדנות הציבור לגביהם מחריפה, שהמערכת הפוליטית והממשלתית איבדה את שיקול הדעת הענייני והיא נאלצת להיגרר אחר ארגונים חברתיים קיצוניים, הפגנות וטוקבקיסטים, בשכר או בהתנדבות.

המקרה הבולט של עזיבת חברה ציבורית את הבורסה המקומית קרה מוקדם יותר השנה כשענקית המזון העולמית נסטלה החליטה לרכוש את מניות הציבור בחברה-הבת אסם בהשקעת ענק של מיליארדי שקל. פרידתה של אסם מהזירה הציבורית המקומית מהווה מכה קשה לתל-אביב, משום מרכזיותיה של מנייתה שנמנית על מדד ת"א 25. ציניקנים בשוק אמרו: 74 שנים אחרי הקמת אסם - גם דן פרופר כבר הבין שהכי טוב להיות מוזי ורטהיים, הבעלים של קוקה-קולה. מונופול משקאות פרטי, רווחי ביותר, שאיננו מחויב בדיווח ובשקיפות ואף אחד לא יודע מה קורה בו.

רק לפני חודש הודיעה עוד חברה ותיקה מוכרת ומוערכת בבורסה המקומית על כוונתה שלא להיסחר פה עוד ואף החלה בהליך למחיקתה: איתוראן של איזי שרצקי. הוא ימשיך את המסחר רק בבורסת נאסד"ק. גם נץ ארה"ב נמחקה מוקדם יותר השנה כשהחברה-האם השלימה הצעת רכש חליפין מלאה למניות.

לא רק נסיבות עסקיות ועודף רגולציה הובילו למחיקת חברות מהבורסה בתל-אביב. גם חוק הריכוזיות משפיע על מספר החברות בבורסה. אשתקד, לדוגמה, היה מיזוג של איירפורט סיטי ונצבא שנמנות על קבוצת יואל-ישראמקו שבשליטת חיים צוף. זאת, בשל החובה לצמצם את מספר קומות הפירמידה הציבורית שלהן. עוד חברות צפויות לה. מאותה סיבה, או גם מאותה סיבה, צפויות להימחק עוד כמה חברות בתקופה הקרובה.

במקביל היו עוד נסיונות להצעות רכש ומחיקת מניות מהמסחר שלא צלחו, למזלה של הבורסה המקומית. המקרה האחרון שזכה לכותרות ענק היה המקרה של דורי קבוצה, כשגזית גלוב רצתה להפוך את החברה הבעייתית שרכשה לפרטית - ולא הצליחה (ואז יצאה ממנה בצעד מפתיע והחלטי ומכרה אותה לעמוס לוזון).

הכרוניקה של ההצטמקות הכואבת של הבורסה בתל-אביב לא פוסקת כאן. לצד מיעוט בחברות עסקיות חדשות שמצטרפות לבורסה (בטח בנטרול חברות זרות שגילו את הכסף הקל והזול בשוק ההון בישראל), יש עוד עזיבות של חברות על הפרק. בראש ובראשונה מדובר באחת מספינות הדגל של הבורסה בעבר - וגם אחד המקרים הבולטים ביותר לבעייתיות שבה: חברת אי.די.בי פתוח ששולטת בדסק"ש (דרכה, בין היתר, גם בסלקום, שופרסל ונכסים ובנין) ובכלל ביטוח. הקונצרן הענק, שחווה את אחת ההתרסקויות הגדולות במשק, הולך להימחק מהמסחר במסגרת תיקון הסדר החוב שלו, כשבעל השליטה, אדוארדו אלשטיין, יקנה את המיעוט.

דוח הבורסה לשנת 2015 מראה המשך הצטמקות מספר החברות הציבוריות בישראל - מ-654 בשנת 2007 בהדרגה ל-462 בדצמבר 2015.

עם זאת, אפשר שתנועת ההצטמקות של הבורסה, שאליה עשויה להצטרף תנועת היציאה בגלל מגבלות השכר, תוביל את הבורסה ואת הרשות לקבל החלטה, בתמיכת משרד האוצר וועדת הכספים, להביא לבשלות מהלך שהן מקדמות זה זמן (כל אחת לכיוון אחר, תוך ביקורת על עמדת הצד השני) לאפשר בארץ מסחר בניירות ערך גם של חברות שלא נרשמו כאן, אלא שמניותיהן רשומות למסחר בבורסות אחרות.

בארצות הברית עושים את זה כבר הרבה שנים, גם בבורסה בשווייץ. הבורסה בלונדון, לעומת זאת, דורשת, כמו בישראל, רישום מקומי כדי לסחור במניות. כאמור, רשות ני"ע מקדמת מהלך שיאפשר לסחור כאן בניירות ערך רק של חברות ענק בינלאומיות, הבורסה הייתה שמחה לראות כאן דווקא מניות של כלל חברות היי-טק ישראליות.

ובתוך כך, השקט של אלה שהתיקון המגביל שכר כבר נוגע להם, הופך רועם ורועש יותר מרגע לרגע. הוא איננו נובע רק מהתחושה שכל העולם בין כה נגדנו, אז מה יש לנו לומר. גם לא מהחלטה רשמית שהתקבלה במוסדות כמו איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, בתי השקעות או כל התארגנות אחרת, שמאפשרת החלטות משותפות באופן חוקי שאומרת: ניתן לשרים ולח"כים לחגוג עלינו עוד קצת, אחר כך נראה. זה קורה מידיעה ברורה שאפשר יהיה לעבור גם את זה ולהמשיך בשכר גבוה.

א. התיקון קובע שהעלות המקסימלית המותרת לשכר המנהל היקר ביותר בתאגיד פיננסי לא תעלה על-פי 35 מעלות השכר של העובד הזוטר ביותר שמקבל את השכר הנמוך ביותר. מה יעשו כדי לעקוף את ההוראה? את כל העובדים המתחילים, הזוטרים, ששכרם נמוך, יגייסו מקבלני וחברות כוח אדם, וכך יקרה שמקבל השכר הכי נמוך - יהיה פקיד עם שכר די מכובד, שאליו יתייחס שכר המנהל הבכיר.

עוד קובע התיקון: שכר של מקסימום 2.5 מיליון שקל לשנה יוכר כהוצאה של התאגיד לצרכי מס - ועבור כל מה שמעבר לזה יצטרך התאגיד לשלם את מלוא המס הנדרש. את ההחלטה, החל משנת הכספים 2017, אמורים לקבל ועדת התגמול, הדירקטוריון ואישור סופי של אסיפה כללית, בנטרול בעלי עניין. הדירקטורים כבר הוכיחו, הלכה למעשה, ששכר מופרז למנהלי הפיננסיים מקובל עליהם. האם ישתנו? נחיה ונראה.

לעניין האסיפה הכללית: הציבור הרחב, זה שחוגג את מגבלות השכר החדשות, הרי כלל לא מגיע לאסיפות שנוגעות לכספו שלו. מי שמגיע ומצביע הם נציגי תאגידים פיננסיים, ביטוח, גמל, נאמנות, פנסיה ועוד, מנהלי כספי הציבור. עד היום הם תמכו בשכר גבוה - שכן כאשר המתחרה מקבל שכר גבוה במיוחד גם המצביע ושולחו יכולים לדרוש ולקבל שכר גבוה במיוחד. מה שקוראים יד רוחצת יד. האם בעתיד יצביעו אחרת? האם הגדלת חבות המס של התאגיד תטריד אותם עד כדי כך שיצביעו נגד שכר גבוה למתחרה בידיעה שזה יפגע גם בשכרם? נחיה ונראה.

גורמים משפטיים במגזר הציבורי אמרו היום כי נשקלת עתירה לבג"ץ נגד ועדת הכספים של הכנסת בדרישה לחייב הגשה מחדש להצבעה בקריאה ראשונה של הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, לאור השינויים המהותיים שהוכנסו לה על-ידי ועדת הכספים לאחר אישורה בקריאה ראשונה.

לדברי גורמים משפטיים בסקטור הציבורי, "ברור שוועדת הכספים יכולה לעשות שינויים בהצעות חוק, אבל במקרה הזה השינויים שהוכנסו לחוק הם כה גדולים ומהותיים שמדובר למעשה בהצעת חוק חדשה שמחייבת הגשה מחדש הצבעה בקריאה ראשונה". הנוסח הסופי של הצעת החוק יונח הערב על שולחן מליאת הכנסת לקראת אישורה בהצבעה בקריאה שנייה ושלישית ביום שני הקרוב.

השינויים המרכזיים כאמור שהוכנסו להצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים בוועדת הכספים הם הנמכת תקרת השכר המוכר לפירמה לצרכי מס מ-3.5 מיליון שקל ל-2.5 מיליון, והוספת המגבלה של הצמדת שכר הבכירים לפי 35 מעלות השכר הנמוכה ביותר בפירמה. "הבעיה עם מגבלת הפי-35, היא שמדובר בסעיף Stand Alone ולפירמה אין שום אפשרות לחרוג ממנו, גם לא בהליך האישור שנקבע לצורך חריגה מתקרת השכר", אמרו הגורמים המשפטיים. החוק מאפשר חריגה מתקרת השכר (שהונמכה כאמור ל-2.5 מיליון שקל), אך מחייב שחריגה כזו תאושר על-ידי ועדת התגמול של הדירקטוריון, מליאת הדירקטוריון ורוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי באסיפה הכללית.

באשר לכוונה להרחיב את החוק לסקטורים נוספים במשק, אמרו הגורמים המשפטיים כי החוק הנוכחי כשלעצמו יוצר נורמה שתורחב לחברות הציבוריות, ללא צורך בחקיקה. לדבריהם, "אם המוסדיים, שהם הרוב מקרב בעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות, ירוויחו 2.5 מיליון שקל - הם כבר ידאגו לכך שאף אחר לא ירוויח שכר גבוה יותר".

בתגובה לטענה כי השינויים שהוכנסו להצעת החוק להגבלת שכר הבכירים כה מהותיים עד שנדרש להתחיל מחדש את הליך החקיקה, נמסר מוועדת הכספים כי "תמיד נעשים שינויים מהותיים בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית - זו תפקידה ומהותה של ועדת כנסת". דובר הוועדה הוסיף כי הוועדה קיימה שלושה דיונים בהצעת החוק להגבלת שכר הבכירים, ויו"ר הוועדה אפשר לכל מי שביקש להביע את עמדתו. הדובר הוסיף כי "נדונו הצעות רבות לשינויים בהצעת החוק, כולל של שר האוצר בעצמו, שביקש להכניס שינויים להצעה שהביא".

 המניות הדואליות

 מצבת חברות ההיי טק

 המניות הישראליות הנסחרות