ח"כ שמולי: כך אושרה רפורמה הרסנית למבוטח בביטוח בריאות

ה-1 בפברואר השנה היה יום עצוב מאוד לכנסת ישראל בכל הקשור למילוי תפקידה כרשות מפקחת על עבודת הממשלה, ולא בפעם הראשונה.

על שולחנה של ועדת הבריאות הונחה בקשתנו לדיון ברפורמה החדשה בשוק ביטוחי הבריאות. כמה הכרזות בומבסטיות שמענו ממשרד האוצר עם השקתה. בינתיים, מה שהזהירו מפניו הח"כים באותו הדיון קרה: מסתבר ש"הרפורמה" היא, במקרה הטוב, מקרטעת ו"לא אפויה", במקרה הרע גם תהיה הרסנית למבוטח.

מאורלי לוי ועד אוסמה סעדי, מנורית קורן ועד קארין אלהרר ואורי מקלב - חברי כנסת רבים מכל המפלגות התאחדו כדי להתריע מפני השלכות הרפורמה. המפקחת על הביטוח לא טרחה להגיע. אנשי האגף הגיעו עם מצגת כללית בת ארבע שקופיות, ולא התמודדו כלל עם טענות הוועדה. עד כדי כך הייתה גדולה המבוכה בישיבה, שיו"ר הוועדה נאלץ להפסיקה בנזיפה.

רק דבר אחד חבל שקרה. כעשר שעות קודם לכן הרפורמה כבר נכנסה לתוקף, מבלי שמישהו שם הרגיש בכלל צורך להביא לידיעת הכנסת או לאישור מליאת הממשלה מהלך כה דרמטי. "כחלון כבר חתם על הצו" - הפטירו בלגלוג. רק מה? כשהנושא עלה לדיון במליאה אפילו חברי הקואליציה, לרבות שרים בממשלה, התקשו להאמין שמדובר באותה רפורמה מהוללת שרק הבוקר קראו עליה בעיתון. "איך נתנו לדבר כזה לעבור?" תהו בהפתעה.

צריך להגיד את האמת. הבעיה עם המפקח על הביטוח אינה האם הוא מתפקד בתור רשות עצמאית או כאגף במשרד האוצר. לא. ה-בעיה היא שבמתח הזה שבין שמירה על המבוטחים לבין הדאגה ליציבות חברות הביטוח הרגולטור איבד כבר מזמן את נקודת האיזון הנכונה וישנה הטיה חריפה (בעיקר בבריאות ובסיעוד) לטובת החברות.

דוגמאות לא חסרות: המחדל העצום, שעדיין נמשך בביטוחים הסיעודיים; רצח שלא מכוסה בביטוח תאונות של תלמידים; פוליסות זבל, המכילות חריגים המרוקנים אותן מכל תוכן; התשה משפטית ב"שיטת מצליח" של המבוטחים; ומבחני סיעוד משפילים - כל אלה הם רק מקצת הדוגמאות למדיניות שאושרה ע"י הרגולטור בהחלטה "מקצועית" טהורה ללא פוליטיקאים ש"מפריעים".

בואו ונשאל את 200,000 המבוטחים שנזרקו כבר מהביטוח הסיעודי, או קשישים שעברו פשוט התעללות במבחני הסיעוד המשפילים - האם הכיסוי שחשבו שיש להם בביטוח אכן התממש? האם ביום שבו מתרגש האסון, חברת הביטוח נמצאת שם בשבילך? ואם לא, מי בדיוק שומר עליך מפניה?

ובכלל, עצם ההנחה כאילו מעורבות הפוליטיקאים מזיקה לתחרות או פוגעת במבוטחים היא הבל מוחלט (בפעמים האחרונות נהנו דווקא מתמיכה עיוורת של השר). אדרבה, פעמים רבות, רבות מדי, עולה בכנסת עמדה משותפת של המפקחת והמפוקחים - ולעזאזל המבוטחים.

איפה הרגולטור ומדוע קולו לא נשמע, כשעולים מדי שבוע בכנסת מקרים של התשה והתעללות במבוטחים? היכן היה עבור נפגעי הונאת הביטוח הסיעודי? דום שתיקה והזדהות מוחלטת עם המפוקחים - חברות הביטוח? (ולא נזכיר הפעם את המעבר המהיר מעמדת המפקח לניהול המפוקחים).

בעניין זה, מנציח התיקון לחוק את המצב כאילו אין שום בעיה או הטיה. בהודעתו לתקשורת הודיע האוצר כי התיקון יבטיח את השמירה על ענייני המבוטחים ויוודא שההתחייבויות כלפיהם יקוימו. בשביל זה לא צריך רשות. צריך מוטיבציה לשמור בתקיפות על המבוטחים - וזו כיום חלקית וחסרה.

מעבר לכך, חייב הרי להיות תיאום מלא עם מדיניות הממשלה. היתר לקופות למכור ביטוחים פרטיים, ביטול ביטוחים קבוצתיים נוספים או שינוי תקנון קרנות הפנסיה שעליהם תוכל להחליט הרשות לדוגמה לא יתרחשו בחלל ריק, אלא ישפיעו על המערכת הציבורית בכללותה. האם לא ראוי כי השר הנושא באחריות, ולעיתים באישור הממשלה כולה, הוא שיקבע?