דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

דוח בנק ישראל ל-2015: קטר ההיי-טק נבלם, מה עם הריבית?

גל הטרור שפרץ ברבעון האחרון של השנה כמעט ולא גרר האטה בפעילות המאקרו-כלכלית המקומית ■ נקודות האור בדוח בנק ישראל: הצריכה הפרטית, התעסוקה, השכר, הורדת החוב ונפילת מחירי האנרגיה שחסכה 5 מיליארד דולר

בנק ישראל מפרסם היום (א') את הדוח השנתי לסיכום 2015, וממנו עולה כי קטר ההיי-טק נבלם, הפריון מדשדש, והנדל"ן ממשיך לדהור. נקודות האור בדוח בנק ישראל: הצריכה הפרטית, התעסוקה, השכר, הורדת החוב ונפילת מחירי האנרגיה שחסכה 5 מיליארד דולר.

שנת 2015 עשויה כאמור להיזכר בתולדות המשק כשנה שבה נבלם קטר ההיי-טק, שמשך בשנים האחרונות את הייצוא הישראלי קדימה. "ייתכן שמוצה הפוטנציאל לצמיחה מהירה בענף, לאחר שהרבה חברות בינלאומיות גדולות כבר פתחו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל", כותבים כלכלני בנק ישראל ומציינים כגורם נוסף את השכר המשולם לעובדי ההיי-טק הנחשב לאחד הגבוהים בעולם, כדוגמה למגבלה על התפתחות הענף.

ב-2015 צמח המשק ב-2.6%, קצב דומה לקצב הצמיחה בשנתיים שקדמו לה. ואולם האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב מהיר יחסית (1.8% לשנה) ולכן הפריון במשק כמעט ולא גדל: 0.5% בלבד ב-2015 - לעומת קצב גידול של 1.5% במדינות ה-OECD. המשמעות: ישראל הולכת ומפגרת אחרי מדינות המפותחות בעולם בשיעור התוצר לנפש, האינדיקטור המרכזי לעושרה של מדינה.

מדובר בהיפוך מגמה מדאיג: לאחר שבשנים 2006-2013 צמצמה ישראל את פער הפריון בינה לבין ממוצע מדינות ה-OECD מ-25% ל-15%, שב הפער והתרחב מאז 2013 והוא עומד כיום על 17%.

הצמיחה בישראל מתבססת בשנתיים שלוש האחרונות באופן כמעט בלעדי על הצריכה הפרטית שעלתה השנה ב-4.9% - הקצב הגבוה ביותר מאז 2007. מלוא 2.6% הצמיחה שרשם המשק ב-2015 מיוחסים לגידול בצריכה הפרטית בעוד שהגידול בצריכה הציבורית קיזז את ההשפעה השלילית של הירידות בייצוא ובהשקעות.

תרמו לזינוק בצריכה הפרטית הריבית האפסית השוררת במשק, והגידול בהכנסה הפנויה כתוצאה מעליית השכר ושיעורי התעסוקה והנפילה במחירי האנרגיה והסחורות. גל הטרור שפרץ ברבעון האחרון של השנה כמעט ולא גרר האטה בפעילות המאקרו-כלכלית המקומית, בניגוד לאירועים ביטחוניים דומים בעבר ובראשם אינתיפאדת אל-אקצה שגרמה לפגיעה המוערכת ב-4% תוצר בשנים 2001-2002 או אפילו "צוק איתן" שגרע כ-0.3% מהצמיחה ב-2014.

הייצוא, שהיה בעבר קטר הצמיחה של המשק, מושך ב-2015 את הצמיחה הכוללת כלפי מטה, יחד עם ההשקעות. חלק גדול מהחולשה בייצוא ובהשקעות מוסבר בחולשת הכלכלה העולמית וההאטה בהתרחבות הסחר העולמי. אבל השנה נראה לבנק ישראל כי חלק מהחולשה נובע גם מהשפעתם של גורמים מקומיים.

הייצוא התכווץ השנה ב-1.3%. ייצוא הסחורות (המהווה עדיין 60% מהיקף הייצוא הכולל) ירד ב-1.1% ייצוא שירותי התיירות שלא התאושש מאז מבצע "צוק איתן" ב-2014 רשם ב-2015 ירידה של 0.9% והייצוא החקלאי התרסק ב-11%. אבל השינוי המדאיג ביותר הוא בייצוא השירותים, שהתכווץ השנה ב-2.5% לאחר שבשנים קודמות צמח בקצב שנתי ממוצע של 11%.

"הירידה ביצוא השירותים העסקיים בלטה במיוחד בענפי הטכנולוגיה העילית ובפרט ביצוא של שירותי מחקר ופיתוח, תחומים שמתאפיינים בשיעור גבוה של הערך המוסף" כותבים כלכלני בנק ישראל ומוסיפים כי "השנה, באופן חריג למדי, יצוא השירותים מישראל צמח בשיעור הנמוך ביותר שנרשם בין מדינות ה-OECD. ייתכן שהדבר מצביע על חסמי צמיחה בצד ההיצע - ובפרט על מחסור בעובדים שניחנים בכישורים הגבוהים הדרושים לענפים אלה".

הסבר אפשרי אחר שמעלים בבנק ישראל הוא החברות שמייצאות שירותים מתקדמים מתחרות על כוח האדם המיומן עם חברות ההזנק (סטארט-אפים) וייתכן כי האחרונות משכו השנה עובדים וכך הפחיתו את היצע העובדים המיומנים העומד לרשות הראשונות: ב-2015 חל גידול של כ-0.2% תוצר בהשקעה בחברות הזנק (סכום זה שקול לירידה ביצוא השירותים העסקיים). יש לציין כי תהליך כזה אינו מתבטא בירידה בתוצר, אלא רק בשינוי ההרכב - מיצוא אל השקעה בחברות הזנק.

חולשה ביצוא

החולשה בייצוא ב-2015 גילחה ב-2015 כ-0.7% מהצמיחה של המשק. 0.4% צמיחה נוספים איבד המשק כתוצאה מהחולשה בהשקעות. למרות שההשקעה הגולמית במשק עלתה ב-1.5% ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-1.4%, שיעור דומה לזה ש 2014. בולט לרעה משק האנרגיה שבו נעצרו ההשקעות כמעט לחלוטין מאז חיבור מאגר "תמר" ב-2013, על-רקע חוסר הודאות סביב מתווה הגז.

החולשה בהשקעות, שהעמיקה לשפל חדש ב-2015, אינה נובעת ממחסור באשראי אלא מחולשה בביקושים, להערכת כלכלני הבנק. "נראה כי ההשקעות בתעשייה אינן צומחות, אף על פי שסביבת הריבית נמוכה, מפני שבמרבית הענף קיים עודף בכושר הייצור" נכתב בדוח.

לצד הצריכה הפרטית מפגין שוק התעסוקה עוצמה בשנתיים האחרונות כאשר שיעורי ההשתתפות בעבודה עולים מצד אחד בעוד שהאבטלה יורדת. גידול ביחס שבין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים מעיד על התהדקות בשוק העבודה ומסביר במידה רבה את ההאצה בקצב עליית השכר בשנה האחרונה.

נקודת אור נוספת ב-2015 היו הירידות החדות במחירי הנפט, הפחם והסחורות - שחסכו למשק 5 מיליארד דולר (כ-1.7% תוצר) ויצרו עודף שיא במאזן התשלומים, 4.7% תוצר. משקי הבית נהנו ממחירים נמוכים יותר בדלק, בחשמל ובמוצרים נלווים וניצלו את ההכנסה הפנויה הנוספת להגדלת החיסכון והצריכה. מחירי התשומות הנמוכים הגדילו את רווחי המגזר העסקי. להערכת הבנק המרכזי, הגידול ברווחיות הגולמית סייע למעסיקים לספוג בקלות את עליית השכר במשק והעלאת שכר המינימום. במונחים נומינליים עלה שכרו של שכיר במשק ב-2.8% לעומת דצמבר 2014. במונחים ריאליים העלייה גדולה אף יותר בגלל האינפלציה השלילית ומגיעה ל-3.7%.

לא צפויה עוד הורדת ריבית

ומה באשר לריבית? בבנק ישראל מציינים כי שיעור הריבית הנוכחי הוא בבחינת גבול תחתון שחצייתו כרוכה בהפעלת כלים בלתי שגרתיים של ריבית שלילית והקלה כמותית, "שהניסיון שנצבר בעולם אינו עשיר דיו כדי לקבוע מה מידת התועלת הגלומה בהם". בבנק סבורים כי הסכמי השכר האחרונים בין ההסתדרות למדינה כללו תוספות שכר מתונות יחסית כתוצאה מכך שהציבור הפנים שהאינפלציה האפסית תימשך עוד זמן רב.

ב-2015 הייתה ישראל המדינה היחידה בעולם שהורידה את שיעור המע"מ, על-רקע הכנסות גבוהות מהצפוי ממיסים. בשנתיים האחרונות נרשמה בישראל אינפלציה שלילית מצטברת של 1.2%. ירידת האינפלציה בישראל נובע גם מסיבות מקומיות ולא רק בגלל הנעשה בעולם: לראייה, המחירים בישראל נפלו ב-1.6% יותר מהחציון וב-2.6% יותר מהממוצע במדינות המפותחות. הסיבות לכך הן ככל הנראה הפחתת המיסים וצעדים רגולטוריים נוספים שבהם נקטה הממשלה (כמו ביטול אגרת הטלוויזיה) וכנראה שגם התגברות התחרות בעיקר בענפים קמעונאיים (רשות השיווק).

הגירעון התקציבי ב-2015 עמד על 2.4% תוצר והיה נמוך בכמחצית האחוז מהתחזיות. הירידה הייתה בלתי מתוכננת ונבעה מעודף הכנסות ממיסים, בעיקר מיסי נדל"ן, הגידול בצריכה הפרטית ועליית השכר. בהקשר זה מציין הבנק את הפחתות המיסים של כחלון כצעדים שיביאו להרחבת הפעילות הכלכלית. יחס החוב הציבורי לתוצר ירד בשתי נקודות האחוז (65%), והתקרב ליעד הרב-שנתי של הממשלה 60%.

בבנק ישראל מציינים כי למרות התרומה החיובית של צמצום החוב תרמו הגירעונות הנמוכים "להאטת הפעילות במשק בטווח הקצר". מצד שני ב-2016 יגרמו הפחתות המיסים והגדלת ההוצאה הממשלתית לגירעון של 2.9% שאיננו כולל צעדים בתחום הנדל"ן בהיקף 3 מיליארד שקל שלא נרשמו בתקציב.
בשנת 2015 המשיך החיסכון הלאומי של אזרחי ישראל לעלות במהירות על-רקע ההפרשות ההולכות וגדלות לפנסיה והמעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת - החיסכון במשק גדל ב-0.7% נקודות האחוז והגדיל את העודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים.

לאחר מספר שנים של עודף בחשבון השוטף צבר המשק עודף נכסים של 68 מיליארד דולר ועודף נכסי חוב של 118 מיליארד דולר, מול חו"ל. העודף כשלעצמו מעניק עמידות של המשק בפני זעזועים אך "ייתכן כי העודף מבטא חיסכון יתר או השקעת חסר" להערכת בנק ישראל.

ביקורת על יוזמות כחלון בשוק האשראי

כצפוי מתאר בנק ישראל בביקורתיות את הרפורמות שיזמו שר האוצר משה כחלון וחברי מפלגת כולנו בתחום האשראי. כך למשל על החוק המאפשר לגופים נותני אשראי לגייס הון עצמי באמצעות הנפקת אג"ח (שקידם ח"כ אלי כהן) נכתב בדוח כי "עצמת הנזק שמשבר פיננסי עלול לגרום מחייבת לנקוט זהירות מיוחדת בעת הנהגת רפורמות בענף.

"כיום כשמגמת התרחבותו של האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים עדיין לבחון בזהירות את ריבוי היוזמות להגדלה נוספת של היצע האשראי למגזרים אלו מפני שהיא עלולה להביא למינופי יתר". בנוסף טוען הדוח כי "הרחבת מספר החברות שמעניקות אשראי למשקי הבית אינה צפויה להוליך לירידה משמעותית בעלות האשראי ללא צעדים משלימים".

באשר להמלצות הביניים של וועדת שטרום - הדוח מייחד ביקורת חריפה במיוחד להמלצה שולית יחסית לאפשר לחוסכים לפנסיה להשתמש בחלק מהקצבה המובטחת להם כביטחון ללקיחת הלוואות: "זוהי המלצה מרחיקת לכת" נכתב בדוח "מנוגדת למדיניות הממשלה לעודד חיסכון ארוך טווח" שכן היא מאפשרת ניצול הטבת המס המוענקת לחיסכון לצורך צריכה בטווח הקצר.

על העוני ואי שוויון

"אי-השוויון והעוני בישראל גבוהים מאד בהשוואה בינלאומית" מציינים בבנק ישראל ומייחסים זאת בין היתר למדיניות הממשלה המתערבת בצורה מצומצמת יחסית בחלוקה מחדש של הכנסות באמצעות תשלומי העברה (קצבאות). המגזרים הסובלים מעוני הם החרדים והערבים, שבהם עולה שיעור העוני על 50%. הילודה הגבוהה מסבירה לפחות מחצית מהיקף העוני במגזר החרדי - במלים אחרות שיעורי העוני במגזר החרדי היו נמוכים ב-50% אילו מספר הילדים במשפחה חרדית היה דומה לממוצע בכלל האוכלוסייה. באוכלוסייה הערבית מוסבר העוני בשיעור גבוה יחסית של משפחות שיש בהן רק מפרנס אחד או שאין מפרנסים כלל.

על מתווה הגז

על הממשלה לשקול לסייע ליזמים לפתח את מאגר לוויתן בדרך של השקעה ממשלתית או מתן ערבויות בתמורה להשתתפות בחלקם של היזמים ברווחים ממכירת הגז, כך ממליצים כלכלני בנק ישראל, במידה שהיזמים לא יצליחו לממן בעצמם את הפיתוח. ההמלצה מבוססת על ההנחה שפיתוח מאגר "לוויתן" היא הדרך הטובה ביותר לפתור את בעיית התלות של המשק במאגר גז יחיד ("תמר"), המסכנת את אמינות אספקת החשמל במדינה. מדיניות הממשלה בתחום פיתוח מאגרי הגז מתבססת אמנם על כך שיזמים פרטיים מממנים את הפיתוח בעצמם אך "לעתים פיתוח מאגר אינו כדאי ליזמים מבחינה כלכלית" - ובמקרים כאלה יש מקום להתערבות ממשלתית.

באשר לנושא הטעון של מחירי הגז הטבעי נמנע בנק ישראל נמנע מלקבוע האם הם מופרזים ומציין כי לגז הטבעי אין מחיר אחיד בשווקים הבינלאומיים מפני שמחירי ההובלה גבוהים ומפני שמחירו בכל שוק מושפע רבות מכוח המיקוח של הקונים והמוכרים. באשר לשימוש בגז טבעי לתעשייה ולתחבורה קובע הבנק כי זה מתפתח בקצב איטי מהצפוי וממליץ להעלות בצורה דרמטית את הבלו על המזוט שכמעט ואינו ממוסה כיום, כדי לתמרץ צרכנים תעשייתיים לעבור לגז הפחות מזהם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות