אחרי שנים של תלונות על זיהום, דליפות של חומרים מסוכנים, איומים של פגיעות טילים וביקורות של מבקר המדינה, פרויקט "קרקעות הצפון" מתקרב למימוש.
ל"גלובס" נודע כי האוצר נתן הסכמה עקרונית להפנות תקציב של מאות מיליוני שקלים לטובת הפרויקט, שבו יפונה בשלב ראשון שטח של 870 דונם בקריית חיים, ובשלבים מאוחרים יותר יפונו עוד שתי חוות של מיכלי דלק בשטח 330 דונם. עם זאת, קיימים עדיין לא מעט מכשולים עד שיוכל הפרויקט לצאת לדרך.
בסוף שנות ה-30 הקימו הבריטים בחוף קרית חיים חוות מיכלי נפט, לצורך העברת הנפט הגולמי שהוזרם בצינור מעיראק לארץ ישראל וממנה לאירופה. למיכלים הבריטיים, שגילם כמעט מאה שנה, הצטרפו בשנות ה-70 שמונה מיכלים "צברים", ומאז כמעט שלא השתנה דבר.
הנפט הגולמי מועבר למיכלי האחסון הענקיים בחווה, עובר תהליכי ערבול ושיקוע שהם תחילתו של תהליך הזיקוק, ומוזרם בארבעה צינורות תת-קרקעיים אל בתי הזיקוק.
המתחם עמד מבודד משך שנים רבות, אולם עם השנים החלו להתקרב אליו מדרום וממזרח אזורי מסחר, שירותים ואחסון. בתש"ן (חברת תשתיות נפט ואנרגיה, המצויה בבעלות המדינה ומפעילה את הטרמינל) טוענים כי עיריית חיפה עודדה את הפעילות בקרבת המתחם כדי ללחוץ עליו להסתלק מהאזור.
הטרמינל מצויד בהיתר רעלים שניתן ב-1998, אולם ב-2011 החליט המשרד לעבור לשיטת עבודה מחמירה יותר שמכתיבה היערכות לתרחיש החמור ביותר האפשרי. בין היתר דרש המשרד מתש"ן לבנות חומה בגובה 20 מטר שתשמש "קיר חוסם קרינה תרמית" בפינה הדרום מזרחית של המתקן, שלידה אמור להיבנות מרכז מסחרי. בתש"ן הזהירו כי הקמת החומה תגביל מאוד את יכולתם של מכבי האש לכבות שריפה אם תפרוץ חלילה בתוך המתחם הסגור בחומה, וכי הדרישה יוצרת תקדים מסוכן. תש"ן אף עתרה לבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה, והקמת החומה ירדה בינתיים מהפרק.
תש"ן תשלם פחות ארנונה
כבר לפני 16 שנה הכינה תש"ן תוכנית להקצאת שטח של כ-600 דונם בשם "מתחם קרקעות הצפון", הנמצא ממזרח לבתי הזיקוק לצורך הקמת חוות מיכלי דלק. למתחם היו אמורים לעבור מיכלים משלושה אתרים שונים במפרץ חיפה. הראשונה היא הטרמינל בקריית חיים בשטח של 870 דונם, השנייה היא חוות מיכלי הדלק בקריית טבעון ("אלרואי") בשטח בהיקף של כ-300 דונם והשלישית, חוות מיכלי הדלק 20 אקרס המצויה בתחום נמל חיפה, כ-30 דונם.
לפי תוכנית המתאר המחוזית של חיפה, עתידות להיבנות בטרמינל בקריית חיים 5,000 יחידות דיור, ועוד מאות יחידות דיור בשטח בקרית טבעון.
נוסף לאלפי יחידות הדיור, חשיבות הפרויקט באה לידי ביטוי בכך שמרחיקים את התשתית הישנה משטח המגורים, והחווה החדשה בקרקעות הצפון תיבנה על פי כל תקני הבטיחות המחמירים ביותר. לבסוף, יתרון נוסף בהעברת הקרקעות היא שמדובר בהתייעלות בחברת תש"ן הממשלתית עצמה. כך למשל, צמצום הקרקעות בהן תפעל תש"ן ב-50%, פירושו תשלומי ארנונה נמוכים יותר. כיום משלמת תש"ן כ-40 מיליון שקל בשנה רק על ארנונה, ועלות זו מושתת על הצרכן הסופי.
למרות חשיבות הפרויקט, במשך שנים הוא נזנח ועוכב. בין היתר לאור העלות הגבוהה של העתקת שלוש החוות שהוערכה בעבר ב-2 מיליארד שקל. מבקר המדינה, באחד מדוחותיו, אף האשים את משרד האוצר בגרירת רגליים בנושא.
בתש"ן גיבשו לפיכך תוכנית חלופית לפיה ייבנה מתחם קרקעות הצפון בשלבים. בשלב הראשוני יועבר הטרמינל בקריית חיים, ותיבנה תשתית מתאימה לקלוט גם את שני השטחים האחרים בשלבים מאוחרים יותר. עלות השלב הראשון מוערכת ב-800 מיליון שקל.
כפי שצוין, לראשונה נתן משרד האוצר אישור עקרוני למימון הפרויקט. במשרד טוענים כי תש"ן תישא בחלק מהעלות, וכי החלק השני יגיע ממכירת קרקע הטרמינל. מבדיקה כלכלית שהזמין בעבר האוצר מחברת גיזה-זינגר-אבן, נכתב כי במידה ועל השטח ייבנו כ-4,000 דירות, תוכל המדינה לקבל על מכירת הקרקע הכנסות של כ-790 מיליון שקל. אם תיועד הקרקע לאזור תעשייה ומסחר, לעומת זאת, יגיעו ההכנסות ממכירת המתחם ל-490 מיליון שקל.
מתש"ן נמסר בעניין: "תש"ן מברכת על סיוע אגף התקציבים בקידום פרויקט קרקעות הצפון ורואה בהקמתו חשיבות עליונה לחברה ולסביבת מפרץ חיפה, בעיקר בשל כך שחטיבת הקרקע שבה נמצא מתקן הטרמינל תועבר לשימוש הציבור - תושבי חיפה והקריות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
