ח"כ זוהיר בהלול: "חברים הוקיעו אותי, זו בגידה"

בהלול, שעורר סערה השבוע: "אני איש עם רגליים על הקרקע, אני יודע מה אני עושה, אני רוצה להיות גשר בין שני הצדדים, אבל מצד שני אני לא מוותר על מהותי והווייתי ומוצאי" 

זוהיר בהלול / צילום: אריק סולטן
זוהיר בהלול / צילום: אריק סולטן

ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) עורר השבוע סערה כשאמר שהדוקר בחברון אינו מחבל. ממנו לא ציפו לדבר כזה. בהלול, האדם הכי רחוק בעולם מחנין זועבי, הוא הערבי האחרון שיחשוב לעשות פרובוקציה. "אני איש עם רגליים על הקרקע, אני יודע מה אני עושה, אני רוצה להיות גשר בין שני הצדדים, אבל מצד שני אני לא מוותר על מהותי והווייתי ומוצאי", אמר אתמול (ו') בהלול בריאיון לחדשות 2.

בתגובה לסערה הציבורית שעורר, הבהיר בהלול בריאיון כי מעולם הוא לא תמך בפיגועים נגד חיילים. "החיילים הם קורבנות הקיפאון המדיני והפוליטיקה הארורה שבה אנחנו מצויים", הוא אמר. "הם יכולים להיות הילדים של השכנים שלי. האם עולה בדעתך שאני אכנה אותם כאנשים שאפשר לגדוע את חייהם? אבל אני רציתי להעמיד את הישראלים על טעותם הפטאלית ואפילו ההסיטורית, על כך שהם משלימים ביחסי כובש ונכבש".

"אני לא מבין מה ההכללה הפוגענית הזאת שכל הפלסטינים רק רוצים לדקור ישראלים", הוסיף בהלול. "יש כאלה שמכוח העובדה שהם מאבדים את האופק והחלום ואפילו את התקווה להתפרנס, לחיות כשאר האדם, אז כנראה שהם רואים בכל ישראלי מזדמן אויב. אני קורא גם לפלסטינים לזנוח את המאבק המזוין ולחבור למאבק הבלתי-מזוין, הלגיטימי".

אולי צודקים אלו שאומרים שמלכתחילה לא היה צריך להתפתות לפוליטיקה. ח"כ אחמד טיבי, למשל, היה גולש בהנאה על גליה של סערה כזאת, אבל בהלול היה בהלם מהשפריצים. הוא לא התכוון לחולל מהומה דווקא בשבוע שבו הוא מחתן את בנו. הוא לחוץ מכך שהוא טרוד בהכנות לבדו. את אשתו ג'מילה, איבד בהלול לפני חמש שנים. "הדבר הכי יקר נגדע מחיינו והותיר אותנו בחלל ריק", הוא סיפר. "הריק הזה הורג אותי. אפילו הסערה הזאת שליוותה אותי השבוע - היא הייתה מרככת והייתה יודעת איך להכיל את זה".

"לי חשובה מערכת היחסים ביני לבין האחרים", הוא הוסיף. "אם אנשים מפנים גב, אתה לא מבין כמה זה פוגע בי. בנימי נפשי זה פוגע. שאנשים ירוצו לכל מיקרופון מזדמן ויוקיעו אותי מבלי להחליף איתי מילה? אני לא מכיר מילה בלקסיקון מלבד המילה 'בגידה'".

"אני גם ישראלי אבל אני גם פלסטיני, כמו שהאמריקני הוא גם יהודי וגם אמריקני", הדגיש בהלול. "אני נולדתי כאן, השורשים שלי עמוק בתוך האדמה הזו, היא אדמה משותפת גם שלי וגם שלך. אבל אתה ריבון עכשיו, אז אתה גם מגדיר את זהותה של המדינה. אין לי בעיה לקבל את זהותה של המדינה על פי תכתיביך, ובתנאי שגם תתן לפלסטינים מעבר לקו הירוק להקים את מדינתם, ואז אני אהיה כאן אזרח וכאן אני איאבק על זכויותיי למען שוויון".

"אני מקבל את הסטירות מהחברים שלי, שלא מוכנים להבין את הנרטיב שלי, שלא מוכנים להבין את המורכבות שלי", טען בהלול. "אגב, לא כולם, כי יש כאלו שנתנו לי גב. עמיר פרץ, חיליק בר - הם לא דיברו בגנותי".

חבריו מהמפלגה, גם אלו שחושבים שהייתה אמת בדבריו, משותקים מפחד. בימים שבהם אפילו הרמטכ"ל מואשם בהפקרת לוחמים, אין מי שיעז להביע דעה חריגה. נראה שהקריירה הפוליטית של אמן המטאפורות תירשם כאפיזודה קצרה. הוא עצמו מעולם לא התיימר להיות צ'ה גווארה הפלסטיני. הוא לא מחפש להרגיז אף אחד והיה שמח להיות שוב ערבי קונצנזואלי באופן ספקטקולרי.