יש חדש תחת השמש

הירידה העולמית של מחירי הגז והנפט מאיימת על תעשיית האנרגיה המתחדשת. ארה"ב - המדינה שהתניעה את הידרדרות מחירי הגז, היא גם זו שבשנת 2015 הפתיעה מאוד בכמות ההתקנות של מתקנים סולאריים, יותר מ-7 גיגה-וואט של מתקנים פוטו-וולטאיים, המהווים כ-30% מתוספות ייצור החשמל ב-2015. ירידת מחירי המערכות הסולאריות, מדיניות ממלכתית תומכת, וצפי להמשך מדיניות צמצום פליטות גזי-חממה, הם הגורמים העיקריים שהביאו לשיא זה של התקנות.

המקרה האמריקאי מצביע על כך שאין "מלחמה" בין הגז למתחדשות. להיפך, הסינרגיה ביניהם אפשרית וכדאית. למשל, בגלל מאפייני הסיכון של מחיר האנרגיות מדלקים. לדוגמה, מחירי הגז הטבעי נמוכים כעת, אך הניסיון מלמד שהתנודתיות גבוהה, סיכון שלא קיים בתפעול מערכות אנרגיה מתחדשת, המשוחררות מהתלות במחירי דלקים. כך, שילוב של גז טבעי ואנרגיות מתחדשות הוא הדרך לעצמאות אנרגטית, ולהשגת יעדי צמצום פליטות גזי-חממה.

על מנת להשיג את יעדי צמצום הפליטות, העולם חייב להגדיל את נתח השימוש באנרגיה מתחדשת. הממשלה אימצה גישה זו בהחלטה מנובמבר 2015, שבה נקבע יעד של 17% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 (עם יעד ביניים של 13%, בשנת 2025).

למי שהיעד נראה לא מספיק שאפתני, נזכיר שעל אף תדמיתה של ישראל בעולם כמובילה בתחום אנרגיית השמש, כיום האנרגיה המתחדשת מהווה רק כ-2% מייצור החשמל בישראל (על-פי דוח רשות החשמל מנובמבר 2015). התדמית הזוהרת של ישראל כמעצמת אנרגיית שמש נובעת כנראה מהנוף שנשקף לתייר הצופה ממגדלי תל-אביב - אלפי דודי-שמש בולטים על גגות בתיה של העיר וסביבתה.

מנגד, בארה"ב, על אף הקרבות הפוליטיים המרים בין חברי המפלגה הרפובליקנית לדמוקרטית, ישנם נושאים שמאחדים את הצדדים היריבים ליצירת חקיקה מרשימה. כזה הוא נושא האנרגיה, שגרם לרוב מוחלט של חברי הסנאט להצביע בעד הצעת-חוק מקיפה, המכונה "חוק מודרניזציה של מדיניות האנרגיה 2016" (Energy Policy Modernization Act 2016). הצעת-החוק מעודדת אנרגיה מתחדשת ע"י קידום ההשבחה של רשת החשמל ומערכות לאחסון אנרגיה.

מעניינת ורלבנטית מאוד ליכולות הטכנולוגיות הקיימות בישראל, היא ההתייחסות לנושאי מים הקשורים לאנרגיה, המכונים בנוסח החוק Energy-Water Nexus, דהיינו, המים שנדרשים לייצור דלקים, חשמל וצורות אנרגיה אחרות; והאנרגיה שנדרשת להובלה ולטיפול במים ובשפכים.

ארה"ב מקנה חשיבות רבה לשיתוף-הפעולה עם ישראל במחקר-ופיתוח בנושאי אנרגיה. לפני כחודש ביקר בישראל מזכיר האנרגיה האמריקאי (שר האנרגיה), ד"ר ארנסט מוניז, ובמהלך הביקור נחתם הסכם להרחבת שיתוף-הפעולה בין ישראל לארה"ב בטכנולוגיות אנרגיה, כולל אנרגיה מתחדשת, ביטחון רשת החשמל, ייצור דלקים מגז טבעי ומביו-מאסה (אורגניזמים חיים), מים ועוד. ד"ר מוניז שיבח את שיתוף-הפעולה במחקר-ופיתוח שמתקיים משנת 2009 עם המשרד לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים.

לגבי שיתוף-הפעולה עם ישראל בנושאי אנרגיה, נציין כי הקונגרס האמריקאי יזם הרחבה ניכרת בחקיקה ייעודית בשם "חוק שיתוף-פעולה אסטרטגי ארה"ב-ישראל 2014", שנחתם ע"י הנשיא אובמה בדצמבר 2014. החוק מקדם את הסינרגיה בין הגז הטבעי לבין האנרגיות המתחדשות, על-ידי הוספת טכנולוגיות גז טבעי לשיתוף-הפעולה הקיים (שממוקד באנרגיה מתחדשת ובהתייעלות אנרגטית). בעקבות זאת, הממשלה אישרה תקצוב מוגבר לשיתוף-פעולה עם ארה"ב, וכמו בחקיקה האמריקאית, עם תוקף עד לשנת 2024.

לנוכח מגמות אלה, ההזדמנויות לחדשנות וליזמות בתחומי האנרגיה הנקייה, הגז הטבעי והקשר ביניהם, הן רבות ומגוונות. בעיקר נוכח שיתופי-הפעולה בין החברות והאקדמיה בישראל ובארה"ב. מעבר לרווחים העסקיים, שתי המדינות מכירות בכך, שמדובר בריצה למרחקים ארוכים, עם משמעויות מאוד חשובות לאדם ולעולם בכלל.

הכותב הוא מנכ"ל קרן בירד, הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב למחקר-ופיתוח תעשייתיים