מפעלים בעוטף עזה נדרשים להחזיר מקדמות מ"צוק איתן"

תרעומת בקרב תעשיינים שפועלים ביישובי הדרום ובעוטף עזה, בעקבות דרישה שקיבלו באחרונה מרשות המסים, להחזיר חלק מהכספים שקיבלו כמקדמות לפיצוי על נזק שנגרם להם בימי מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. כמה מבין התעשיינים גם הוזהרו מפני פעולות אכיפה, כמו הטלת עיקול על חשבונותיהם - אם לא יחזירו למדינה חלק מהמקדמות ששולמו להם, סכומים שנאמדים במיליוני שקלים.

במכתב ששיגר מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, למנהל רשות המסים, משה אשר, נכתב בין השאר: "רשות המסים בראשותך סייעה למפעלים בהגשת מסמכי פיצוי ראשוניים וסייעה להם בתזרים ראשוני כדי להקל עליהם ככל האפשר. אלא ששנה ומחצה לאחר המלחמה - ומפעלי האזור סופגים אחד אחד 'מטח של קסאמים וירטואליים' - הודעות מטעם הרשות על אי-אישור גובה הפיצוי שאותו הגישה החברה, ובמקרים רבים גם דרישה להחזיר מאותם כספים שנתקבלו מיד לאחר הלחימה".

אורנשטיין הוסיף וכתב לאשר כי "מפעל שמחסנו ספג פגיעה ישירה הגיש תביעת פיצוי על סך של כ-400 אלף שקל, רק על הסחורה שנפגעה. אנשי רשות המסים דחו תביעה זו לחלוטין. מפעלים מקבלים הודעות על כך שרק אחוזים בודדים מתביעתם אושרו ומפעלים אחרים נדרשים להחזר מלא של המקדמות - ולא, חשבונם בבנק ייסגר מיידית. המדינה, שבאה לברך, יוצאת בסופו של יום מקללת והופכת את התעשיין הממוצע באזור הדרום למניפולטור ולנצלן".

"מציאות הזויה"

בשיחה עם "גלובס" אמר היום (ד') תעשיין שפועל באחד הקיבוצים הסמוכים לרצועת עזה: "זה גזר דין מוות בעבורנו. במהלך 50 ימים של לחימה ספגנו נזק מצטבר של מעל 1.3 מיליון שקל וקיבלנו מקדמה של כמה מאות אלפי שקלים. באחרונה, התבשרנו שעלינו להחזיר את רוב כספי המקדמה ואף הוטל על חשבונותינו עיקול.

המדינה חושבת שלא נפגענו מספיק בצוק איתן, ולכן אין סיבה שנקבל את הפיצוי הזה. מכים אותנו שוק על ירך - כבר 15 שנה שאנחנו מייצרים כאן מתחת לאיום קבוע של רקטות, פצצות מרגמה וחדירות מחבלים, ולא התחננו לקבל שום סעד מאף אחד. אנחנו רק רוצים להתפרנס בכבוד. זו שערורייה שעכשיו, במקום לעזור לנו להשתקם, רשות המסים באה אלינו בכאלה דרישות. זאת מציאות הזויה".

מרשות המסים נמסר היום בהתייחס לדברים: "לנוכח היקף הנזק הכלכלי שנגרם לעסקים בדרום, קבעה הכנסת במסגרת תקנות הפיצויים לנזק עקיף כי עסקים יוכלו לקבל מקדמות עד לגובה של 90% מסך התביעה שהוגשה על ידם, במקרים שבהם הטיפול בתביעה לא הסתיים במועדים שנקבעו לתשלום המקדמות. זאת, במטרה לאפשר להם לשוב לשגרה עסקית בהקדם האפשרי ולתת לרשות המסים זמן כדי לבדוק את התביעות".

עוד אמרו ברשות המסים כי "אם בשל הצהרתו של העוסק שולמה לו מקדמה שגבוהה מסכום הפיצויים הסופי שנקבע לו לאחר סיום בדיקת התביעה - וכפי שקרה באחוזים בודדים מהתביעות, העוסק התבקש להחזיר לקופת המדינה פיצויים ששולמו לו ביתר. מדובר בהפרש שבין המקדמה ששולמה, לבין סכום הפיצויים הסופי שאושר לו. נזכיר כי מדובר בכספיים השייכים לציבור כולו".

ברשות המסים הבהירו עוד כי צעדי אכיפה, כמו הטלת עיקולים על חשבונות בנק, ננקטים מול עוסקים שלא הגיבו לדרישות הרשות להשיב את הסכום ששולם להם ביתר וממשיכים להחזיק כספים שאינם שלהם.

בעקבות צוק איתן הוגשו לרשות המסים כ-25 אלף תביעות לפיצוי של בעלי עסקים בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו להם. רשות המסים שילמה למגזר העסקי כ-1.6 מיליארד שקל כפיצויים על נזק או מקדמות - על חשבון הפיצויים.