"אם עורכי הדין היו עושים את העבודה, לא היינו מגיעים לבור הזה"

יו"ר ועדת הכלכלה בדיון על קבוצות הרכישה: "אנחנו צריכים לעשות ריענון, שיפור או גריעה מהקיים כדי שהשוק של קבוצות הרכישה ישתכלל"

איתן כבל / צילום: יונתן בלום
איתן כבל / צילום: יונתן בלום

"אנחנו צריכים לעשות ריענון, שיפור או גריעה מהקיים כדי שהשוק של קבוצות הרכישה ישתכלל. עלינו לעשות הכל כמחוקקים כדי למנוע את המקרה הבא. אין זה סוד שאנחנו מוצאים את עצמנו נדרשים לנושא רק אחרי אירועים. כך היה אחרי מקרה חפציבה ולצערי גם אולי יקרה במקרים הבאים. בכל מקרה, אנחנו צריכים לתת סגירה מקסימלית לתחום. נטל הדיור הוא הנטל הגדול ביותר על האזרחים, וברגע שיש מקרה כמו שראינו עם קבוצת הרכישה, זה גלגל שיכול למוטט משפחות. אנחנו צריכים לתת מזור לבעיות הללו".

כך אמר היום (ב') חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל (המחנה הציוני) בפתח הדיון שעסק בתחום קבוצות הרכישה. נזכיר כי הדיון מתקיים בצל התפוצצות מקרה ענבל אור וקבוצת החברות אור סיטי נדל"ן.

"אנחנו בלשכת עורכי הדין קיימנו כנס אחרי התפוצצות הפרשה של ענבל אור", כך אמר בדיון יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה, "אין ספק שאירוע ענבל אור הוא תמרור אדום. חייבים להסדיר רגולציה. היום מתווך כדי שימכור דירה צריך לעבור מבחן ולהוציא רשיון. אבל מארגן קבוצת רכישה יכול לקום בבוקר ולקדם עסקה עם 300 איש. אין שום רגולציה. ניסחנו בלשכת עורכי הדין הצעת חוק המסדירה את ההליך של קבוצות הרכישה. צריך להדגיש שקבוצות רכישה זה דבר טוב אם מתנהלות כמו שצריך".

 

במקביל, נציג חברי קבוצה, באחת הקבוצות שארגנה ענבל אור ברמת גן, בשדרות הילד, הציג את הנושא מנקודת מבטו וגם תקף את פעילות עורכי הדין בנושא קבוצות הרכישה: "המוקד כאן הוא לא ענבל אור אלא לדעתי עורכי הדין", כך לוטם אזולאי מנציגות חברי קבוצת שדרות הילד, "בפרויקט נמכרו זכויות ל-97 דירות ועוד כמה דירות לבעלי הקרקע. משרד עורכי הדין דוידוף קלנסקי נכנס באמצע הדרך לפרויקט כנאמנים. לצערי עד היום לא הושלמה עסקת רכישת הקרקע וזה למרות הכספים שענבל אור קיבלה. לאנשים אין זכויות, מכרו אותה דירה פעמיים. מכרו לאנשים אוויר. איפה היו עורכי הדין? יש אחריות לעורכי הדין, לוודא שיש הערות אזהרה.

"יש אנשים שהונו אותם וסיפרו להם סיפורים. יש אחיות מארצות הברית שרצו לקנות דירה, הראו להן חוזה אבל שהגיעו למשרדים חתמו על חוזה אחר. כסף שהלך לפח. יש עוד מקרה של מישהו שרצה לבטל העסקה. העבירו אותו לפרויקט אחר, שילם בסוף 1.1 מיליון שקל ויש לו אוויר. יש שתי דירות עם הערות אזהרה כפולות. אנחנו עכשיו התחלנו להשלים את הרכישה של הקרקע. 15 מיליון שקל מגייסים עכשיו מלבד 69 מיליון שקל שכבר הלכו לפח וזה רק על הקרקע. אם עורכי הדין היו עושים את העבודה, לא היינו מגיעים לבור הזה".

נציין כי במסגרת הדיון נשאל אזולאי האם הוא השתמש בשירותו של עורך דין במהלך העסקה, ועל כך השיב: "לי לא היה עו"ד וזו הייתה טעות. התעצלתי וזו טעות". במקביל ביקש אזולאי מחברי הכנסת שיסייעו לחברי הקבוצה לצאת מהבעיה באמצעות עזרה במס רכישה או בקידום תב"ע. "אנחנו צריכים שעיריית רמת גן תאשר תב"ע ל-97 דירות אחרת הפרויקט מת". נציין כי זו דוגמא בולטת לבעיה בתחום כאשר מדבריו עולה שכל העסקה מלכתחילה התבססה על דבר שלא היה, תב"ע שלא אושרה וכאמור ככל הנראה אין וודאות שכלל תאושר.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) שהשתתף גם הוא בדיון התייחס לחוזה רכישה שעיין בו במהלך הדיון של קבוצת רכישה ואמר: "אני מסתכל כאן על הסכם מכר משנת 2016. כתוב כאן שמי שעוד לא חותם אפילו כבר משלם מאות אלפי שקלים. אחרי חתימה עוד 320 אלף שקל. אני גם רואה שכתוב כאן שהכספים יופקדו בחשבון המוכרת ויהיו נתונים לשימושה. איך זה יכול להיות? יש נוכלים ויש גם קבוצות שיפלו למרות שלא נוכלים. יפלו ואיפה הכסף? איפה כל עורכי הדין? איפה האחריות?".

איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה בדיון: "אני חושבת שהכתובת הייתה על הקיר. הרשלנות הגדולה ביותר היא על המדינה. הממשלה כבר נדרשה לנושא הזה בעבר, יכלה להתעסק בהגנה על הרוכשים, אבל לא עשתה את זה. אני חושבת שעלינו כמחוקקים לחזות את הנולד, אין סיבה שמדינה לא תטפל בנושא. המינימום זה נאמן שידאג לכספי הרוכשים ומניעת ניגודי עניינים. גם בתחומים אחרים עלינו לדאוג לאנשים, ראינו שלא רק מקרה ענבל אור קרה, ויש עכשיו גם את המקרה של חברת אדמה. המדינה הייתה צריכה לשים את האצבע בסכר, ויש עוד כל מיני צורות השקעה שצריכים לתת עליהן את הדעת".  

חבר הכנסת יעקב פרי (יש עתיד) אמר: "בבואנו להסדיר הנושא חייבים לוודא שלא שופכים המים עם התינוק. הסדרה רגולטוריות חייבת גם לאפשר המשך פעילות של התחום. אני חושב שעל הוועדה לשים מול עיניה כמה נושאים - הבטחת כספי הרוכשים, מניעת מכירה של נכסים שאינם קיימים ושמירה על הכדאיות הכלכלית של הקבוצות. אני חושב שצריך לעשות את הקבוצות פשוטות יותר ושקופות יותר. כל רגולציה עשויה להוביל להתייקרות על התחום, זה טבעה של רגולציה אבל אם הרוכשים מקבלים ודאות יש לזה גם ערך כלכלי. צריך לחוקק חוק מקיף ולמנוע ממי שלא בקיא בתחום מלעסוק בו. זה אחד הדברים העיקריים. התחום הזה משך הרבה אנשים שלא בקיאים בתחום, אין סיבה שלא נדרוש זאת מהמארגנים".

נציג התאחדות בוני הארץ בדיון, אמיר הלר המכהן כסמנכ"ל בהתאחדות וכמנהל אגף יזמות ובנייה, סיפר על מאמצי ההתאחדות לפעול להסדרת תחום קבוצות הרכישה בשנים האחרונות: "פנינו לרשויות המוסמכות, פנינו לרשות ניירות ערך והם ענו לנו פעמיים, וענו לנו שהם הגיעו למסקנה שלא צריך לפקח. פנינו לרשות להגנת הצרכן, אמרנו שהפרסומים של מכירת דירה זה בלוף והמחיר בלוף, אמרו לנו בסוף המוצר הוא דירה לכן לא רואים בעיה בפרסום. אפשר עכשיו להסדיר את זה ולא לחכות לחקיקה שתיקח עוד כמה שנים".

במסגרת הדיון ניתנה רשות הדיבור גם לנחשון קיויתי, מנכ"ל ובעלי קבוצת ב.ס.ר הפועלת בתחום קבוצות הרכישה כבר שנים ארוכות שניסה להגן על התחום שזכה במהלך הדיון רק לביקורות שליליות. בין היתר התייחס קיויתי להצעות חוק שעלו והציעו לשנות את המודל של קבוצות הרכישה ולקבוע כי בין היתר כי המארגנים יתחייבו ללוחות זמנים ולמחיר מראש ואמר כי המשמעות של הצעות החוק הללו היא להפוך את המארגן לקבלן. במקביל, כדי להעיד על אופי התחום ולשלול הטענה שרוב הרוכשים אינם מבינים לאן הם נכנסים אמר קיויתי כי במסגרת הקבוצות שניהל רכשו עם השנים גם שופטים, חבר כנסת ואפילו שר בממשלה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988