הנקראות ביותר

"יש שוק לעיתונות כלכלית, ויש מספיק אנשים שמוכנים לשלם"

ריאן אוונט, עורך חדשות בכיר ב"אקונומיסט", מגיע לארץ לכבוד כנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה ■ לדבריו, "בשביל סוג העיתונות שאנחנו עושים, חייבים חומת תשלום"

ריאן אוונט. "בבריטניה צריך גילוי נאות על כל כתבה - כולם מכירים את כולם וכולם למדו יחד" / צילום מסך
ריאן אוונט. "בבריטניה צריך גילוי נאות על כל כתבה - כולם מכירים את כולם וכולם למדו יחד" / צילום מסך

במהלך הראיון, ריאן אוונט, עורך חדשות בכיר ב"אקונומיסט", השבועון הכלכלי הנודע, מזכיר כמה פעמים שהוא בר-מזל. בעיקר, הוא אומר, שיחק לו מזלו במעבר הדרמטי של העיתונות מעולם המרוכז בדפוס לעולם האונליין. זה כמובן לא חדש, אך המשבר שאותו שינוי הביא ממשיך לגבות את המחיר מגופים מבוססים רבים בעולם, שעדיין מתקשים לעכל את ההשלכות הכלכליות. ה"אקונומיסט", שפועל מהמאה ה-19, יצא מהשינוי הזה כמעט ללא פגע. פיטורים מועטים והכנסות טובות ויציבות מחומת התשלום שיש באתר האינטרנט שלו.

"יש שוק לעיתונות כלכלית, וקיימים מספיק אנשים שמוכנים לשלם עבור המידע שאנחנו מספקים", אומר אוונט. "אבל הנישה הזו נשארה נחלתם של מעטים. עד כמה שאנחנו הצלחנו, קשה מאוד לשרוד עם עיתון כלכלי ברמה המקומית. אנחנו רואים שהדרכים האפקטיביות לשרוד הן מעטות ומוכרות - או שיגיע מיליארדר שיקנה אותך, או שתהפוך לארגון ללא מטרת רווח. יש גם מי שכותבים על כלכלה בזמנם החופשי - אני הכי אוהב לקרוא פרופסורים וכלכלנים בכירים שמספקים פרשנויות".

אוונט, בעל טור פופולרי ומי שעד לאחרונה שימש כעורך החדשות ב"אקונומיסט", יגיע היום (ג') לישראל להשתתף בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתקיים זו השנה ה-23. מטרת הכנס היא טיוב קבלת ההחלטות בממשל, שהמשכו הטבעי הוא השבחת איכות המדיניות החברתית והכלכלית של ישראל לטובת הציבור. העורך הבכיר ייקח חלק במושב בנושא התקשורת הכלכלית עם עורכי העיתונים הראשיים.

"התחושה היום היא שהקול שלך כעיתונאי נשמע הרבה יותר בגלל האינטרנט", הוא אומר. "אני מקבל המון פידבקים לדברים שאני כותב, יש מכתבים ותגובות. אין ספק שהשינוי הגדול הוא הרשתות החברתיות - כל טור שלי מקבל בפייסבוק אלפי שיתופים, ואנחנו רואים שהם מגיעים מרחבי העולם - אסיה, אפריקה".

מסתמכים יותר מדי על הבכירים

אף על-פי שבכל יום מפרסם ה"אקונומיסט" כמה סיפורים בחינם ברשת, עיקר התוכן שלו מוצע בתשלום. "עבור סוג העיתונות שאנחנו עושים, חייבים חומת תשלום. אנחנו מבינים שזו הדרך שלנו להישאר בביזנס. אם אתה סומך אך ורק על הפרסום, אתה חייב מאסה של מידע, פחות מעמיק וסנסציוני, ובסוף אתה מוצא את עצמך עם סרטוני חתולים".

- מה באשר לתוכן שיווקי?

"יש לנו תוכן ממומן, אבל אנחנו לא משתפים פעולה עם החברות ולא מפיקים עבורן את המודעות באופן שידמה לתוכן שלנו, כמו שעושים בבאזפיד, כדי שיגרוף קליקים. בסופו של דבר, המנויים מחזיקים אותנו".

- אתם פונים בעיקר לשוק האמריקאי ובכך טמון חלק עיקרי בהצלחה שלכם.

"קל יותר לעשות את זה בארה"ב, כי זה שוק גדול. אבל אף שיש כמה עיתונים שהצליחו לעשות את זה עם חומת תשלום, אחרים כשלו וסגרו. במדינות קטנות יותר רואים מודלים כלכליים אחרים, כמו ה'בלינדל' בהולנד, מעין התאחדות של כל המו"לים המקומיים שמציעים שירות משותף לקורא כדי להוריד עלויות".

- ומה דעתך על השוק הישראלי - שוק קטן שמוגבל ביכולתו להתרחב לעולם בגלל השפה?

"יש כמה אפשריות - והן ללכת למודל ללא רווח ולהסתמך על תרומות, אבל זה מאוד שברירי. הדרך היחידה היא באמת לנסות ולהפיק תוכן יוצא דופן בערכו ועל-זמני שפונה לאנשים שמקבלים החלטות עסקיות על-פיו - כמו בלומברג - ואז להיות ללא תחליף. יש להודות, בשווקים קטנים אין הרבה דרכים להתקיים ולכן יש מקום שהמדינה תתמוך".

נושא ההרצאה שיעביר אוונט בכנס הוא "כך צריכה להתנהל העיתונות הכלכלית: לקחים מה'אקונומיסט'". "הלקח החשוב ביותר שלמדנו הוא בחשיבות שבתרבות הפנימית ארגונית שלנו", הוא מבהיר. "שם טמונים הכישלון או ההצלחה שלנו. לעורך ראשי בודד מאוד קשה לשנות את האופן שבו מתנהלים בארגון העיתונאי שלו כלפי סיפור, האופן שבו מעבדים אותו. אנחנו לא יכולים להיות סטארט-אפ ולשנות את המודל הכלכלי שלנו".

- איך זה בא לידי ביטוי בשטח?

"ב'אקונומיסט' כולם מבינים איך נראה אייטם של ה'אקונומיסט' ומה הוא רוצה להגיד. יש תהליך ניפוי טבעי, מי שלא רוצה ולא מתאים, לא נשאר לאורך זמן. ההצלחה של המקום תלויה בכל עובד ועובד, כשברור מאוד מי הקהל ומה הוא רוצה. וכשאתה מביט בבאזפיד אתה רואה שהם בונים את התרבות שלהם והיא מאוד אפקטיבית והיא אוספת מידע על הקהל שלהם ומשתנה לפי זה. אנחנו לא יכולים לעשות את זה, ניכשל אם ננסה לעשות זה".

לדבריו, "בעידן המדיה הדיגיטלית נופלים כל המחסומים שעמדו במשך שנים בפני רבים להיכנס לתחום. היום קל הרבה יותר להשמיע את קולך ולבנות קהל, וזה נותן מקום לסוגים שונים של עיתונים עסקיים. אולי בעבר נחשפת רק ל'אקונומיסט' או ל'וול סטריט ג'ורנל' ועכשיו יש בלוגים, יש אתרי נישה, יש עיתונות פרשנית, ויש שעוסקים בניתוח. ראינו שיפור רב בזכות ריבוי כלי התקשורת העסקיים - כמות המידע שקיימת וכמות האנשים שתורמים לדיון אדירה. מה שנהיה קשה הוא העובדה שהתחרות הגוברת נלחמת על זמנם ועיניהם של האנשים מול יו-טיוב ופייסבוק - אז מה שמוכר הוא הסנסציה. קשה למצוא את המודל הכלכלי שיחזיק כלי תקשורת שגם יפנה לקהל רחב וגדול וגם יהיה מעמיק דיו".

- איך צריך לפעול העיתונאי הכלכלי בימים אלה?

"אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב מי הקהל שלנו, מה מתחרה על זמננו ולדאוג שהקורא לא ירגיש שהוא מבזבז זמן כשהוא אתנו. אנחנו צריכים להפנים שאנשים מקבלים חדשות ממקורות שונים ושאין דבר כזה יותר לחכות לשעת הדד-ליין או ליום העבודה הבא, להבין שחדשות לא ישנות אף פעם ותהליך חיפוש אחר החדשות לא נגמר לעולם".

- יש משהו שונה בכך שמדובר בעיתונות עסקית?

"כן. קהל הצרכנים של העיתונות העסקית קטן ומרוכז יותר מזה של הפוליטיקה, למשל. זה שונה וקשה כי מצב הכלכלה העולמית הוא כזה שהולך ונהיה קשה הרבה יותר להבינו, להסבירו ולחזות אותו. השאלות הקשות במיוחד הופכות את זה למאתגר יותר לעיתונאי שמסקר את זה".

- מה באמת קרה לעיתונות הכלכלית מאז שהיא כשלה ביכולת לחזות את המשברים הגדולים משנת 2008?

"יש חשבון נפש גדול והבנה שיש צורך להיות יותר קשים כלפי המסוקרים ולשאול שאלות קשות יותר. עוד דבר שקרה במשבר הכלכלי הוא שהרבה גופי תקשורת נאלצו להיסגר ועיקר השאלות שהתעוררו באשר למציאת המודל הכלכלי נולדו אז".

- אתה חושב שמאז נוהגים אחרת בבעלי ההון ובמקורות?

"יש מודעות לבעייתיות של היחסים האלה, אבל כנראה הם לא השתנו מספיק. העיתונות הכלכלית עדיין מסתמכת יותר מדי על מה שהבכירים והיחצנים שלהם מספרים לה. זה לא השתנה מספיק. אנחנו נותנים נקודת מבט רחבה ככל יכולתנו, אבל יש להודות שאנחנו לא נמצאים בשטח מספיק, אנחנו יותר מתעסקים בנתונים. הקורא לא יודע איך הסיפורים מתגבשים ולכן השינוי צריך לבוא מהתעשייה".

הדלת המסתובבת של העיתונות

אוונט, שבסיס מושבו הוא בלונדון, מספר על ניגודי עניינים בכל עבר בעיתונות הכלכלית בימינו. "יש בעיתונות הכלכלית דלת מסתובבת, שאתה רואה מישהו שעבד עבור חברה עסקית או לקח חלק בקמפיין של מישהו ולמחרת עובד בעיתון וכותב על זה. קשה שלא למצוא את הקונפליקטים האלה, במיוחד במדינות מסוימות. פה בבריטניה צריך להיות גילוי נאות על כל כתבה - כולם מכירים את כולם וכולם למדו יחד. הרבה פעמים זה לא בא ממקום רע, אבל זה האופן שבו זה עובד".

- אתה מרגיש שקשה יותר היום למצוא צעירים שירצו לבוא ולעבוד במקצוע?

"למרות שאני יכול להגיד שזה לא קל, מספר האנשים שמתעניין הוא מעל ומעבר. בכל פעם שאנחנו מחפשים מישהו יש ערימה של פניות, כי יש שאלות קשות בתחום הכלכלי ואתה רואה אנשים שרוצים להיות מעורבים יותר מאי-פעם. הנסיבות הקשות הן, שאין הרבה עיתונים שיכולים להעסיק מאות אנשים".

- ומאין מגיעים כל אותם מעוניינים?

"דווקא לא מבתי ספר לעיתונות. אנשים פחות מגיעים ללימודי התקשורת, כי הם מבינים היום שזה עסק בסיכון גבוה. פונים אלינו הרבה אנשים שלומדים כלכלה ורבים מהמגזר הציבורי או העסקי שמתעניינים בשינוי קריירה ועושים הסבה לעיתונות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות