עם כל הכבוד למתמטיקה ולמדעים

שנת הלימודים האקדמית עומדת להסתיים, ונדמה שכל תוכניות הכשרת המורים והמורות למוזיקה הקיימות כיום, מתקשות לספק את כוח-האדם הנדרש למוסדות החינוך ברחבי הארץ, לקראת שנת הלימודים הבאה, ובמיוחד בפריפריה. מעמדו של מקצוע ההוראה, לרבות הוראת המוזיקה, אינו סובל מעודף יוקרה או מפוטנציאל של הכנסה גבוהה מאוד. למרבה הצער, מעמדה של הוראת המוזיקה נמצא בשפל עמוק כבר עשורים רבים.

על אף העשייה המבורכת בידי אלה הממשיכים לקדם ללא לאות את החינוך המוזיקלי, ללא המשאב האנושי יקר הערך שניתן לישראל - העולים-המוזיקאים מברית-המועצות בתחילת שנות ה-90 - סביר להניח שמקצוע המוזיקה היה נעלם מרוב מוסדות החינוך, שבהם הוא נלמד כיום.

העלייה הרוסית הביאה עימה ברכה תרבותית חד-פעמית. מאות של מוזיקאים מצוינים שטפו את הארץ, ומילאו אותה בעושר מוזיקלי שלא ידענו כמותו בעבר. המוזיקאים המוכשרים התעקשו לעסוק במקצוע שלהם, והסכימו לעבוד לפרנסתם בכל עבודה שרק תינתן להם. תזמורות סימפוניות רבות, שלא היו קיימות קודם לכן, הוקמו בשנות ה-90, בזו אחר זו; בתי-ספר וקונסרבטוריונים ברחבי הפריפריה התמלאו במורים ובמורות יוצאי רוסיה.

מורים אלה לימדו, הצילו ותחזקו בחריצות נדירה את החינוך המוזיקלי במשך שנים ארוכות. רבים מהם עובדים עד היום כמורים למוזיקה, או כנגנים בתזמורות השונות, בתנאי העסקה ירודים ומבישים. ואף-על-פי-כן, ובעקשנות רבה, הם ממשיכים להניח את התשתית התרבותית-מוזיקלית לרבים מילדי ישראל. על אף הסטיגמות הבדלניות, והמוטעות, ביחס לדמות המורה הרוסי הקפדן והמנוכר, מחקרים רבים שנעשו על העלייה הרוסית, מצביעים על כך, שהשתלבותם בחברה הישראלית מוכתרת כהצלחה מסחררת. ההצלחה אינה נמדדת אך ורק ביכולתם לתפוס עמדות מפתח בחברה, או להתפרנס היטב, אלא גם במידת ההשפעה החיובית על התרבות הישראלית ושינויה מבפנים.

הבעיה היא, שבקרוב מאוד תשתנה לחלוטין המציאות בארץ, וישנה סכנה ממשית לעתידה התרבותי של ישראל. דור המורים של שנות ה-90, שחלקם כבר פרשו מההוראה, עומד עתה בפני פרישה המונית לגמלאות. כבר עתה חשים במצוקה אדירה ביכולת למלא את החסרים ההולכים ומתגלעים בכוח הוראה בכל רחבי הארץ. במצב הנוכחי, שבו מרבית הצעירות והצעירים אינם ממהרים להעתיק את אזור מגוריהם מחוץ למרכז, סביר מאוד שמקצוע המוזיקה ילך וייעלם מהנוף הבית-ספרי במקומות רבים, ובמיוחד מהפריפריות.

היעלמותה של המוזיקה מבתי-הספר תהווה נדבך נוסף לאופן שבו תופסת המדינה, ובמשך דורות רבים, את חשיבותן של התרבות והאומנות. ערכים נעלים של זהות ושורשיות באמצעות שירה משותפת, עדנות (רכות, נעימות), אסתטיקה, עבודת צוות באמצעות נגינה, פיתוחה של סקרנות אישית, יכולת ביטוי ועוד איכותיות חשובות - כל אלה הם רק חלק מהעוצמות הגלומות בהוראת המוזיקה.

משרד החינוך משקיע עתה משאבים רבים בגיוס כוח הוראה איכותי להוראת המתמטיקה, כחלק ממשימה לאומית להצלחתה העתידית של ישראל בתחום המדעים. אני תקווה, כי תהיה הכרה גם בחשיבותה של המוזיקה כאבן יסוד בחינוכו של התלמיד להיות אזרח תורם למדינה, שיוזרמו משאבים לגיוס ולהכשרה של כוח-אדם איכותי לחינוך המוזיקלי; וכי השפעתו של המשאב הנדיר שלו זכתה המדינה בדמות העלייה הרוסית, לא תתאדה כלא הייתה.

הכותב הוא ראש תוכנית התואר הראשון לחינוך מוזיקלי, מכללת לוינסקי לחינוך