מרובי נכסים ומרבים בטיסות לחו"ל? צפו פגיעה מרשות המסים

לאחר שנשלחו מעל 100 אלף מכתבים, מגלה מנהל רשות המסים כי יישלחו עוד עשרות אלפי דרישות להצהרת הון לנישומים שלגביהם מתעוררים "סימני אזהרה"

משה אשר / צילום : אוריה תדמור
משה אשר / צילום : אוריה תדמור

"היום יותר מתמיד הציבור בישראל מבין את המשמעות של הקשר בין המאבק הצודק בישראל לבין נטל מס יותר שוויוני במדינה, חלוקה צודקת יותר וחיים במדינה מתוקנת. כולם מבינים שאם רשות המסים לא תצליח לגבות מסים בצורה יותר שוויוניות וצודקת, השכירים והאנשים שאין להם אפשרות להתחמק מתשלום מס ישלמו יותר ויישאו בנטל כבד יותר. גבייה יעילה טובה יותר מאפשרת לדרג הפוליטי לתת יותר לאזרח. לכן, היום יש לנו פעילות הוליסטית שלמה בתחום המאבק בהון השחור" - כך פתח היום (ב') מנהל רשות המסים, עו"ד ורו"ח משה אשר, את פאנל "המאבק בהון השחור" שהתקיים בכנס לשכת רואי החשבון השנתי באילת.

לפי ההערכות, ההון השחור בישראל עומד על כ-20% מהתוצר הלאומי. אשר וראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר, הציגו תמונת מצב של המאבק הבינלאומי והמקומי בהון השחור, והבהירו כי תם עידן מקלטי המס והסודיות הבנקאית.

"הסודיות הבנקאית במידה רבה מתה", ציינה ווגמן-רטנר. "שווייץ היא דוגמה מובהקת לכך. רואים את זה בכל העולם. בתחום הלבנת הון כבר שנים יש שיתופי-פעולה והעברת מידע משמעותיים (בין רשויות אכיפה בעולם - א'ל"ו)".

אשר התייחס לצעדים שביצעה הרשות בשנים האחרונות להעמקת הגבייה והמאבק בהון השחור, ובין היתר להרחבת רשת המדווחים על-ידי שליחת מעל 118 אלף מכתבים לאזרחים שלגביהם התעוררו סימני אזהרה כי הם אינם מדווחים לרשות על הכנסותיהם, ובהם אזרחים בעלי מספר דירות, אזרחים הנמצאים על הקו לחו"ל באופן תדיר ועוד.

"הגבייה כתוצאה מהמהלך הזה עומדת כבר היום על מעל 650 מיליון שקל, אבל חשוב מכך - האנשים שלא דיווחו עד היום נמצאים עכשיו ברשת. כל תקופה נשלח עוד גל של מכתבים, ובמקביל נעשה אכיפה - נכניס את מי שצריך לחקירה פלילית. בצנרת יש עכשיו עוד גל של מכתבים".

אשר הבהיר כי הגל הבא יכלול 10,000 מכתבים, וכי יהיו גלים נוספים בהיקפים כאלה. "זה פרויקט נמשך שאנחנו כל הזמן נפעל במסגרתו להרחבת רשת המדווחים", ציין.

 

שיתוף-פעולה שווייצרי

עוד הבהיר אשר כי רשות המסים נמצאת בקדקוד המאבק הבינלאומי בהון השחור ורתימת הבנקים לצמצומו. "יש מגמה עולמית של שיתופי-פעולה והסרת הסודיות הבנקאית, אבל אם אתה לא עולה על הגל ומנצל אותו לטובתך, זה יכול לעבור מעל הראש שלך. אנחנו קיבלנו החלטה לנצל את זה עד תום.

"אני אישית נסעתי לשווייץ והסברתי לבנקאים שם את המטרה שלנו, ואני שמח שהבנקים שם שיתפו פעולה. הם פנו ללקוחות שלהם ואמרו להם: 'אם לא תביאו לנו אישור מרשות המסים שהכספים שלכם מדווחים ואינם נגועים בהלבנת הון, אנחנו נסגור לכם את הפעילות'".

אשר ציין כי הודות לפעולותיה גבתה הרשות נכון לסוף מאי 2.7 מיליארד שקל יותר מצפי הגבייה. לשאלת מנחה הפאנל, העיתונאי והמגיש גדי סוקניק, "האם בעקבות כך בתקציב הבא אנחנו צפויים להורדת מסים", השיב אשר: "אני אשמח מאוד, וגם שר האוצר וראש הממשלה ישמחו. בשנת 2013, כשנכנסה הממשלה, והיה בור תקציבי, לא הייתה ברירה, והיה צריך להעלות מסים, אבל בהזדמנות הראשונה ששר האוצר משה כחלון ראה שיש עודף גבייה, הוא הוריד מסים, ולא רק מע"מ אלא גם מס חברות. ראינו את נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון השנה, והם לא נתונים טובים. יחד עם זאת, אם תהיה מגמת הצמיחה, אז אולי יהיה ניתן להוריד מסים".

העלמות של כמיליארד שקל בשנה

ווגמן-רטנר התייחסה להכללת עבירות המס החמורות בחוק איסור הלבנת הון, כחלק מהמלחמה בהון השחור. לדבריה, "הדבר החשוב הוא שנוכל להעביר מידע לרשות המסים. יש לנו מידע בנוגע לכמיליארד שקל בשנה של העלמות מס. עד היום לא יכולנו להעביר את המידע לרשות המסים, וכעת נוכל".

ווגמן-רטנר ציינה כי "לרשות לאיסור הלבנת הון יש שיתופי-פעולה עם הרשויות במדינות שנחשבות למקלטי מס, בהן שווייץ, איי קיימן, ג'רזי, איי הבתולה ופנמה. לאחרונה הרוחות סערו סביב מסמכי פנמה, אבל אנחנו לא התרגשנו במיוחד, כי כבר היום יש לנו שיתופי-פעולה מצוינים והחלפת מידע טוב עם הרשויות במדינות האלה".

ווגמן-רטנר הסבירה כי מהות שיתופי-הפעולה היא חילופי מידע, "אשר מסייעים לרשויות להיאבק בזירה הבינלאומית בהעברות ההון השחור והלבנתו. בין היתר מתקבל מידע רב על העלמות מס, שבכפוף לתנאים שנקבעו בחוק החדש, בקרוב יועבר לרשות המסים ויאפשר גם לה להצטרף לחקירות בינלאומיות נרחבות נגד מעלימי המס ומלביני ההון הישראלים שפועלים בעולם".

רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה הגיב ואמר כי הפגיעה בפרטיות לא מקדשת את כל האמצעים. "תארו לכם שרשות המסים תתקין מצלמה בכל בית או תתחבר לכל מצלמת מחשב בבית של אנשים פרטיים ותתחבר לכל מכשיר פלאפון כדי להקשיב לשיחות", אמר. "זה לא שונה מהחקיקה שעברה להעמקת הגבייה. יש תחושה שנקודת המוצא של רשויות המס היא 'בוא נכניס את האזרחים למצב של אימה'. החקיקה הולכת כל הזמן לכיוון הזה".

"מפחדים לקבל מידע"

חברי הפאנל התייחסו גם לפשיטות שביצעה רשות המסים באחרונה על משרדיהן של 3 חברות ועל משרדי עורכי דין, המעניקים לישראלים שירותי הקמת חברות "אוף-שור" במקלטי מס ברחבי העולם. הרשות דרשה מהחברות ומעורכי הדין כי יעבירו לה מידע מלא על לקוחותיהם הישראלים. בשבוע שעבר קבע בית המשפט כי רשות המסים רשאית לדרוש מעורכי הדין את רשימת הלקוחות להם העניק שירותי פתיחת חברות אוף-שור, וכי חיסיון עורך דין-לקוח לא חל על מסמכים אלה.

נשיא לשכת רואי החשבון, יזהר קנה, אמר כי "היום רואי החשבון ועורכי דין מפחדים לקבל מידע מלקוחות, והלקוחות מפחדים לתת את המידע".

רו"ח ועו"ד בלגנה תקף את הפסיקה ואת גישת רשות המסים שרואה במשרדים רואי חשבון ועורכי דין מקור מידע על לקוחות. "מתייחסים אל עורכי הדין ורואי החשבון כחולייה החלשה, ולרשות ולמדינה קל לתקוף את החולייה החלשה הזאת. בימים האחרונים אני שומע אנשים שאומרים נוותר על רישיון עריכת הדין או על מקצוע ראית חשבון בגלל זה. המצב של רואי החשבון ועורכי הדין הוא קשה. הסרת החיסיון לעורכי הדין - מה שקרה לפני שבוע בבית המשפט - זה דבר קשה מאוד", אמר.

מנהל רשות המסים, משה אשר, אמר בתגובה: "ברגע שרואה חשבון מגלה שהלקוח שלו רימה אותו, וההכנסות הן לא הכנסות וההוצאות הן לא הוצאות - הוא חייב להתפטר ולא להגיש את הדוח עבור הלקוח. אחרת הוא שם את הרישיון שלו על הדוח הזה. ככה צריך לנהוג. הוא בוודאי לא יכול לתת יד להעלמת מס".

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ווגמן-רטנר, הוסיפה על כך: "אנחנו לא רואים בעורכי דין וברואי החשבון כחולייה חלשה ונטפלים אליהם. הקהילה הבינלאומית רואה בהם שומרי סף וככאלה שיש להם אחריות מוגברת. משרדי עורכי דין ורואי חשבון הם לא עיר מקלט למלביני ההון".