הנקראות ביותר

סקר מפתיע: כך הציבור הישראלי בוחר את הרופא שלו

פרופ' או דוקטור - לא חשוב, העיקר שהרופא יהיה נחמד ■ קריטריון חשוב פחות - רופא מקצועי ונחשב ■ לרוב לא משנה אם הרופא עובד במגזר הציבורי או ברפואה הפרטית

loading

זה אולי אחד הסודות הגלויים ביותר במערכת הבריאות. לכל הפחות, זו הייתה הנחת העבודה הרווחת עד כה: תחזוק של פרקטיקה פרטית ענפה ומשגשגת מחייב את הרופאים הבכירים במספר מאמצים שונים לכל אורך הקריירה - השקעה במחקר אקדמי כדי לזכות בתואר "פרופסור", חתירה לניהול מחלקה או יחידה רפואית ושמירה על משרה מלאה או חלקית בבית החולים הציבורי, גם אם לכאורה זה לא משתלם להם.

"אני זוכר מקרה מהעבר שבו רופא בכיר מאיכילוב העז לעזוב את ניהול המחלקה ואת בית החולים בכלל כי הוא חשב שירוויח ככה הרבה יותר בפעילות פרטית, אבל בפועל ההכנסה שלו הלכה והצטמקה כי אנשים חיפשו את הפרופסור מאיכילוב, זה מה שמשך אותם", מספר בכיר במערכת. "אפילו השאיפה לפרופסורה, ברוב-רובם של המקרים, נבעה כמעט תמיד מהשאיפה לכסף הגדול שצפוי להגיע עם זה", הוא מוסיף.

אבל סקר שאנחנו מפרסמים היום (ד') לראשונה עשוי לשמוט את הקרקע מתחת להנחת העבודה הזאת, לפחות באופן חלקי. על-פי הסקר, שנערך על-ידי מכון גיאוקרטוגרפיה לקראת הכנס "מיהו הרופא הטוב?" של המכללה האקדמית לישראל ברמת-גן, רק 41% מהנשאלים השיבו כי חשוב להם שהרופא המייעץ או המטפל בהם יעבוד בבית חולים.

8% השיבו שמספיק להם שהרופא יעבוד בקופת החולים או בקליניקה פרטית, ו-51% השיבו שהדבר כלל לא משנה להם. כשבודקים את פילוח התוצאות לא מגלים שינוי מיוחד על רקע סוציו-אקונומי או על רקע מגדרי, אבל כן רואים שינוי ברור אצל בני 55 ומעלה. בקבוצה זו, 65% מהנשאלים השיבו כי חשוב להם שהרופא המייעץ או המטפל יעבוד גם בבית חולים.

מה לגבי הפרופסורה? גם כאן ההפתעה רבה. לפי הסקר, ל-59% מהציבור הישראלי כלל לא חשוב בעת בחירת הרופא המייעץ או המטפל אם הוא פרופסור או "דוקטור בלבד". מי שמכיר קצת סקרים יודע איזו חשיבות יש לאופן הניסוח של השאלה, ולכן התוצאה מפתיעה עוד יותר אם מביאים בחשבון את ההנחה שאם המילה "בלבד" לא הייתה מופיעה, סביר מאוד כי האדישות לתואר פרופסור הייתה גבוהה עוד יותר. לפי הסקר, רק 25% מהנשאלים השיבו שעניין הפרופסור "די חשוב" להם, לעומת 7% שהשיבו כי הדבר חשוב להם מאוד. ל-9% מהנשאלים, אגב, לא הייתה כל דעה בעניין.

למעשה, פילוח תוצאות הסקר מראה שבקרב בעלי הכנסה גבוהה 64% מציינים כי לא חשוב להם אם הרופא הוא פרופסור או דוקטור, ואילו בקרב בעלי השכלה אקדמית השיעור הזה עולה כבר לכדי 68%. נשים, אגב, מקנות יותר חשיבות לתואר, לעומת הגברים.

"די מדהים לראות שבסופו של יום, לרוב האנשים לא אכפת אם מי שמטפל בהם הוא דוקטור או פרופסור", אומר אהוד קוקיה, נשיא המכללה האקדמית לישראל ובעצמו פרופסור שניהל בעבר את המרכז הרפואי הדסה ואת מכבי שירותי בריאות. "הציבור הבין שהמומחה הכי טוב לניתוחי פרק הירך, לצורך העניין, יכל להיות דוקטור ולא פרופסור, וזה בעיניי דבר מרשים מאוד".

פרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שניהל בעבר בין היתר את אסותא, לא מתלהב כל כך מהתוצאות האלה. "פחות מפתיעה אותי התוצאה בעניין הפרופסורה אבל כן מטרידה אותי התוצאה בעניין חשיבות מקום עבודתו של הרופא ובפרט העסקתו בבית חולים, כי אם זה לא כל כך חשוב לציבור - זה אומר שהרבה רופאים עלולים להרשות לעצמם לעזוב את המערכת הציבורית".

למרות החשש של פרופ' אבירם, העמדה הזו של הציבור לפחות לעת עתה לא אמורה להוביל לבריחה המונית של רופאים מהמערכת הציבורית, שכן הביטוחים המשלימים וחברות הביטוח מכניסים לרשימות המומחים שלהם רק מנהלי מחלקות ויחידות, או מי שאינם מנהלים אך ידועים כמומחים ייחודיים בתחומם. כל עוד לא ישתנו הקריטריונים האלה, לעבודה בבית חולים יש חשיבות קריטית אם הציבור ירצה ואם לא ירצה.

מעדיפים אמפתיה

אבל יש עוד כמה נתונים מפתיעים: על-פי הסקר, רוב הציבור בישראל (60%) מעדיף לקבל ייעוץ או טיפול מרופא אמפתי וקשוב גם אם אינו נחשב אחד המומחים המובילים בתחומו, על פני רופא שנמנה עם המובילים ביותר אך ידוע כאדם "לא נחמד". 36% מהנשאלים ציינו כי הם מעדיפים מומחה מוביל אף שאינו נחמד, ואילו 4% השיבו כי הדבר לא באמת משנה להם.

תשובות הנשאלים, כמו תמיד, הופכות מעניינות במיוחד כשבוחנים את הפילוח שלהן. כך, למשל, בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע, שיעור המעדיפים "רופא נחמד" יורד מעט לכדי 55% ואילו בקרב בעלי השכלה אקדמית הוא יורד עוד יותר ל-54%. אנשים משכילים, כפי הנראה, סבורים כי הם יכולים לגשר בעצמם על הפערים ההסברתיים והשירותיים של הרופא, כל זמן שהם יודעים כי הוא מהמקצועיים שיש.

עוד עולה מהפילוח כי צעירים עד גיל 54 מעדיפים בבירור את הרופא הנחמד (61%-62%), ובני 55 ומעלה כבר פחות בעניין של נחמדות (54%). גם ההיבט המגדרי משחק תפקיד בשאלה הזו: 61% מהנשים בוחרות ברופא הנחמד על פני המוביל, לעומת 58% מהגברים.

יש בעיה אחת בולטת באופן שבו ניסחו את השאלה הזו, מהשאלות החשובות ביותר בסקר. אפשר להניח בביטחון רב כי אילו היו שואלים במפורש על בחירת מנתח, התשובות היו לכל הפחות מעט שונות מאלה שהתקבלו במענה לשאלה שנגעה ל"ייעוץ או טיפול רפואי". אמנם טיפול רפואי כולל גם ניתוח, אבל ספק אם זו הייתה עיקר הכוונה של המשיבים. אדם שכבר עבר הדמיית MRI ואובחן למרבה הצער כמי שזקוק להסרת גידול סרטני בראשו, לא צפוי לחפש רופא "נחמד", בטח לא בראש סדר העדיפויות.

"ברור שיש הבדל בין בחירה ברופא משפחה, בחירה במומחה לקבלת חוות דעת נוספת ובחירה ברופא מנתח", מסכים פרופ' אבירם. "אדם כזה שצריך לעבור הסרת גידול כמו שאתה מתאר יגיד לך שלא אכפת לו מהנחמדות. בכלל, צריך לזכור שבן אדם שממלא שאלון כזה עשוי להגיב אחרת לגמרי כשהבעיה הרפואית תתרגש עליו, ואנחנו יודעים כמה זה יכול לטלטל אנשים".

פרופ' קוקיה מסכים חלקית: "אני לא בטוח שאם היינו שואלים במפורש על בחירת מנתח היינו מקבלים תוצאות שונות, אבל ברור שאם אנחנו מדברים על הדוגמה שלך של הסרת גידול סרטני אזי אנחנו יודעים שיש הבדל בין האונקולוג שמלווה את הטיפול לבין הכירורג שמבצע את הניתוח עצמו, בבחינת ה'טכנאי' במירכאות כמובן. אז יכול מאוד להיות שהאמפתיה וההקשבה חשובה יותר במקרה של האונקולוג, ואילו בבחירת הכירורג יצפו ממנו פחות להיות נחמד אלא שיהיה בעל הידיים הטובות ביותר".

כך או כך, פרופ' קוקיה משוכנע שתוצאות הסקר מעידות במידה רבה על הבדלי הדורות: "הדור שלכם הרבה יותר בררני. אתם רוצים לקבל שירות טוב יותר לא רק בדואר, אלא גם מהרופא".

רוצים דירוג

המגמה הזו בסקר מתחזקת מאוד לאור התוצאה המובהקת לשאלה באיזו מידה רמת המקצועיות של הרופא מושפעת מיכולת ההקשבה שלו למטופל. לא פחות מ-78% מהנשאלים השיבו כי מדובר באחד הגורמים המשפיעים ביותר על מקצועיות הרופא, לעומת 20% בלבד שחשבו אחרת. מהסקר עולה עוד כי בעת בחירת רופא, רוב הישראלים מחשיבים את המלצתם של חבריהם וקרוביהם על פני המלצתם של רופאי המשפחה. משקל לא מבוטל ניתן לחוות דעת של גולשים באינטרנט, ואילו המשקל הנמוך ביותר ניתן לכתבות ולפרסומים שונים על הרופא בכלי התקשורת.

על רקע דירוג הרופאים הטובים של מגזין "פורבס" בישראל, מחברי הסקר ביקשו לבחון עד כמה הציבור הישראלי מעוניין בדירוג הרופאים ואם הוא רואה בכך חשיבות. על-פי תוצאות הסקר, 56% מהנשאלים סבורים כי מערכת דירוג ארצית ומקצועית תתרום למערכת הבריאות, לעומת 31% הסבורים כי דירוג כזה יכול רק להזיק. 14% מהנשאלים סבורים כי הדירוג לא יתרום ולא יזיק.

מיהו רופא טוב

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות