האוצר יוזם רפורמה מקיפה בחינוך הטכנולוגי בישראל במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כך גילה היום מנכ"ל האוצר שי באב"ד. ל"גלובס" נודע כי מדובר במהלך שיביא להקמת גוף מקביל למועצה להשכלה הגבוהה עבור החינוך הטכנולוגי ולהקמת 4-6 מכללות-על שירכזו את פעילותן של כ-50 מכללות הפועלות כיום בישראל.
באב"ד התייחס לצורך לטפל בנושא גם בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית-חברתית במרכז הבינתחומי הרצליה ."אנחנו רוצים לעשות טיפול מערכתי בתחום המכללות הטכנולוגיות", אמר, "במקום 20 או 30 מכללות שקיימות היום, שחלקן זה פשוט קטסטרופה וזה נראה כמו מתנ"ס, אנחנו רוצים להעביר את נושא ההכשרות ל-4-6 מרכזים ולהתמקד במקצועות הנדרשים למשק - רתכים, הנדסאים, אנשי מחשב. בנוסף נרכז את כל נושא הרגולציה, שהיום מטופל בדרג שלישי בתוך משרד הכלכלה.
"נושא נוסף הוא מיתוג. היום כל אמא יהודייה רוצה שלבן שלה יהיה תואר ראשון. לא ברור שתואר ראשון בהיסטוריה של יפן תורם לפריון כמו הכשרה של 12 חודשים או 18 חודשים כהנדסאי או כרתך. הבעיה היא שהאמא היהודייה אומרת היום, 'שהבן שלך יהיה רתך או הנדסאי'. השאלה היא איך משנים את התדמית כי כנראה שבתור רתך או בתור הנדסאי הבן שלה ישתכר הרבה יותר".
באב"ד סיפר שההבנה לגבי חשיבות הרפורמה בחינוך הטכנולוגי התחדדה באוצר בעקבות המפגש של שר האוצר משה כחלון ובכירי משרדו עם הצמרת העסקית של המשק בשבוע שעבר. לדבריו, "היו שני דברים שחזרו על עצמם במפגש - עודף הרגולציה והמחסור בעובדים מקצועיים. המחסור הוא לאו דווקא באותם מהנדסי היי-טק, זה גם הנדסאים, רתכים וטכנאים. ובאופן ספציפי בתחום הבנייה יש מחסור אדיר".
לדברי באב"ד, האוצר יפעל בתקציב הקרוב להקצאה דיפרנציאלית של תקציבי החינוך בתוך מתן העדפה מתקנת ליישובי הפריפריה. "האי-שוויון מתחיל בחינוך. אנחנו רואים קורלציה מלאה בין התקציב שמקבל ילד בירוחם, דימונה וחצור הגלילית והתקציב של ילד בתל אביב והרצליה לבין היכולת (של אותם ילדים) להצליח", אמר.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התייחס אף הוא בכנס לנושא החינוך הטכנולוגי ואמר כי "הזנחה של 20 שנה בחינוך הטכנולוגי ויצירת תדמית מטורפת גורמת לזה שקשה לנו לגייס עובדים מקצועיים, טכנאים והנדסאים".
ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי, פרופ' צבי אקשטיין, טען כי יש לתת למכללות מעמד שווה לאוניברסיטאות משום ש"התשואה לשנת השכלה במכללות זהה לתשואה באוניברסיטאות - ולכן צריך לתת לכך תקציב זהה". אקשטיין קרא להקים מועצה להשכלה טכנולוגית (מל"ט) ולשתף את המגזר העסקי בתוכניות הלימוד במכללות. לדבריו, "צריך להכניס בשלב ראשון מספר קטן של מכללות ולתמרץ את הסטודנטים שעשו בחירה לא מוצלחת מבחינתם בראיית חשבון ובמשפטים לעבור להשכלה טכנולוגית ולקבל הכשרה כמהנדס או טכנאי - והפוך. אסור שתהיה תקרת זכוכית, צריך לתת הרגשה שזה משהו טוב. זה צריך להיות הכיוון גם אם יש לזה התנגדות פוליטית".
לטפל בפריון דרך הגזר
מנכ"ל האוצר התייחס בכנס לנושאים נוספים שעל סדר היום הכלכלי. על העלאת הפריון במשק אמר באב"ד כי האוצר מנסה לקדם תחרות בנמלים ובענף החשמל. ביחס למגזר הציבורי, הוא הודה שלאוצר אין מקל אמיתי להתמודד עם הוועדים ולכן הוא עושה בעיקר שימוש בגזר או במתן הטבות שכר נוספות לעובדי המגזר הזה תמורת הסכמתם להתייעלות. לדבריו, "אנחנו מנסים להכניס כלים מאוד רכים כי ההתמודדות היא מאוד קשה. יש פה כל הנושא של הסכמים קיבוציים, ההסתדרות, היכולת לפטר או להזיז עובדים, אבל מצד שני יש גזר ואפשר דרך הגזר לטפל בזה".
לגבי הסביבה הרגלוטורית אמר באב"ד שישראל נמצאת קרוב למקומות האחרונים בדירוג העולמי של Doing Business. הוא מנה כמה צעדים שמתכנן האוצר: One stop shop ברישוי עסקים וברישום נכסים והעברת הליכי הרישום לגופים פרטיים, אפשרות הגשת שומה עצמית על הנכס, שאם מס הכנסה לא יתנגד לה בתוך 45 ימים - השומה תתקבל. בתחום אכיפת החוזים הכוונה היא להגביל את ריבית הפיגורים כדי לעודד זוכים לממש את הזכייה. כמו כן מתוכננת העברת הליכים ביורוקרטיים נוספים לאונליין.
"נציג תוכנית סופר משמעותית לרכבות במטרופולינים"
האוצר מתכנן לחזור למודל שיתוף פרטי-ציבורי (PPP) ולהגדיל משמעותית את היקף הפרויקטים להסעת המונים במטרופולינים, כך אמר היום הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי. מודל ה-PPP ספג ביקורת קשה לאחר ביטול הסכם הזיכיון להקמת רכבת קלה בגוש דן עם חברת MTS והלאמת הפרויקט, אלא שמאז הודו באוצר כי שגו על רקע דחיית מועד הסיום של הפרויקט ל-2021 והתייקרותו מ-11 מיליארד שקל לכמעט 20 מיליארד שקל.
"אנחנו בפיגור מאוד, מאוד, מאוד עמוק במדינת ישראל בתחבורה ציבורית", אמר היום לוי בכנס מכון אהרון במרכז הבינתחומי, "הדרך לטפל בזה היא גם בצד הביקוש. דיברתי קודם על Waze וכל מיני נסיעות שיתופיות, ובצד ההיצע אנחנו נכנסים לתוכנית מאוד משמעותית של רכבות מטרופוליניות בירושלים, תל אביב וחיפה. אנחנו מבינים שהדרך הטובה ביותר לעשות פרויקטים כאלה היא ביחד עם המגזר הפרטי ובשילוב שוק ההון. בתקציב 2017-2018 נביא תוכנית סופר משמעותית לרכבות מטרופוליניות שהבסיס שלה הוא PPP".
"ענף הנדל"ן חולה, הממשלה נכשלה בהגדלת התחלות הבנייה"
"ענף הנדל"ן בישראל חולה קשה כמעט בכל מרכיב שלו", אמר היום ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי, פרופ' צבי אקשטיין. לדבריו, "התחלות הבנייה לא עולות יחסית לאוכלוסייה ומה שעשו בתחילת שנות ה-90 אתם לא עושים. תמ"א 38 לא נותן מספיק דיור במרכז הארץ". גם פרופ' עומר מואב מתח ביקורת על מדיניות האוצר וטען שהניסיון לדחוק משקיעים מהשוק פוגע בסופו של דבר בהורדת מחירי הדיור משום שהמשקיעים מגדילים את היצע הדירות להשכרה.
באוצר הגיבו אתמול בחריפות על מסמך שפרסם אקשטיין ובו טען כי התוכנית מחיר למשתכן תביא לעליית מחירים. באוצר האשימו את מחברי המסמך בשרלטנות ובבורות, בין היתר משום שלא התייחסו לכך שתוכניות כאלה מתייחסות לבנייה חדשה ולא לבנייה קיימת, כך שהן מגדילות את ההיצע. מנכ"ל האוצר שי באב"ד אמר היום כי היעד למספר התחלות בנייה של האוצר ל-2016 הוא 60 אלף ול-2017 - 65 אלף התחלות בנייה. ב-2015 גדל מספר התחלות הבנייה ל-45 אלף בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
