יצחק תשובה | לפני כולם

מכרז תעלת הימים: אריסון, עזריאלי ותשובה מתמודדים

הפרויקט משותף לישראל ולירדן ושווי העבודות נאמד ביותר מ-800 מיליון דולר ■ במקביל, משרד רה"מ עובד על תוכנית מקבילה

ים המלח. בין המתמודדות, חברה לבנונית שניגשה למכרז יחד עם ויאוליה הבינלאומית / צילום: תמר מצפי
ים המלח. בין המתמודדות, חברה לבנונית שניגשה למכרז יחד עם ויאוליה הבינלאומית / צילום: תמר מצפי

התעניינות בינלאומית בפרויקט תעלת הימים של ישראל וירדן. ל"גלובס" נודע כי 17 קבוצות של חברות, ישראליות ובינלאומיות, ניגשו אתמול למכרז ההקמה והתפעול של הפרויקט. בין החברות הישראליות שניגשו שיכון ובינוי של שרי אריסון, תה"ל מקבוצת קרדן, IDE של יצחק תשובה וכיל ו-GES, חברה-בת של גרנית הכרמל של עזריאלי. למכרז ניגשו מספר לא מבוטל של חברות סיניות ממשלתיות וכך גם חברות אירופאיות. שווי העבודות נאמד ביותר מ-800 מיליון דולר.

מדובר בפרויקט שנועד להציל את ים המלח, אשר מפלסו יורד בכל שנה, ולהסדיר את חלוקת המים בין ישראל לירדן. כבר בדצמבר 2013 נחתם במטה הבנק העולמי בוושינגטון מכתב הכוונות בין הצדדים. על פי ההסכם, הצינור הראשון אשר יונח יהיה באורך 200 ק"מ, הוא יזרים מים סוף לים המלח, והתוואי שלו יעבור כולו בשטח ירדן. העבודות על הנחת הצינור אמורות להימשך כ-3 שנים.

המים שיעברו בצינור יסופקו בחלקם באמצעות מתקן התפלה שיוקם בעקבה בירדן ושיוכל לספק 65-85 מיליון קוב של מים. עוד ישמש מתקן ההתפלה את ישראל אשר תקנה ממנו מים ותספק אותם לערבה ולאילת. בתמורה מתחייבת ישראל לספק לצפון ירדן מים מהכנרת. מתקן ההתפלה יופעל בשיטת BOT, כלומר החברה שתזכה במתקן תקים את המתקן, תפעיל אותו למשך 25 שנה ובתומן תעביר אותו לרשות המדינה. המכרז כולל גם הקמה של תחנת כוח הידרו-אלקטרית (מייצרות חשמל בכוח המים ה.כ) בהספק 10 מגה-וואט. זו צפויה לקום בצד הירדני.

בדצמבר האחרון פרסמו ישראל וירדן מכרז לביצוע ולתפעול הפרויקט, ו-94 חברות בינלאומיות רכשו את מסמכי המכרז. עד אתמול יכלו המתמודדות להגיש מועמדותן, וכיום נחשפת רשימת החברות שניגשו. ל"גלובס" נודע כי מתוך 17 הקבוצות שניגשו, ארבע הן ישראליות. חברת תה"ל ניגשה עם חברת אבנגואה הספרדית, שעלתה לכותרות בחודשים האחרונים בתור החברה שהיתה שותפה של שיכון ובינוי בפרויקט הסולארי באשלים, ושעקב בעיות כספיות הוחלפה בחברה אחרת. מקורבים לאבנגואה אומרים שהחברה עומדת חזרה על הרגליים והגיעה להסדרים עם הבנקים. GES ניגשה עם חברה-בת של פטרוצ'יינה הסינית, ושיכון ובינוי, למרבה ההפתעה, ניגשה עם חברת המים הממשלתית של ישראל, מקורות. חברה נוספת היא IDE שמוחזקת שווה בשווה על ידי כיל ודלק.

למכרז ניגשו גם לא מעט חברות סיניות, חלקן ממשלתיות. בין היתר ניתן למנות את תאגיד המים האצ'יסון ואת סינוהידרו הממשלתית שניגשו עם חברה איטלקית, את חברת הבנייה הממשלתית הסינית (והשלישית בגודלה בעולם) CSCEC, שניגשה עם חברות קוריאניות ועם חברה יפנית, ואת חברת החשמל הלאומית של שנחאי.

מועמדים מעניינים נוספים הם חברת בוטק הלבנונית שניגשה עם ויאוליה הבינלאומית, וחברת אורסקום המצרית שניגשה עם החברה הספרדית קוברה. חברות נוספות הן מקנדה, אוסטריה, ספרד וצרפת. קבוצת מיצובישי היפנית ניגשה גם היא.

במשרד לשיתוף פעולה אזורי לא רצו להתייחס היום להצעות שהגישו הקבוצות, אך טענו כי יחד עם השותפים מממשלת ירדן הם בודקים את כולן על מנת לבדוק מי מהן עומדת בתנאים.

 

משרד רה"מ עובד על תוכנית נפרדת

נזכיר כי כבר במארס האחרון נחשף ב"גלובס" שישראל בוחנת תוכנית חלופית/מקבילה לפרויקט שמקדם היום המשרד לשיתוף פעולה אזורי יחד עם הירדנים - זו מתבססת על מנהרה ולא על תעלות.

זה כמה חודשים שחברת החשמל, מקורות וקבוצת יזמים פרטיים בוחנים האם ניתן לכרות מנהרות באורך 100 ק"מ שיוליכו מים מהים התיכון לים המלח, כמו גם לבנות תחנת כוח הידרו-אלקטרית תת-קרקעית שתפיק חשמל מניצול הפרשי הגבהים בין ים המלח לים התיכון. התוכנית נבדקת על ידי צוות בין-משרדי שמרכז מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, למקרה שהתוכנית הנוכחית לא תתקדם.

אלא שאם אכן תצא התוכנית החלופית לדרך, עלולה ירדן לראות בכך הפרה של ההסכם איתה. עו"ד גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון אקופיס במזרח התיכון, שמייצג גם פעילים ירדנים ופלסטינים, טוען, כי "ללא הסכמה של ירדן ושל הרשות הפלסטינית, משקיעים וחברות בינלאומיות יתנגדו לפרויקט ולא ישקיעו פה ולו דולר אחד. על פי החוק הבינלאומי לניהול אגן משותף, יש צורך לקבל את אישור כל הצדדים".

"המים יסייעו להפריח את השממה": גלגוליה של תעלת הימים

הרעיון להקמת תעלת הימים הועלה לראשונה כבר באמצע המאה ה-19, והוזכר בספר "מדינת היהודים" של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.

ב-120 השנים שחלפו מאז הועלו על סדר היום תוכניות רבות ושונות לסלילת תעלות/מנהרות שיובילו מי ים מהים התיכון או מים סוף לים המלח. דובר בין היתר על תוכניות לייצור חשמל הידרו-אלקטרי (ייצור חשמל בכוח המים) והתפלה, ולבסוף כללו גם את ייצוב מפלס ים המלח שיורד כל שנה במטר.

בעשור הקודם הכריז יצחק תשובה כי הוא לוקח את הפרויקט תחת חסותו. הוא טען אז כי האינטרס שלו בפרויקט הוא לא אישי אלא לאומי, והצעתו היתה לוותר על כריית המנהרות ולהוביל את המים באמצעות תעלה רחבה ועמוקה. בוועידת הנשיא שהתקיימה במאי 2008 אמר תשובה כי לתעלת הימים יש פוטנציאל לייצר יותר ממיליון מקומות עבודה חדשים, מהם 300-400 אלף לפלסטינים. עוד אמר כי "אני מתחייב שתוך שנתיים מיום תחילת הפרויקט - מים יזרמו מהים האדום לים המלח. אני יודע מה אני אומר, עשיתי הרבה פרויקטים.

"כמות המים שתופק תסייע להפריח את השממה, להפוך את האזור לשדה גדול וירוק וליישב מיליוני תושבים משני צידי התעלה", אמר אז תשובה. "כמו כן, יהיו מפלים שמהם ניתן יהיה לייצר חשמל לשימוש האזור כולו. לאורך התעלה יוקמו טיילת עם אטרקציות, פארקים, אגמים, לגונות, מזרקות ומרכזי בילוי".

ואולם תשובה ויתר על החזון בשלב מסוים, בין היתר לאור הקושי שבהוצאת פרויקט גרנדיוזי כזה לדרך, בין היתר בשל הסבך הפוליטי לאור מספר המדינות המעורבות בו, העלות הגבוהה של הפרויקט וחוסר הוודאות לגבי המימון שלו, וכן התנגדות מצד ארגונים סביבתיים.

לטענת אותם ארגונים, ערבוב מים מהים התיכון ומים המלח עלול דווקא להשפיע לרעה על ים המלח, שאיבת יתר מהים תשפיע על האיזון שלו, מי הים עלולים לחדור למי התהום לאורך התוואי וכו'.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988