מלחמת החורמה של מוטי זיסר ז"ל עם בנק הפועלים

"אחרי שזיסר כבר הוצא מביתו, כל מה שרצו הוא להגדירו כפושט-רגל - והכול ממניעים אישיים" ■ עכשיו יתנהל התיק נגד עיזבונו

מוטי זיסר / צילום: תמר מצפי
מוטי זיסר / צילום: תמר מצפי

במשך שנים ארוכות זכה מוטי זיסר ז"ל ליחס חיובי ואוהד, כמעט מפנק, מהבנקים, בזכות יכולות היזמות הגדולות שלו וקסמו האישי הרב. אבל בערוב חייו, לאחר שכשל בעסקיו והחברות שבשליטתו נקלעו לקשייים, כל זה השתנה.

זיסר ניהל עם בנק הפועלים, הנושה הגדול שלו, ועם מנהליו, מלחמת חורמה, שלעתים הגיעה לפסים אישיים ובוטים. הבנק, מצדו, הוריד את הכפפות והשקיע מאמצים ומשאבים גדולים כדי לגבות את חובותיו של הטייקון לשעבר, כפי שלא נהג עם אף טייקון לפניו.

בחודש יוני 2015 הגיש הפועלים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להכריז על זיסר כפושט-רגל ולמנות את עו"ד גיורא ארדינסט ככונס על נכסיו האישיים של זיסר. הבקשה הוגשה לאחר שהחברות הפרטיות של זיסר - אירופה ישראל ומרכזי שליטה, שבאמצעותן שלט זיסר בחברה הציבורית אלביט הדמיה - נכנסו להליכי כינוס ופירוק, לאחר שלא החזירו לבנק הפועלים חוב בסך של למעלה ממיליארד שקל (אשר באמצעותו מימן זיסר את רכישת מניות אלביט הדמיה).

זיסר היה ערב באופן אישי לחובן של אירופה ישראל ומרכזי שליטה. לאחר שמשא-ומתן שנוהל איתו לא צלח, דרש הבנק מזיסר לפרוע את החוב מכוח הערבות האישית. זיסר הודיע כי אין בכוונתו וביכולתו לפרוע את חוב החברות, ובכך ביצע, לטענת הבנק, מעשה פשיטת-רגל.

במקביל החליט השופט איתן אורנשטיין, שדן בתיקי זיסר, כי האחוזה המפוארת שהקים זיסר בשכונת היוקרה כפר גנים בפתח-תקווה תימכר לקבוצה של קונים פרטיים תמורת 28 מיליון שקל. בתום תהליך שארך יותר משנה, אישר לפני שנה השופט את מכירת האחוזה המשתרעת על שטח של כ-5 דונמים - ובכך היה זיסר לטייקון הראשון שביתו נלקח ממנו על-ידי הבנקים. 

הווילה של מוטי זיסר / צילום: google street view
 הווילה של מוטי זיסר / צילום: google street view

ברוב ההליכים שהתנהלו בנוגע לחובותיו של זיסר, פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב לטובת הפועלים. כך, למשל, ביולי 2013 קיבל השופט אורנשטיין את בקשת כינוס הנכסים שהגיש הפועלים לנכסים שבבעלות זיסר, ומינה את עו"ד ארדינסט לכונס הנכסים של אירופה ישראל. "בנק הפועלים פעל ללא כל דופי וגילה אורך-רוח", ציין אורנשטיין בהחלטתו. "הבנק בא לקראת אירופה ישראל פעם אחר פעם, אך היא מצדה לא השכילה לעמוד בהתחייבויותיה כלפיו".

מנגד, ביקר השופט את התנהלותו של זיסר: "מצאתי כי יש יסוד מוצק למימוש השיעבודים של הבנק. גרסת החברה, שהתבססה על עדות זיסר, נשענה על אבנים רעועות. החברה נמנעה מלהעמיד לעדות את אנשי הכספים שיתמכו בעדות זיסר, וכמו כן לא המציאה מסמכים תומכים".

בתגובה שהגיש זיסר לבקשה לפשיטת-רגל נגדו באוגוסט 2015 הוא התנגד להכרזה ולמתן צו כינוס נכסים נגדו, תוך שהעלה טענות קשות ביותר נגד הנהלת הפועלים בראשות ציון קינן והתנהלותה בעניינו.

זיסר טען כי החלטת הבנק להעמיד את החוב שלו לפירעון מיידי בפברואר 2013 "נעשתה ממניע אישי ובחוסר תום-לב משווע, ובין היתר לאור העובדה כי זיסר לא היה נכון 'להתקמבן' עם ציון קינן". זיסר הוסיף וטען כי צמרת הפועלים הפלתה אותו לרעה ביחס לאנשי עסקים אחרים שנקלעו לחובות, וטען לחוסר תום-הלב באופן שבו התייחסו אליו הבנק וראשיו.

"מה שנעשה בתיק של זיסר לא נעשה סתם כך, במקרה ובתום-לב, אלא בכוונת מכוון ומתוך מטרה שזיסר ישלם אישית וביוקר כל עוד שהוא חי, אם בכלל", טען זיסר. "אחרי שזיסר כבר הוצא מביתו, אחרי שכבר הופרד מהחברה שאותה יכול היה לנהל - כל מה שרוצים עכשיו הוא להגדירו כפושט-רגל ולהקלינו - והכול ממניע אישי וחסר תום-לב ותוך גרימת נזקי-עתק לבנק, שהרי ברור כי הבנק השמיד את יכולת הפירעון שלו באשראי של החברות, בשעה שחיסל עד תום את זיסר".

זיסר טען עוד כי הוא לא יכול להיחשב פושט-רגל, שכן "החוב, לא כל שכן החוב האישי של זיסר, שנוי במחלוקת עזה לאור שורה של נושאים, שטרם הוכרע בהם, המצדיקים דיון מפורט לאחר הגשת תביעה כספית על-ידי הבנק, כשאלה יתבררו עד תום הליך הוכחות מלא וסדור".

כך, למשל, זיסר טען כי הבנק השמיד בכוונת מכוון ומתוך שיקולים זרים מקורות פירעון בדמות הסכמי הניהול של זיסר, שהיו אמורים להניב סכומי-עתק (לפחות 90 מיליון אירו ועל פניו סכומים גדולים בהרבה) והיו משועבדים לבנק.

לדברי זיסר, הבנק מנע ממנו לנהל את החברה - במסגרת הסדר הנושים, וזאת לאחר שקרן יורק רצתה בכך, הסכימה עמו על כך, והדבר היה מניב לחברות סכומי-עתק - שהבנק היה מקבל אותם כפירעון חובן של חברות אלה.

"הבנק מנע בכל דרך את רצונם של בעלי השליטה הנוכחיים, קרנות DK ויורק, להותיר את זיסר בעמדת ניהול תוך קבלת מניות ואופציות בשווי רב", טען זיסר.

הפועלים לא נשאר חייב, ובנובמבר אשתקד מסר לשופט אורנשטיין את תגובתו לטענות ולהכפשות של זיסר נגדו ונגד הנהלתו, והוא ניסה להחזיר לזיסר, מנה אחת אפיים. "המלל האינסופי בהתנגדות זיסר (לבקשה לפשיטת-רגל, ח' מ') נועד למטרה אחת ויחידה: טשטוש העובדה כי ביסודם של דברים עומדת מערכת נסיבות פשוטה ביותר - שזיסר חייב לבנק חוב שאינו שנוי במחלוקת כנה בסך כ-1.4 מיליארד שקל. בחירתו של זיסר להסיט את הדיון למחוזות לא רלוונטיים מעידה שאין בידיו טענות ענייניות כלשהן", טען הבנק.

זיסר מת לפני שהוכרז פושט-רגל. הדיונים נדחו בשל מחלתו, וכעת יתנהל התיק נגד העיזבון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988