הנקראות ביותר

הוגש כתב אישום נגד אמיר ברמלי בגין עבירות גניבה

לברמלי, בעלי קרן קלע ורוביקון שבפירוק, מיוחסות עבירות גניבה בהיקף של מעל 400 מיליון שקל, קבלת דבר במירמה, זיוף, הלבנת הון ועוד ■ ברמלי: "בטוח שהתיק ייגמר בזיכוי מלא"

אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

את מעל 400 מיליון השקלים שגייסו החברות בקבוצת רוביקון-קלע, גייס בעל השליטה אמיר ברמלי על יסוד מצג-שווא קשים לכאורה; השימוש שעשה בכספים סטה מהייעוד שנמסר למשקיעים, ובנוסף, ברמלי ערבב כביכול בין כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים והשקעות של חברת רוביקון; ברמלי סיפר למשקיעים סיפורי מעשיות לכאורה על הצלחת ההשקעות, שעה שפעילות חברותיו הייתה גירעונית. כדי להמשיך בהסתרה - עשה כביכול שימוש בשיטת "הפירמידה" - מימן את החזר הכספים למשקיעים הוותיקים בכספי משקיעים חדשים שזה עתה גויסו. ברמלי התחמק מהגשת תשקיף לבורסה לחברותיו, תוך שהוא מודע לעבירות לכאורה על חוק ני"ע - וכשהתבקש להעביר הבהרות לרשות ני"ע, זייף כביכול מסמך כדי לספק הוכחה שהוא עומד בדרישות החוק; אלה הם בתמצית, עיקרי כתב האישום החמור שהוגש נגד ברמלי וחברותיו הבוקר (א'), לאחר שטענותיו של ברמלי נדחו במסגרת השימוע שנערך לו. 

פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בת"א את כתב האישום, המייחס לברמלי עבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גיוס כספים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון.

הפרקליטות טוענת כי ברמלי הציג למשקיעי חברת קרן קלע שבבעלותו, מצג לפיו כספיהם ישמשו להשקעה באמצעות הקרן, לפעילות "השלמת הון", הלוואות לטווח קצר ובינוני שניתנו כביכול לעסקים שונים בין היתר כדי לסייע להם בנטילת אשראי מבנקים. ואולם, לטענת הפרקליטות, "בפועל, בניגוד למצגים שנמסרו, הועברו כספי המשקיעים מחשבון קלע יזמות וקלע בטוחות לחשבון חברון רוביקון ושם שימשו את ברמלי ואת רוביקון לרכישת מגוון רחב של חברות פרטיות שעסקו בתחומים שונים, וכן להלוואות והשקעות שונות".

לטענת הפרקליטות "השקעות אלה שבוצעו על-ידי רוביקון ולשימושה, לא שימשו לצורך השלמת הון או לצורך העמדת הון עצמי לשם קבלת אשראי בנקאי, כפי שהובטח. ההלוואות נפרשו על פני תקופה ממושכת שחרגה במידה ניכרת מ-72 שעות (משך תקופת ההלוואה המקובלת להלוואות שהעניקה כביכול קרן קלע ללווים ממנה, לפי המצגים שהציג ברמלי למשקיעיו - ג'מ')".

הפרקליטות מוסיפה כי ברמלי וחברותיו הבטיחו ללקוחות תשואה שנתית דו-ספרתית באחוזים, בעבור השקעתם באגרות החוב של קרן קלע, אך משלא הושגה תשואה שכזו ע"י פעילות הקבוצה, ובפועל הפעילות של הקבוצה הייתה בכלל גירעונית, החל ברמלי לממן את ההחזרים למשקיעיו, בכספי הלוואות חדשות שנטל ממשקיעים חדשים. במילים אחרות, ברמלי ניהל לטענת המדינה הונאת פונזי, או "פירמידה" שעה שהוא הציג למשקיעים מצגים שקריים לכאורה על פעילות רווחית של הקבוצה.

"אופי ההלוואות וטיבן אף לא אפשר לקיים את ההתחייבויות בדבר שיעורי התשואה ורמת הנזילות, והעמיד את הכספים בסיכון משמעותי, גבוה במידה ניכרת מזה שעל בסיסו השקיעו המשקיעים את כספם בקרן", מציין כתב האישום. "ברמלי המשיך לגייס כספים בדרך זו, תוך שהוא מסתיר מהמשקיעים בקרנות קלע כי לאורך כל התקופה הרלוונטית נחלה פעילות רוביקון המתוארת באישום זה הפסדים כבדים, לא הניבה תזרים מזומנים חיובי לרוביקון או לקלע, וההון העצמי של החברה היה גרעוני; ותוך שהוא מוסר נתונים כוזבים בדבר תשואות גבוהות שהושגו, כביכול, בעקבות פעילות של השלמת הון, שכלל לא התבצעה".

על רקע הפעילות הגירעונית, נטען, "שילם ברמלי ללקוחות את הריבית החודשית או פרע את הקרן, בעת שנדרשה, באמצעות כספי לקוחות אחרים, בלי שיידע את האחרונים כי זה טיב השימוש שנעשה בכספם".

בכתב האישום נטען כי "בכך שקיבל את כספי המשקיעים על יסוד מצג-שווא; עשה בהם שימוש אשר סטה במידה רבה מהייעוד שנמסר להם, לטובתו האישית; ערבב בין כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים והעמידם בסיכון ניכר שהלך וגבר ככל שחלף הזמן והחברה נכנסה לגרעונות ולהפסדים; שלח הנאשם יד במירמה בכספי לקוחות קרנות קלע בסכום כולל של למעלה מ-400 מיליון שקלים".

"מסמך מזויף"

ברשות ני"ע הביעו היום סיפוק מכתב האישום נגד ברמלי, המהווה חלק ממאמץ נרחב של הרשות להילחם בתופעה של חברות פרטיות המנפיקות ניירות ערך לציבור ללא תשקיף. ראש רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, מסר היום כי "בהשקעות בגורמים לא מפוקחים גלומים סיכונים רבים חוסר שקיפות, העדר בקרה והעדר יכולת של הלקוח לעקוב אחר השקעותיו באופן יעיל. ניתן לברר בבדיקה פשוטה האם מדובר בגוף מפוקח או מורשה בעל רישיון בתוקף באתר האינטרנט של הרשות".

גיוס המשקיעים ללא הגשת תשקיף לבורסה, והרחק מן הפיקוח של רשות ני"ע, מותר לפי חוק, ככל שההצעה להשקעה נעשית לקבוצה של עד 35 משקיעים בשנה אחת.

המכשיר הפיננסי שבו עשתה קבוצתו של ברמלי שימוש הוא אג"ח, וברמלי טען בעבר כי הוא דואג להפריד בין סדרות אג"ח שונות, הנבדלות זו מזו בשיעור התשואה, בנכסים שבהם מושקעים הכספים ועוד - כך שבכל סדרה, הוא מגייס עד 35 משקיעים ועומד בדרישות החוק. אך אם יש בסיס לאישום לפיו כל כספי המשקיעים שימשו בערבוביה למטרות שלו ושל רוביקון, הדבר מביא בהכרח למסקנה שגם הבדלת אגרות החוב הנטענת זו מזו, לא הייתה אלא חזות שנועדה לסייע למטרת ההתחמקות מפרסום תשקיף לבורסה. כך טוענת גם המדינה.

ברמלי מואשם בסעיף של "הצעה לציבור ללא תשקיף" ולפי כתב האישום, גייס כספים מכ-550 משקיעים, "אף שידע שהוא אינו רשאי למכור ניירות ערך למעל 35 משקיעים לאורך 12 חודשים ללא פרסום תשקיף, ואף שידע שהוא חורג ממגבלה זו במידה ניכרת".

ברמלי מואשם בסעיף נוסף של הטעיית רשות ני"ע, תוך מסירת מידע כוזב וזיוף מסמך. "במהלך שנת 2013", מפרט כתב האישום, "פנתה הרשות לקלע יזמות בדרישה כי זו תמסור לה נתונים בדבר מספר המשקיעים המדויק בקרן והיקף השקעתם. אף שברמלי ידע שמספר המשקיעים באותה עת עלה על 35 בשנה במידה ניכרת, הוא הצהיר לאורך מספר התכתבויות עם הרשות במהלך השנים 2013 - 2014, כי קלע יזמות עומדת בדרישות החוק, תוך מסירת נתונים כוזבים לשם תמיכה בטענתו".

בהמשך נכתב כי "ברמלי צירף לתשובותיו רשימות משקיעים כוזבות. בהמשך, בחודש ספטמבר 2014, העביר ברמלי לרשות במירמה מסמך מזויף המדמה רשימה בנקאית אותנטית של תשלומי ריבית חודשית ללקוחות קרנות קלע, וזאת לשם תמיכה בטענתו כי מספר המשקיעים שגייסו קרנות קלע אינו עולה על המגבלה החוקית". זאת בעוד, "ברמלי יצר רשימה זו, שכללה רק חלק מלקוחות החברות, על-ידי הקדמה מלאכותית של מועד תשלום הריבית למשקיעים אלה".

ברמלי מואשם גם במשיכת כ-2.7 מיליון שקל שלא כדין, מן החברה הציבורית שהחזיק בה - השלד הבורסאי קלע השקעות, אותו רכש במסגרת תכניתו להפיכת פעילות קבוצתו לציבורית.

כתב האישום הוגש באמצעות סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד חנה קורין וסגניה הבכירים, עוה"ד מאור ברדיצ'בסקי ויוני לבני.

ברמלי: "בטוח שהתיק ייגמר בזיכוי מלא"

אמיר ברמלי הגיב היום לכתב האישום ומסר: "חיכיתי זמן רב מדי עד שיוגש כתב האישום ולראשונה, כעת תינתן לי הזכות להתגונן בפני החשדות המופרכים. אין לי ספק כי התיק ייגמר בזיכוי מלא בבית המשפט, כפי שקרה במקרים רבים בתחום זה בעבר. כולי תקווה שהמשפט יתנהל במהירות בהגינות ובשקיפות, ולא יהפוך לזירה לניגוח וחיסול חשבונות אישי.

"אני מקבל תמיכה רבה מהמשקיעים שלנו, וכך גם משותפים רבים לאורך הדרך, ואני בטוח שעם הזיכוי ייקבע תקדים כלכלי שייתן הזדמנות גם לישראלים להיות חלק ממהפך הכלכלה החדשה המתרחש בעולם".

 

loading

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות