ברוש: "אני אחליט אם לשתות ממותק. מה אני, ילד מפגר?"

נשיא התאחדות התעשיינים מותח ביקורת על מדיניות האוצר ועל יוקר המחיה בכנס המזון השנתי ■ "הדרך להורדת מחירי המזון בישראל היא דרך מע"מ דיפרנציאלי"

שרגא ברוש / צילום: יחצ
שרגא ברוש / צילום: יחצ

"הדרך להורדת מחירי המזון בישראל היא דרך מע"מ דיפרנציאלי" - כך אמר היום (ב') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בכנס "מזון בעידן חדש" שמתקיים בכפר המכביה.

"זול יותר לייבא שר אוצר חדש מאשר לייבא גבינות. טרה ותנובה גם יכולות לייבא במקום להשקיע בייצור מקומי. המדינה צריכה לדעת מה היא רוצה", אומר ברוש. "אני חלק מהתעשייה שסגרה מפעל כי לא הצלחנו להתמודד עם המחירים אחרי שפתחו את הסחר מטורקיה. וזה בסדר. אבל תעשיית המזון? בארץ ישראל זה נכס אסטרטגי. אילו אניות יגיעו? אילו מטוסים? המצב הביטחוני שלנו לא מאפשר את זה.

"מעבר לפופוליזם, צריך יושר ציבורי להגיד שענף המזון בישראל זאת עובדה - זה נכס אסטרטגי ולא בחסד. זו תעשייה שהולכת קדימה ביחס לכל התעשיות האחרות. יש פה מרכזי פיתוח של חברות מזון גדולות. אז למה בישראל? זה יכול היה להיות בכל מקום בעולם", הוסיף ברוש.

למנכ"ל משרד הבריאות אמר ברוש כי "כולנו חפצים במזון בריא יותר, ואנחנו שותפים אמיתיים לפיתוח תחליפים בריאים. נסמן מוצרים, אין בעיה, אבל בואו נעשה את זה ביחד - אנו משוכנעים שזה מה שחשוב לכם, לנו ולצרכנים. נעשה ביחד, ולא נעשה שום תרגילים של למשוך ולדחות - נעשה מתוך אחריות של ענף המזון לתושבים במדינת ישראל".

עם זאת, ברוש העיד על עצמו כחובב מזון - מדג גרבלקס שהיה מושך במיונז ובשמנת ובתוספת "7 כפיות סוכר בדיוק - אין תחליף לסוכר שאמא שלי ז"ל לימדה אותי לשים", אמר. "הלוואי שחברות המזון והמדען הראשי ימצאו תחליף לסוכר, אבל הצרכן הוא שיצטרך להחליט אם הוא רוצה לשתות סוכר או תחליף. אני אוהב לשתות משקאות ממותקים. שיכתבו לי על המוצר מה יש בו, ואני אחליט מה אני אוהב. מה אני, ילד מפגר? זה יותר טעים!", הוסיף. 

בהמשך התנצל ברוש על בחירת המילים שלו ומסר: "ברצוני להתנצל על בחירת מילים לא ראויה. כמובן שלא התכוונתי לפגוע באיש. כוונתי הייתה לומר כי לאנשים מבוגרים יש את החירות ואת היכולת להחליט עבור עצמם מה לאכול ומה לא". 

"העלות תגולגל למילקי" 

"הציבור מנוצל לרעה בנושא של החלטת ועדת השרים לחקיקה בנושא של 6 ימי חופש", הוסיף ברוש. "אני יודע את המחיר על-פי כלכלני ההתאחדות, זה 8 מיליארד שקל למשק, 5 על הפרטי ו-3 על הציבורי. זה 0.8% תוצר. הצרכנים צריכים להבין שזה בא על חשבונם.

"העלות תגולגל למחיר המילקי. מי ישלם את זה? שעת הורות, כלומר שעת הנקה שמגיעה לאישה אחרי לידה. שינו לשעת הורות, שגם לגבר מותר יהיה ללכת. צריך לתאם מי מהם ילך. מתאמים לפי החוק שהם יודיעו למעסיק. אז בסוף שניהם ילכו ויעשה 'חפלה' עם התינוק. מי ישלם את זה? התחלנו לנהל קרב מאסף שבמסגרתו יחליטו מראש מי הולך באיזה חודש, ויחתמו שני המעסיקים, אבל איזה מן דבר זה? שעת הנקה, עוד יומיים חופש. רצו 5 ימים. זה ירד ליומיים.

"90 הצעות חוק פרטיות בנושא עבודה מונחות כרגע בכנסת. זה מעבר לשכר המינימום ומעבר להסכמים של ועד שמנסים לעשות הסכם. הכול מתייקר. ומה עם היכולת לשלם? מי ישלם את כל זה? זה מקטין לנו את כושר התחרות בייצור בארץ ומעלה את יוקר המחיה. אנחנו בתקופה לא פשוטה, והחולשה השלטונית היא לא פשוטה, כי היא מייקרת לנו את החיים, והיא לא תומכת בהגדלת הפריון", טען ברוש.

לדבריו, "כשאנחנו נמצאים 25% מתחת לשאר מדינות ה-OECD, הצמיחה לנפש היא כמעט אפס. זו תקופה מאתגרת, ואני מקווה שהתקציב הדו-שנתי יהיה של צמיחה, של הקטנת הפער ושל הגדלת כושר התחרות של התעשייה הישראלית". 

מליס: "הצרכן רגיש יותר ונוכח יותר"

אייל מליס, מנכ"ל קבוצת תנובה, השתתף גם הוא בכנס ואמר: "המחאה החברתית גרמה לכולנו לחשוב אחרת - לא רק לתנובה אלא לכלל המשק ולכלל העסקים".

לדבריו, "הצרכן היום יותר רגיש, ואנחנו צריכים לעקוב אחר הדברים האלה. אפשר לומר שהצרכנים נוכחים היום בכל דיון ובכל חברה - אצלנו בעוצמות הרבה יותר גדולות מאשר בעבר.

"אנחנו יותר ויותר תופסים את ההבנה שעלינו לפעול כחברה שיותר קשובה לצרכנים. לפני 4 שנים קיבלנו החלטה לא פשוטה לאמץ את תוכנית המצפן התזונתי, במטרה להפחית את כמות הסוכר והמלח במוצרים, והבנו שיש לנו אחריות למה שאנחנו מייצרים. הבנו שבכל צלחת אנחנו נמצאים בקרב כל הצרכנים ולאורך כל היום".

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, דיבר גם הוא בכנס והתייחס ל"קמפיין הסוכר והמלח" שמשרד הבריאות יזם ולאחר מכן הוריד: "קיבלנו מהיצרנים תחושה שבאמת קיים רצון לשינוי. אנחנו לא רוצים אירוע חד-פעמי שבמסגרתו יש זרקור על התופעה, ולאחר מכן הוא ייעלם, ואז התעשייה לא תשנה". 

"נדרש שינוי עמוק. נתוני ההשמנה במדינה והמחלות שמתלוות לכך מחזקים את זה - אחד מכל שני ישראלים בוגרים סובל מזה, והילדים סובלים מזה גם הם. מדובר בתחלואה שלא ראינו בעבר, ואני מרגיש שיש נכונות בתעשייה לבצע שינוי", הוסיף. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988