בשבוע האחרון, האחרון של חודש יוני, לא נודע על גיוסי הון של חברות טק ישראליות. כן היו כמה חברות ביומד ישראליות שהעשירו את חשבון העו"ש שלהן, אך סקטור הטכנולוגיה לקח הפסקה קצרצרה. ובכל זאת, נראה כי תעשיית ההיי-טק לא ממש חווה האטה, וכספי הון סיכון ממשיכים לזרום לחברות שרוצות להיות "הדבר הגדול הבא".
מבדיקת "גלובס" עולה כי ברבעון השני של השנה, חברות היי-טק ישראליות גייסו 1.4 מיליארד דולר - שיא של כל הזמנים - וזאת לעומת 1 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה, ו-1.1 מיליארד דולר ברבעון השני של 2015 (בדיקת IVC).
ברבעון השני, נזכיר, התרחשה השקעת ענק של 300 מיליון דולר ב-GETT (גט טקסי GetTaxi) הישראלית על ידי פולקסווגן. השקעה זו חריגה בהיקפה ואינה למעשה השקעת הון סיכון, ולכן צריך לנטרל אותה כדי לתת תמונה קצת יותר מדי מדויקת על השקעות הון סיכון בחברות טק ישראליות.
אך אפילו בנטרולה, מתקבלת תמונה שאינה מעידה על האטה של ממש: 1.1 מיליארד דולר - די דומה לרבעון הראשון של 2016 וכמעט זהה לרבעון השני של 2015. כלומר, קצב השיא נשמר. מתחילת השנה מדובר על 2.4 מיליארד דולר לעומת 2.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. על רקע הרבעון השני שחלף, בחרנו לבדוק לעומק את נתוניו והנה כמה ממצאים שעלו מהניתוח שלנו.
27.9 מיליון דולר הוא הגיוס הממוצע פר חברה ברבעון השני, בנטרול הגיוס של גט מדובר על 12.1 מיליון דולר, חצי מיליון דולר פחות מהממוצע של הרבעון הראשון. נזכיר כי זהו פחות או יותר ההון שנדרש לחברה צעירה, שיש לה הכנסות ראשוניות, לפעול בין שנה עד שנה וחצי. נכון למחצית הראשונה של השנה, מדובר על ממוצע גיוס פר חברה של 14.1 מיליון דולר או 12.4 מיליון דולר ללא גט. כלומר, ללא שינוי מהותי.
13% מהחברות שגייסו מתחילת השנה הן חברות ביומד, כלומר חברות שמפתחות תרופות או ציוד רפואי או פתרון רפואי אחר. זה אומר שעדיין רוב ההון הפנוי להשקעה זורם לכיסן של חברות טכנולוגיה כי באופן טבעי פרופיל הסיכון שלהן נמוך יותר. סך ההון שגייסו חברות ביומד - רק עשירית מסך הגיוס מתחילת השנה.
3 הוא מספר החברות שגייסו מעל 50 מיליון דולר ברבעון השני, וזאת לעומת 4 ברבעון הראשון - די דומה, אך בנטרול גט מדובר על 2 לעומת 4 - כלומר חצי. מתחילת השנה מדובר על 7 - רק 4.2% מהסך. ייתכן כי נתון זה מאותת על האטה במספר החברות הגדולות שיש להן פוטנציאל להיות "חד קרן" או חצי מ"חד קרן" - שווי של מעל מיליארד דולר, ולכן מצליחות לגייס בהיקפים כאלו. גט, שגייסה 300 מיליון דולר, ו-ויה שגייסה 100 מיליון דולר, אולי מוערכות לפי שווי של מאות מיליוני דולרים אך די רחוקות משווי של מיליארד דולר לפחות. לפחות נכון לרגע זה.
33% מסך הגיוס ברבעון השני הוא של אותן 3 חברות שגייסו מעל 50 מיליון דולר. במחצית הראשונה של השנה מדובר על 29%. ושוב, 4% מהחברות אחראיות על 29% מהגיוס. כלומר, חלק קטן מאוד של החברות מקבלות נתח משמעותי מעוגת התקציב של קרנות הון סיכון והשקעה.
86% מהחברות גייסו ברבעון השני עד 25 מיליון דולר, כלומר רוב החברות שגייסו הן בתחילת דרכן (הכנסות ראשוניות). במחצית הראשונה של השנה מדובר על שיעור זהה.
45% הוא החלק של אותם 86% בסך הגיוס (47%, נכון למחצית הראשונה של השנה). כלומר, הרבה חברות קטנות, פחות חברות גדולות אך חשוב לזכור שככל שחברה גדלה היא פחות זקוקה לגיוסי הון, ולכן חלקן של חברות קטנות הוא הגדול ביותר. ועדיין, יש חריגות - עיינו ערך Uber או AirBNB שממשיכות לגייס כאילו נולדו רק אתמול. או שאולי זה אומר שלהרוויח הן לא ממש מצליחות...
גיוסי הון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
