הכי חשוב אוניברסיטה? בוגרי מינהל עסקים במכללות מרוויחים יותר

הכלכלן הראשי באוצר: השכר הממוצע של בוגרי המכללות האקדמיות גבוה מ-10 אלף שקל ברוטו בחודש ב-47% מהמחלקות, זאת לעומת 39% מהמחלקות באוניברסיטאות

סטודנטים / צילום: איל יצהר
סטודנטים / צילום: איל יצהר

"הרבה יותר חשוב איפה למדת, מאשר התחום הספציפי שבחרת" - כך נהג לומר בעבר עמוס שפירא, היום נשיא אוניברסיטת חיפה ובעבר מנכ"ל סלקום ויו"ר אגודת הידידים של אוניברסיטת ת"א. האמירה של שפירא נכונה אולי כשמדברים על אידיאלים, אבל לא על שקלים: לפי סקירה שמפרסם היום (ב') אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, השכר הממוצע של בוגרי המכללות האקדמיות גבוה מ-10 אלף שקל ברוטו בחודש ב-47% מהמחלקות, זאת לעומת 39% מהמחלקות באוניברסיטאות.

כמובן שהממוצע, כדרכו בטבע, מספר סיפור חלקי בלבד: המכללות האקדמיות ממוקדות יותר בפרקטיקה ובעולם העבודה, וכך נראה גם תמהיל הפקולטות שלהן - פחות מדעי הרוח ואמנות, יותר ראיית חשבון, משפטים, מינהל עסקים ומדעי המחשב. 23% מהסטודנטים בישראל הרשומים לתואר ראשון בניהול לומדים במכללות, לעומת 4% בלבד באוניברסיטאות. התעשיין סטף ורטהיימר קורא לחלק מהתחומים האלה "מקצועות אוויר", אבל כנראה שעם עם האוויר הזה קצת פחות כואב ללכת למכולת.

האידיאל של שפירא מתנגש עם המציאות של היום, גם כשבוחנים את המתאם בין תחום הלימודים הנבחר לשכר שמשולם לבוגרים. באופן לא מפתיע במיוחד, השכר הממוצע הגבוה ביותר משולם לבוגרים במקצועות ההנדסה המחשבים והמתמטיקה, ואילו השכר הנמוך ביותר משולם לבוגרים בתחום החינוך ומדעי הרוח. עם זאת, מי שבחר גם בתחום לימוד מדעי וגם באוניברסיטה, עשה את הבחירה הנכונה לפחות בהיבט הכלכלי: לפי הסקירה, השכר הממוצע לאחר 3 שנים מסיום תואר ראשון במדעי המחשב עומד על 20,000 שקל ברוטו בחודש לבוגרי אוניברסיטאות, לעומת 16,000 שקל ברוטו בקרב בוגרי המכללות. בהתאם, בוגרי הנדסה שלמדו באוניברסיטאות מרוויחים 19,000 שקל ברוטו בחודש, לעומת כ-15,000 שקל ברוטו בקרב בוגרי המכללות.

יש גם תוצאות הפוכות: לפי הסקירה, המבוססת על ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בוגרי מינהל עסקים שלמדו במכללות מרוויחים כ-13 אלף שקל ברוטו בממוצע שלוש שנים לאחר סיום התואר, לעומת כ-11 אלף שקל ברוטו בחודש בקרב בוגרי מינהל עסקים שלמדו באוניברסיטאות. גם במקצועות עזר רפואיים מובילים בוגרי המכללות, עם שכר ממוצע של 9 אלף שקל ברוטו בחודש לעומת כ-8 אלף שקל ברוטו בחודש בקרב בוגרי האוניברסיטאות. ביתר המקצועות אין כמעט שונות בשכר אך הנטייה היא לטובת בוגרי האוניברסיטאות, וכך גם כשבוחנים את הממוצע בכלל המקצועות יחד.

על פי הסקירה, קיים מתאם ברור גם בין תחום הלימוד לבין הציון בפסיכומטרי, זאת על רקע הדרישה של האוניברסיטאות לציונים גבוהים במיוחד לפחות כאשר מדובר במדעי המחשב, הנדסה, מתמטיקה ועוד. עם זאת, ציון פסיכומטרי הנמוך מ-650 וגם מ-600 לא הפריע לבוגרי מכללות שבחרו במקצועות המדעים, להרוויח טוב לאחר לימודיהם. כלכלני משרד האוצר, במידה רבה של צדק, רואים בכך בשורה חיובית ברמה המשקית והחברתית: "הנתונים מדגישים כי בחירת מקצוע הלימוד יכולה לקדם מוביליות בין דורית ולהקטין את הפערים הכלכליים. זאת, משום שסביר להניח שציוני המבחן הפסיכומטרי מושפעים מהפערים הכלכליים, הרי שצעירים המגיעים ממשקי בית המשויכים לעשירוני ההכנסה הנמוכים, יקבלו בממוצע ציון פסיכומטרי נמוך יותר, בין השאר עקב חוסר יכולת להשקיע בהכנה למבחן. על רקע זה, חשוב לציין שגם בעלי ציון פסיכומטרי נמוך עשויים להשתכר שכר גבוה, אם יבחרו בתחום הלימוד 'הנכון'". 

סטודנטים
 סטודנטים