מפעלים נגד חברות חלוקת הגז: "מפגרות מהלו"ז, להלאים אותן"

רק 17 מפעלי תעשייה מחוברים היום לרשת הגז, מתוך 2,000 שיכלו להיות מחוברים  ■"כל עוד חברות חלוקת הגז הן פרטיות, העסק חייב להיות כלכלי וזו בעיה. המדינה חייבת לתת תמריצים"

עבודות להנחת צנרת גז / צילום: התאחדות התעשיינים
עבודות להנחת צנרת גז / צילום: התאחדות התעשיינים

"כל עוד חברות חלוקת הגז הן פרטיות, העסק מונע רק לפי שיקולים כלכליים, וזו בעיה. מחיר הגז הטבעי הוא גבוה היום ממחיר התחליפים שלו, כך שמפעלים לא ממהרים להתחבר לגז, וחברות החלוקה לא ממהרות להניח את הצנרת. מעבר לזה, חברות החלוקה הפרטיות לא יכולות להלאים קרקעות לטובת הנחת הצנרת, וגם זו בעיה" - כך אומר ל"גלובס" עופר אופיר, מנכ"ל חברת תל בר, המכבסה הגדולה ביותר בישראל.

לפני יותר משנתיים חתמה תל בר על חוזה לאספקת גז, אך עד היום הוא לא מגיע אליה. לטענתו "אם המדינה רוצה שמפעלים יתחברו לגז טבעי, היא חייבת לשקול להפוך את חברות החלוקה לממשלתיות".

שבע וחצי שנים חלפו מאז התגלה בישראל מאגר הגז הטבעי הגדול תמר שאמור להספיק לצריכה מקומית לאורך עשרות שנים ולאפשר צריכת אנרגיה זולה ונקייה. אבל לא כולם נהנים ממהפכת הגז הזאת. מתוך 2,000 מפעלי תעשייה שיכלו לעבור לגז טבעי ולהפחית את עלויות הייצור שלהם, רק 17 מחוברים היום לגז טבעי. אם שואלים את המפעלים, אחד החסמים העיקריים לחיבורם לגז הוא עיכוב של שנים בפריסת צנרת חלוקת הגז.

בשנת 2013, עוד לפני שהחל לזרום הגז ממאגר תמר, דאגה נתג"ז הממשלתית לרשת את ישראל בצינורות שיובילו את הגז מהמאגר לחוף, ומשם לשאר חלקי הארץ. לרשת הצינורות הזאת מחוברים היום צרכני הגז הגדולים ביותר - חברת החשמל, תחנות כוח פרטיות ומפעלים עתירי אנרגיה. מאחר שהלחץ הגבוה בצנרת אינו מאפשר לרוב המפעלים להתחבר אליה, קבע משרד האנרגיה שלצנרת ההולכה תתחבר צנרת נוספת, בלחץ נמוך יותר, ואליה יתחברו המפעלים - זו צנרת החלוקה, שבכל אזור אחראית עליה חברה אחרת.

אלא שחברות החלוקה שאמורות להניח את הצנרת נמצאות בפיגור של שנים, לטענתן בגלל התנגדות של רשויות מקומיות, בגלל דרישות לא הגיוניות של חברת ההנדסה המייעצת לרשות הגז ובעיקר בגלל מחסור בלקוחות. נסביר כי לפי מודל הפעילות של חברות החלוקה, הן מקבלות את כספן מחיבור ואספקת הגז למפעלים. עלויות הנחת צנרת ההובלה למפעל הן עליהן. מאחר שמפעלים לא ממהרים להתחבר לגז - בגלל מחירו הגבוה יחסית ובגלל מסלול המכשולים שהם צריכים לעבור לפני שהם יכולים להסב את המפעל לגז - חברות החלוקה פועלות ללא הכנסה, ולכן הן לא ממהרות להניח צינורות נוספים. נוצר מצב של ביצה ותרנגולת: רוב המפעלים ממילא לא יכולים לצרוך גז טבעי משום שאין צנרת, אך גם אין צנרת משום שמפעלים לא ממהרים להשקיע במעבר לגז טבעי.

"נשלם סכומי עתק לעורכי דין"

אופיר מספר כי החברה שלו חתמה על חוזה עם חברת החלוקה באזור שלו, סופר NG, כבר ביולי 2013, וכי החברה התחייבה להגיע עם הצנרת למכבסה לכל המאוחר במארס 2016. על פי הערכה עדכנית, החברה תגיע לא לפני מארס 2017, כלומר איחור של שנה. "כשהתחלתי את פרויקט ההסבה הערכתי את החזר ההשקעה בשנתיים, אבל בגלל העיכובים ובגלל נפילת מחיר הנפט, אני לא יודע כמה זמן זה ייקח", מספר אופיר ומוסיף כי "שרפנו מיליונים בהסבה שלנו לגז, אבל הצנרת לא הגיעה ואין לנו למי לפנות. חברת החלוקה היא מונופול בתחום שלנו, ואם נרצה לתבוע אותה נצטרך להוציא סכומי עתק על עורכי דין".

אל תסכולו של אופיר מצטרף אילן סלע, מנהל חברת "מובילי המרכז כוכב", מפעל אספלט ליד צומת גולני. סלע מספר כבר לפני שנתיים ביקש לחתום על חוזה מול חברת החלוקה באזור שלו, מרימון גז טבעי, אך כי בגלל סעיף שהוכנס לחוזה, שהיה לדבריו "לא סביר ולא הגיוני", החוזה לא נחתם. "אותו סעיף, שמדבר על תשלום על פיקים (עלייה נקודתית חדה בצריכת הגז ה.כ) היה מוביל אותנו לתשלום של 8 מיליון שקל במקום 200 אלף", הוא טוען ומוסיף כי מאז שביקש המפעל לשנות את הסעיף "יש בלי סוף מכתבים, פגישות, דיונים עם רשות הגז, ובקיצור - שנתיים של סיפורים וברבורים".

סלע, כמו אופיר, מציע להפוך את חברות החלוקה לממשלתיות. "חברת החלוקה חייבת להיות ממשלתית", הוא טוען. "כל עוד היא פרטית, הדבר היחיד שמעניין אותה זה הרווח שלה, ולפיכך היא משנה את המודל הכלכלי שלה באופן תדיר". הוא מוסיף כי "המציאות בחוץ משתנה כל הזמן. כשהתחלנו להתעניין בהליך הסבת המפעל לגז טבעי שילמנו על מזוט 2.5 מיליון שקל בשנה, והיום, לאור צניחת מחיר הנפט אנחנו משלמים 750 אלף. חברה פרטית שחושבת על שורת הרווח, מתחשבת בכל הפרמטרים האלה".

"לא נותנים לנו שום הסברים"

מפעל פריגו ברמת חובב מחכה גם הוא לצנרת החלוקה שתגיע אליו. לטענת איילה קוסט, סמנכ"לית בחברה, "חברת החלוקה אמורה היתה לחבר אותנו לפני כמה חודשים אך עבודות החיבור לא התחילו". היא מוסיפה "לא נותנים לנו שם הסברים או דדליין חדש, ודי מתעלמים מאיתנו. יש לנו עוד מפעל בירוחם שהינו צריכים להתחיל את פרויקט החיבור שלו לגז טבעי אך עוד לא התחלנו ונבחנת הכלכליות של ההסבה".

קוסט, לעומת זאת, אינה בטוחה שהפתרון הוא בהפיכת חברות החלוקה לממשלתיות. לטענתה על הממשלה למצוא דרך להפוך את מחיר הגז לאטרקטיבי יותר עבור המפעלים. "כשהתחלנו את פרויקט ההסבה לגז החזר ההשקעה היה שנתיים, כי מחיר הגז הטבעי היה זול בעשרות אחוזים מזה של המזוט", היא מספרת, "אך היום, אם נצרוך גז טבעי נשלם כל חודש 10 אלף שקל יותר, או 120 אלף שקל בשנה. הממשלה צריכה למצוא לזה פתרון, לתת תמריץ למפעלים".

בחברת סופר NG הסבירו היום כי העיכוב לא תלוי בהם ונובע מהארכת כביש 65 של חברת נתיבי ישראל.

בחברת נגב גז טבעי, שאחראית על חיבור מפעל פריגו, טענו כי ראש מועצת רמת חובב ביקש לעכב את סלילת הצנרת למפעל עד שתיסלל גם הצנרת למתקן הסולארי באשלים. עוד הוסיפו כי בתוך חצי שנה יחובר המפעל לצנרת. במרימון טענו כי חברת "מובילי המרכז כוכב" אינה מוכנה לחתום על הסכם חלוקה אלא אם ישונו תנאי החוזה לטובתם, "מה שלא עולה על הדעת בגלל עיקרון חוסר האפליה".

שר החוץ של מצרים יבקר היום בישראל

בתום תשע שנים שבהן לא ביקר בארץ, שר החוץ של מצרים סאמח שוכרי יגיע היום לישראל לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. על הפרק שיחות בנושא יצוא גז למצרים ושיתוף פעולה איזורי לבניית תשתית משותפת לייצוא גז לאסיה או לאירופה.

נזכיר כי עד כה נחתמו ארבעה מכתבי כוונות ליצוא גז ישראלי למצרים. עסקה אחת אמורה היתה לאפשר את הרחבת מאגר תמר, והשנייה היתה אמורה לאפשר את פיתוח מאגר לויתן, משום שמצרים נחשבה ללקוח העוגן של לוויתן.

ואולם כמה שינויים במציאות משק הגז באיזור טרפו את הקלפים. בניהם, מצבה ההולך והמשתפר של מצרים, מחירי הגז הטבעי הנמוכים בעולם (ההתאוששות החלקית במחירי הנפט לא באה לידי ביטוי במחירי הגז) ורכישתה של חברת "של" את BG. בנוסף, חברת ENI שותפתה של חברת "יוניון פנוסה" במתקן הנזלת הגז במצרים גילתה שני מאגרי גז גדולים, מה שמציב סימן שאלה מעל עסקה בין הצדדים.

ובכל זאת, גם אם ייצוא גז טבעי מישראל למצרים מוטל בספק ,עדיין יכולות שתי המדינות לשתף פעולה בתחום האנרגיה. שתי המדינות יחד עם קפריסין יכולות למשל לבנות תשתית משותפת ליצוא גז. מעבר לזה, התעניינות במשק הגז של מצרים יכולה להוביל להתעניינות מחודשת במשק הגז של ישראל.

התאחדות התעשיינים לשר האנרגיה: החברות אינן נקנסות על איחורים, המפעלים דווקא כן

"כדי לעמוד ביעד הלאומי של מדינת ישראל לחיבור מפעלי תעשייה לגז טבעי, יש לקיים מעקב שוטף ורצוף על התקדמות חברות החלוקה בכל מקטע ומקטע, לסייע בהסרת חסמים בהנחת הצנרת, שאינם תלויים בחברות החלוקה, לוודא מתן שירות ראוי לכל צרכן פוטנציאלי, לבחון דרכים לשיפור האיתנות הפיננסית של חברות החלוקה, ולהאיץ את תהליך התחברות התעשייה לגז הטבעי", כך נכתב במכתב ששלחה לאחרונה התאחדות התעשיינים למנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור.

לטענת ההתאחדות, בין החסמים המשמעותיים המונעים את פריסת צנרת החלוקה ניתן למנות את היעדר הבקרה על חברות חלוקת הגז. "לאחר החתימה על הסכמי חלוקה, ישנה אי ודאות לגבי תהליך החיבור לרשת החלוקה", נכתב. "חברות החלוקה נתקלות בקשיים רבים בהתקדמות בפריסת הרשת, כאשר חלק ניכר מהקשיים נובעים מגורמים אשר אינם בשליטתן. במצב הנוכחי, אין דרך לדעת מתי העיכובים נובעים ממחדלים של חברות החלוקה, או לחילופין מחוסר רצון של חברת החלוקה להגיע לאזור או צרכן מסוים".

עוד טוענת ההתאחדות כי חברות החלוקה אינן נקנסות על איחור בפריסת הצנרת, "אולם מאידך, על איחורים בהכנת החיבור מצד המפעלים מושתים קנסות". לטענתה"במצב הנוכחי יש גם מצבים בהם לא משתלם לחברות החלוקה לחבר מפעלים מסוימים, לא כדאי להם וכל דחייה בלוחות הזמנים משחקת לטובתם הכלכלית של חברות החלוקה".

צרו איתנו קשר *5988