רונאל פישר: "המדינה עשתה יד אחת עם עד כדי להשחיר את פניי"

עו"ד פישר, הנאשם כי העביר מידע מחקירות משטרה לחשודים תמורת כסף, תוקף את התנהלות הפרקליטות ומח"ש ודורש למחוק את האישום הנוגע לאלון חסן שהביא להפללתו לכאורה

כשנתיים אחרי שפרשת עו"ד רונאל פישר התפוצצה בקול גדול, הגיב היום (ה') לראשונה פישר בפירוט לאישומים הרבים של המדינה נגדו. באמצעות עורכת דינו, ד"ר קרן שפירא-אטינגר, מסר פישר את טענות ההגנה המקדמיות שלו לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל, הדן בתיק.

פישר, שנמצא במעצר-בית, מעלה בתגובתו לאישומים נגדו שלל טענות נגד התנהלות הפרקליטות והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

בין היתר, הוא מבקש מבית המשפט למחוק את האישום בתיק העוסק ביחסיו עם אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, שהביא להפללתו. בנוסף מבקש פישר מבית המשפט שלא להתיר לתביעה לעשות שימוש בעדותו של עד המדינה, ערן מלכה, שותפו למעשים, בטענה כי מדובר בעדות מזוהמת, ולמחוק כמה מהאישומים נגדו.

עוד טוען הסנגור הבכיר לשעבר שהפך לנאשם בפלילים כי כתב האישום נגדו כולל חלקים נרחבים שאינם מייחסים לו מעשים המתוארים כהלכה במונחים עובדתיים, כי אם שלל ביטויי גנאי סתמיים, שיפוטי אופי והוצאת לעז.

פרשת רונאל פישר התפוצצה ביולי 2014. פישר, עיתונאי לשעבר, "סלב" לעת מצוא ועורך דין מוכר ומקושר, שייצג בין היתר את אלון חסן, נעצר בחשד לשוחד ומירמה. פישר נחשד כי הציע לחסן לסגור נגדו את התיק הפלילי בפרשת נמל אשדוד, תמורת 150 אלף דולר שיועברו לאנשי משטרה.

מעצרו של פישר התאפשר לאחר שחסן גויס על-ידי מח"ש ועשה לפישר "תרגיל", כאשר העביר לו מזוודה עם מזומנים תמורת שירותיו הלא חוקיים לכאורה. הסרטון שבו נראה חסן מעביר את מזוודת הכסף לפישר, שכמו נלקח הישר מהוליווד, פתח את מהדורות החדשות. בהמשך פרסם חסן סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו, שבו הבטיח כי "אקבור את מי שחפר לי את הקבר".

המעצר של פישר התגלגל לכתב אישום בגין שלל מעשים ועבירות שפרשיית חסן הייתה רק אחת מהן. פישר מואשם כי קשר קשר עם קצין המשטרה, ערן מלכה, במסגרתו העביר האחרון לעורך הדין המוכר, שלא כדין, באמצעות ערוץ תקשורת סודי שקיימו ביניהם, מידע מחקירות סמויות וגלויות אודות לקוחות ומכרים של פישר. מידע זה הועבר בחלקו - לפי האישום - לצדדים שלישיים בעבור תשלום, בו התחלקו פישר ומלכה, או בתמורה לכך שישכרו את שירותיו המשפטיים של פישר.

לטענת הפרקליטות, בחלק מהמקרים פישר ומלכה הציגו מצגי-שווא בפני נחקרים פוטנציאליים בדבר חקירות שכביכול מתנהלות בעניינם, על-מנת לקבל סכומי כסף גדולים, בתמורה לכך שיסייעו לאותם נחקרים לכאורה. כתוצאה מכך - טוענת המדינה - נפגעו חקירות שנוהלו על-ידי המשטרה ויחידות אכיפה אחרות.

מלכה הודה בביצוע המעשים, חתם על הסכם עד מדינה נגד פישר, והוא מרצה עונש של 7 שנות מאסר. לצדו של פישר הועמדו לדין עו"ד רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב, שהייתה שותפתו של פישר למשרד; יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הבנייה ב. יאיר; שי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל (מע"צ); והאחים יוסף ואביב נחמיאס, בעלי חברת בנייה; חסן הועמד לדין במשפט נפרד בגין עבירות שחיתות שביצע לכאורה כיו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד.

בתגובה שהגיש לבית המשפט, מעלה פישר טענות נגד אותו "תרגיל" שביצע לו חסן בתיאום עם המשטרה כדי להפלילו לכאורה, ונגד הפרסום שהתלווה לו, ומבקש מבית המשפט למחוק את האישום נגדו בגין פרשת חסן (האישום הרביעי).

"המדינה נהגה באופן שערורייתי כשהניחה לחסן לפרסם ברבים מידע משמיץ נגד פישר, ביודעה היטב כי ביכולתה למנוע זאת, וכי בכך חסן מביא לידיעת בית המשפט מידע בלתי קביל, שהמדינה איננה יכולה להציג בעצמה", טוען עו"ד פישר.

לדבריו, כיוון שהמדינה נושאת באחריות שילוחית למעשיו של חסן, יש להעניק לפישר את אותו הסעד בשל מעשים אלה, כאילו בוצעו בידי אנשי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) עצמם, שידעו על המעשים ויכלו למנוע אותם - אך הניחו להם להמשיך ולהתבצע".

לטענת פישר, "העובדה שהמדינה עושה יד אחת עם עד כדי להשחיר את פניו של חשוד (ולאחר מכן נאשם) הנמצא במעצר, שלא באמצעות המשפט הפלילי, אלא על דרך עריכת משפט המונים שבו העצור אינו יכול לתת להתגונן - היא התנהגות שערורייתית".

לדבריו, אין המדובר במקרה רגיל, שבו נאשם מפורסם מלין על שפיטה בלתי הוגנת באמצעות פרסומים רבים בתקשורת. "עסקינן במקרה בו המדינה עצמה מכוונת את מנגנון הפרסומים ומשפט ההמון, וזאת, למצער על-ידי המחדל באמצעותו אפשרה לעד המדינה (חסן) הסוכן מטעמה להדליף חומר מחדרי חקירה, לנאץ את הנאשם פעמים רבות בכל אמצעי התקשורת ואף להביא לפרסום ראיה שאיננה קבילה".

פישר מוסיף ומלין על כך שלטענתו "המדינה לא מנעה מחסן להתראיין פעמים רבות במשך השנתיים האחרונות; לא מנעה מחסן לפרסם קלטת, שהשיג תוך שהוא משבש חקירה וגורם לאי-קבילות הקלטת בכל משפט עתידי; לא ביטלה את הסכם עד המדינה עמו ולא שעתה לפניות פרקליטיו בכתב, שביקשו להפסיק את המסע להשחרת פניו של פישר בפומבי. כל זאת, מתוך ידיעה ברורה כי הראיונות של חסן ופרסום ההקלטות של פישר מהוות עבירות חוזרות ונשנות".

לדברי פישר, הכמות העצומה של הראיונות בתקשורת, שלהן הוסיפה מח"ש את תגובתה, בצירוף להמשך קיומו של הסכם עד המדינה, חרף ההפרות הבוטות, החוזרות והנשנות של חסן את התנאי היסודי שהוטל עליו שלא להתראיין, אינם מותירים אלא את המסקנה כי מח"ש שלטה בהוצאת החומר לתקשורת על-ידי חסן ומצאה בכך עניין".

פגישה אסורה?

גם את האישום העוסק "בפגישה הלילית" של פישר ודוד עם ע', שהייתה העוזרת של פישר - מבקש האחרון למחוק מכתב האישום נגדו. באישום זה מתואר כיצד השלושה נפגשו בביתו של פישר, לאחר שעודכנו על-ידי המדינה כי הטלפון הנייד של פישר נפרץ בידי מח"ש, אחרי שבועות ארוכים שבהם חוקרי מח"ש לא הצליחו לפרוץ אותו. זאת, כדי לתכנן כיצד לפעול לאור הפריצה לטלפון.

לטענת המדינה, בפגישה יעצה דוד ל-ע' כיצד להתנהל בחקירתה הצפויה ואמרה לה כי "הקו שלך הוא להיכנס לחדר החקירות ולהתמוטט". לפיכך, חוקרי מח"ש טענו כי התעלפותה של דוד עצמה בהארכת מעצרה הייתה מבוימת.

דוד אמרה ל-ע' בנוסף כי עליה להמשיך שלא לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה, וציינה כי אם אכן הצליחו לחדור את מכשירי הסלולר, עונשו של פישר יהיה חמור יותר ממה שהיה נדמה.

פישר טוען בתגובה שהגיש לבית המשפט כי "סעיף זה בכתב האישום (המייחס לו עבירה של שיבוש מהלכי משפט - ח'מ') מנוסח מעיקרו כסיפור מתח ולא ככתב אישום. הערפול, הרמיזות ותיאורי הצבע שבו מטשטשים את העובדות בכוונת מכוון ומנסים לכסות על היעדרו של מעשה אסור, במיוחד בכל הנוגע לפישר".

לדבריו, "שיטת ניסוח זאת שזורה כחוט השני בכל מרכיבי האישום הזה, החל מכותרת האישום 'הפגישה הלילית', אשר נועדה ליצור אצל הקורא את הרושם שמדובר במפגש מפוקפק, באישון לילה, שעה שבני תרבות פורשים בתמימותם למיטותיהם, ורק נוכלים מפוקפקים נפגשים בנסיבות חברתיות".

לגופם של דברים טוען פישר כי הוא לא ביצע כל עבירה, שכן "מותר לחשוד לדון עם אחרים, ובכלל זה עם עורכי דינו, בשאלת נפקותו של מסמך רשמי שהועבר לו על-ידי המדינה".

לדבריו, האישום לא מגלה יסוד עובדתי ונפשי, הנחוץ לשם הרשעה בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. "מכל מקום, אם עצם כינוס הפגישה בביתו של פישר, יחד עם באי-כוחו דאז, שבה ניסו להבין את ההחלטה שנשלחה אליהם, היא שעוררה את זעמה של המדינה - הרי העובדה שלא הוגשו כתבי אישום כנגד המשתתפים האחרים בפגישה עולה בוודאי כדי אכיפה בררנית", טוען פישר.

"הסכם החשכה"

פישר אינו מסתפק בכך ומבקש מבית המשפט שלא להתיר לתביעה לעשות שימוש בעדותו של עד המדינה ערן מלכה. "חומר החקירה שהועבר על-ידי התביעה כולל הסכמים שנערכו עם 5 עדי מדינה בתיק (ערן מלכה, עדת המדינה ע', אלון חסן, איילון מכלוף, ששון חי), אך אינו כולל תיעוד של משא-ומתן עמם", כותב פישר באמצעות עו"ד שפירא-אטינגר. "במסגרת בקשה להשלים חומר חקירה, התבקשה התביעה להעביר תיעוד כזה, ותשובתה הייתה כי כל החומר הקיים הועבר".

לטענת פישר, "העובדה שאין כל תיעוד על ניהול משא-ומתן עם 5 עדי מדינה שונים מלמדת כי מח"ש מפרה באופן שיטתי את ההנחיות שניתנו בפסיקתו של בית המשפט העליון ושעוגנו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. ההנחיה - המחייבת לתעד משא-ומתן וכן כל אמירה של העד בשלבים שקדמו לחתימת ההסכם עמו, כל הבטחה שניתנה לו מהחוקרים וכל משא-ומתן בין עורכי דינו של העד לבין נציגי המדינה - איננה מקוימת".

יתרה מכך, לטענת פישר, המשא-ומתן שנוהל עם מלכה קודם להגשת כתב האישום נגדו כולל את מה שפישר מכנה "הסכם החשכה". לדברי פישר, כדי להימנע מביקורת שנמתחה עליה בעבר בפרשת הרב פינטו, ביקשה המדינה לחתום על הסכם עם מלכה רק לאחר שיוגש נגדו כתב אישום, שיהיה מבוסס על מידע מפליל שימסור מלכה נגד פישר בלבד.

פישר טוען כי המדינה הבטיחה למלכה כי תמשיך את החקירה לאחר הגשת כתב אישום, וכי את המידע שימסור בעדויותיו תשמור תחת "חיסיון", ולא תעביר אף לנאשמים האחרים בכתב האישום עמו, על אף חובתה לעשות כן.

לדברי פישר, "הסכם ההחשכה" הזה עם מלכה אינו חוקי, "הן משום שיסודו בניהול חקירה לאחר הגשת כתב אישום, בחריגה מהנחיית של פרקליט המדינה, והן משום שהוא כולל סיכום פסול על הסתרת חומר ראיות שהמדינה איננה רשאית להסתירו, לרבות משא-ומתן עם עד מדינה המבטיח לו טובות הנאה סמויות. חמור מזה הוא הניסיון להסתיר את הסכם ההחשכה על-ידי הימנעות מחובת התיעוד של שלבי המשא-ומתן".

"אישומים כפולים"

פישר גם טוען כי כתב האישום משתמש בביטויים צבעוניים, שיפוטיים, כוללניים וביקורתיים בתיאור המעשים המיוחסים לו ולאחרים. "קריאת כתב האישום, ובמיוחד החלק הכללי שבו, שמה ללעג את הדרישה לצמידות התיאור העובדתי שבכתב האישום לתיאור יסודות העבירה ונסיבות ביצוען, ומעוררת חשש כי המדינה מבקשת להסתמך על שיפוט תווי אופי".

כמו כן, פישר טוען כי כתב האישום נגדו "חוטא בגודש של אישומים כפולים ומכופלים". לדבריו, "כך, למשל, באישום הראשון נמנים לא פחות מ-4 סעיפי אישום שונים הנסובים על אותו אירוע עובדתי: גילוי בהפרת חובה לצד קבלת נכסים שהושגו בפשע, וכל זה מהווה לפי המדינה גם שיבוש מהלכי משפט וגם מירמה והפרת אמונים; האישום השני מגדיל לעשות ומאשים את פישר גם בלקיחת שוחד וגם בתיווך לשוחד. מדובר בשתי עבירות שרכיביה של האחת כלולים ברכיבים העובדתיים של האחרת, ועל כן הרשעה בשתיהן איננה אפשרית".

פישר: "האישום נגדי ונגד רות דוד מבוסס על תיאוריית קונספירציה"

במסגרת טענות ההגנה המקדמיות שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים, דורש עו"ד רונאל פישר למחוק אישום נוסף מכתב האישום נגדו, הנוגע לפרשיית נסים מרום. פישר מואשם, בצוותא עם פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, רות דוד, כי הם ניסו לשבש מהלכי משפט על-ידי הוצאתו של מרום, פרקליט בכיר מפרקליטות מחוז תל-אביב, מתיק החקירה של חברת ב. יאיר של יאיר ביטון, שעסק בקשר בין העבריין יצחק אברג'יל לחברה.

לפי האישום, פישר ודוד הציעו למרום להתמודד על תפקיד בחברת נתיבי ישראל, כדי לפתות אותו ולגרום לו לעזוב את החקירה בעניין ב. יאיר.

לטענת פישר, "אישום זה הוא דוגמה נוספת לשאיפתה של המדינה להטיל אחריות פלילית בשל עבירה המבוססת על רכיב נפשי בלבד. המדינה מאשימה את פישר בכך שהציע לתובע להציג מועמדות למשרה אחרת: ואולם, הצעה לגיטימית לעובד ציבור, במיוחד למי שהביע את רצונו לעזוב את השרות הציבורי, אינה יכולה להיחשב שיבוש מהלכי משפט, גם אם היא עשויה לגרום חוסר נוחות למחלקת משאבי אנוש בפרקליטות".

פישר טוען כי "אין תימוכין ל'תיאוריית הקונספירציה' שעליה מבוסס אישום זה - כלומר, לכך שגיוסו של עו"ד מרום למשרד עורכי דין פרטי ימנע מן המדינה לנהל את התיק כסדרו. בפני עצמה, התיאוריה היא משוללת כל הגיון: וכי יעלה על הדעת שאם התובע יקודם, או אפילו יעבור למקום עבודה בשוק הפרטי, תיוותר מדינת ישראל אלמנה, ולא תוכל לנהל את התיק באמצעות אחרים הבאים משורותיה?".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988