דירוג Dun's 100: אלו הן סוכנויות הנסיעות הגדולות בישראל

הכנסות ענף התיירות והנסיעות בישראל בשנת 2015 עמדו על כ-6.4 מיליארד שקל - גידול של 9% ביחס להיקף ההכנסות המצרפיות של הענף בשנת 2014

חופשה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חופשה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הגידול בהכנסות נתמך במגמת הגידול בתנועת הנוסעים הישראלים לחו"ל - מדוח רשות שדות התעופה עולה כי מתחילת השנה (ועד חודש יוני) מספר הנוסעים עמד על 7.3 מיליון - גידול של 9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. "המחיר הממוצע של שירותי התיירות נשחק אולם כמות הנוסעים גדלה. טיסה או חופשה בחו"ל הפכו ממותרות כמעט למוצר צריכה שמונגש היום גם לאוכלוסיות שפחות צרכו אותו", מסביר יוני וקסמן, משנה ליו"ר באופיר טורס.

ענף התיירות, הוא אחד הבולטים בקרב צרכני האונליין - מסקר שערכה איביי לאחרונה עולה כי 52% מהרוכשים באתרי אינטרנט מבצעים עסקאות מעולם התיירות (חוץ ופנים). רונן קרסו, סמנכ"ל באיסתא מעריך שמכלל הענף, נתח ההזמנות של ישראלים באונליין (הכוונה להזמנות שנעשות לאורך כל התהליך באתר) הגיע ל-15% - מספר שלדבריו בהכרח צפוי לגדול. "זה העתיד של הענף ואנחנו נערכים לזה. המטרה היא להיות אטרקטיביים בכל מוצר שנציע. השינוי הגדול של הענף, הוא לא רק בגלל מהפכת הלואו קוסט או מחירי הדלק שצנחו אלא דווקא בשקיפות המחירים. היכולת של הצרכן להשוות מחירים בקלות היא שמחייבת את כולנו להיות ערוכים לעמוד בתחרות".

קרסו מזהה מגמה נוספת שהיא בלתי נמנעת לטענתו ואליה יוביל הצרכן: "חברות קטנות ומשרדים קטנים, למעט משרדי בוטיק שזה סגמנט שיגדל - לא יוכלו לשרוד משום שלא יוכלו לתת פייט באונליין. החברות הגדולות ירוויחו מזה כי הצרכן הוא שיעדיף לפנות לאתרים של הסוכנים הגדולים שהודות לכוחם המסחרי יהיו אטרקטיביים במחיר. בשלוש השנים האחרונות אנחנו מדווחים על גידול ברווחיות - וזה בדיוק בגלל זה - אנחנו לוקחים יותר סיכונים שמשתלמים לצרכנים ולנו - למשל אם יש טיסת אל על שנמכרת ב-550 דולר לצרכן ואני לקחתי 10,000 מקומות ב-320 דולר ואמכור אותם ב-400 דולר למושב - אני הרווחתי יותר מהעמלה שהייתי מקבל והצרכן הרוויח. ככה השוק הזה עובד היום".

וקסמן וקרסו עורכים הפרדות בין המוצרים התיירותיים שחזקים יותר באונליין ואלה שפחות: בכל הנוגע לבתי מלון קיימת שליטה כמעט מוחלטת לאתרים, גם בינלאומיים (ובראשם בוקינג.קום). אלא שבשונה מענף האונליין שבו הכלכלה המקומית מפסידה עם זליגה של עסקאות לחו"ל למשל בתחום האופנה - כאן ההבדל הוא שממילא מרבית הסכום מתוך ההזמנה עובר לבתי המלון עצמם ו"ההפסד" של השחקנים בארץ מסתכם בעמלה אותה מגדיר וקסמן כ"שולית". שניהם מזהים סמנטים שחלשים יותר באונליין למשל טיולים מאורגנים או הזמנות לחבילות נופש או קרוזים.

 מנתוני Dun's 100 מספר המועסקים (מצרפי) בענף התיירות בשנת 2015 עומד על 3,467 מועסקים - גידול של 6.6% ביחס ל-2014 שבה מספר המועסקים בענף עמד על 3,251 מועסקים. וכאן מעניין לבחון את מקומם של סוכני הנסיעות - היו מי שהספידו את נחיצותם לאור הגידול באונליין אולם מחקרים בינלאומיים מצביעים על מגמה הפוכה - מנכ"ל חברת סייבר ישראל, המספקת טכנולוגיות בענף התעופה, גיא כהן מספר כי עודף המידע באתרי אינטרנט ובאפליקציות שצצות חדשות לבקרים הובילו לחזרה למקור, הכוונה לסוכן הנסיעות האנושי. "גם המגמה הטכנולוגית כיום היא לאפשר לנוסע לתקשר טוב יותר עם סוכן הנסיעות - במקום להיכנס אליו למשרד המידע מתקבל בהתכתבויות בוואטסאפ. זו מגמה שקורית בעולם, וזה מעין מטוטלת שתגיע לאיזשהו איזון בין הצורך לשירות עצמי, לבין הצורך לדבר לקבל שירות אנושי".

סוכני הנסיעות פעילים ביותר בקרב הנוסעים העסקיים. "זה שוק שמשלם על שירות ויועד להעריך את החשיבות שלו", אומר וקסמן. "כשאתה נתקע בשדה התעופה באיסנטנבול, ויש הרבה דוגמאות כאלה בזמן האחרון, לא בהכרח שסוכן הנסיעות ישלח לך מטוס פרטי לחלץ אותך משם אבל הוא ידאג שתעלה על הטיסה הראשונה לארץ ושתהיה פחות נתון לחסדי האתר הבינלאומי שדרכו הזמנת את הטיסה. התפקיד של הסוכן היום שונה מבעבר: תפקידו לסדר לך את עודף המידע ולעזור לעשות את העסקה הטובה ביותר".

דנס 2016-100-החברות המובילות בסוכנויות נסיעות ותיירות.XLS
 דנס 2016-100-החברות המובילות בסוכנויות נסיעות ותיירות.XLS