צפו: נמצאה תשובה לחידה שהטרידה את האדם כ-200 שנה

צ'ארלס דארווין, אבי תורת האבולוציה, הסביר כיצד מתבצעת ברירה טבעית שבה המין המתאים שורד, אך התעלם משאלה קריטית אחרת שהטרידה חוקרים רבים שבאו אחריו

מדע, אבולוציה / צילום: שאטרסטוק
מדע, אבולוציה / צילום: שאטרסטוק

אחד הנושאים שדארווין לא התייחס אליהם כלל בבניית התיאוריה שלו, היא איך נוצרים מינים שונים ומבודלים מלכתחילה. איך נוצרו תוך זמן קצר יחסית במונחים אבולוציוניים, מגוון רחב מאוד של יצורים שתהליך הברירה הטבעית יכול לברור אותם. איך נוצרו יצורים כה שונים, כמו למשל דגים, ציפורים, יונקים ואז שוב יונקים מימיים שדומים לדגים. איך נוצרים איברים מורכבים כמו עין אנושית, לב, מוח, כשבתחילת הדרך היו לנו רק אמבות, מדוזות וחיידקים.

פרופסור מארק קירשנר מאוניברסיטת הרווארד, ביולוג שחוקר את התפתחות התא והעובר, יצא לענות על השאלה. לדבריו, השינויים בין דגים, סוסים, פינגווינים ובני אדם רק נראה גדול מאוד כשבבסיס, הוא הרבה יותר קטן מכפי שנדמה, ויכל להיווצר יחסית בקלות. התיאוריה שהייתה מקובלת לפני זו של קירשנר, היא כי המגוון נוצר מתוך מוטציות אקראיות בגנים. אולם, מוטציות אקראיות יכולות להסביר רק חלק מהסיפור. האם מוטציה אקראית ביצור עם יד יכולה להעניק לו סנפיר? איבר שנמצא בטווח הביניים בין יד וסנפיר, לא יהיה שימושי במיוחד, ולא יתרום להישרדות, ולכן לא יהיה לו סיכוי גבוה לעבור הלאה לדורות הבאים ולהפוך לדומיננטי. לכן לא תהיה הזדמנות לאיבר הביניים להתפתח להיות סנפיר.

מה שקירשנר טוען הוא שבין יד לסנפיר, הדרך יותר קצרה ממה שניתן היה להניח. "אצבעות, כנפיים, סנפירים בצבעים שונים, בגדלים משתנים - אלה אברים שונים לחלוטין, אבל יש ביניהם דמיון רב. למשל, התצורה של חמש אצבעות היא פופולרית מאוד. לסוס יש פרסות שהן למעשה חמש אצבעות שהתאחו.

יחד עם זאת כדי להחליף פרסה בכנף, העצמות צריכות להשתנות וכך גם השרירים והעצבים. אז ייתכן כך אומר קירשנר הוא שמדובר בשינוי מודולרי. שהמוטציות קובעות שינוי אחד - למשל באורך העצם, ולאחר מכן השינויים הנוספים מתאימים את עצמם. לא צריך ללמד את השריר להתארך כדי להתחבר לעצם, כי השריר תמיד מחפש את העצם ותמיד מתארך לכדי אורך העצם. העצב מתחבר אל השריר ומערכת הדם יודעת לחפש מקומות שצריך בהם חמצן.

קירשנר מוסיף ואומר כי: "לכל החיות יש אותו דנ"א ואותן ארבע אותיות של דנ"א שיכולות לקודד כל דבר, ואם מעבירים אות ממקום למקום אפשר לשנות את כמויות הייצור או את מיקום הייצור או תנאי הייצור. אנחנו לא כמו מערכות מכאניות. כשתכננו מטוס היה צריך לבנות את כל המנוע מההתחלה, אבל ביולוגיה בנויה בצורה של מודולים, רכיבים שגרתיים שאפשר להעביר ממקום למקום.

מדוע קוראים לכך תיאוריית הלגו של האבולוציה? קירשנר אומר כי: "לגו הוא אבן בניין שצורתה קשיחה מאוד ואפשר לבנות ממנה כל דבר. מאותם חלקים ניתן לבנות מיקי מאוס או משאית".

 

צרו איתנו קשר *5988