משרד הכלכלה הסיר תמיכתו מהצעה האוסרת התעמרות בעבודה

ח"כ מרב מיכאלי: "עד כה סירבתי להאמין ששר הכלכלה נתניהו יטרפד את החוק מסיבות שאינן ענייניות" ■ משרד הכלכלה: "עדיין נותרו חילוקי דעות ביחס להגדרה המתאימה בחוק"

מרב מיכאלי / צילום: שלומי יוסף
מרב מיכאלי / צילום: שלומי יוסף

מה גרם למשרד הכלכלה והתעשייה לשנות את עמדתו כלפי הצעת חוק שמקדמת ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) ואוסרת על התעמרות במקומות עבודה? לפני כשנה, עת הובאה ההצעה להצבעה בקריאה טרומית בכנסת, היא אושרה פה אחד, ובין תומכיה היה גם שר הכלכלה דאז, יו"ר ש"ס אריה דרעי.

מאז, דרעי התפטר מתפקיד שר הכלכלה, התיק מוחזק מזה כתשעה חודשים בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקידום החוק נתקע. לאחרונה התברר כי משרד הכלכלה מסיר את תמיכתו בו.

שורה ארוכה של חברי כנסת מכל הסיעות חתומים על ההצעה שמובילה מיכאלי: על פי ההצעה, להתעמרות במסגרת עבודה תיחשב התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, באופן שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת תוך התייחסות מבזה, משפילה או מזיקה לרבות באמצעות קללות, צעקות, האשמות שווא או הפצה של שמועות מזיקות.

עוד לפי ההצעה, שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות ממנו או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו ייחשבו להתעמרות בעבודה, כמו גם הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים; נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של העובד; נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם ועוד.

על פי הצעת החוק, בית המשפט או בית דין לעבודה יהיו רשאים לפסוק בשל התעמרות בעבודה פיצוי של עד 120 אלף שקל לעובד שהיה קורבן למצב זה - בלי שהוא יצטרך להוכיח נזק. עוד מציעה ח"כ מיכאלי להחיל את החוק גם על משרתים בשירות כוחות הביטחון, מוסדות להשכלה גבוהה ועל שאר הגופים במשק: "בישראל, כמו במדינות אחרות, התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה שפוגעת בעובדים רבים", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק: "מחקרים מראים כי לפחות אחד מכל ארבעה עובדים בישראל נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות במסגרת העבודה".

בפברואר השנה חייבה שופטת בית הדין לענייני עבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, את המדינה לפצות ב-170 אלף שקל את אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, שטען שקיבל יחס מתעמר מצד רעיית ראש הממשלה. בפסק הדין שנתנה, הזכירה השופטת פרוז'ינין את החוק שמקדמת ח"כ מיכאלי, והצביעה על קווי דמיון בינו לבין המקרה שלפניה.

ח"כ מיכאלי אמרה היום ל"לגלובס": "במשך כמעט שנה עבדתי באופן אינטנסיבי מול משרדי הממשלה הרלוונטיים עד שהגענו לנוסח כמעט מוסכם. הנוסח אמור היה לעלות עוד לפני סוף כנס הקיץ בוועדת העבודה והרווחה כדי לאשרו בקריאה ראשונה. בשבוע שעבר, באופן מפתיע, חזר בו פתאום משרד הכלכלה מההסכמות שאליהן הגענו".

לדברי ח"כ מיכאלי "עד כה סירבתי להאמין שיכול להיות ששר הכלכלה נתניהו יטרפד את החוק מסיבות שאינן ענייניות. במצב הדברים הנוכחי אין לי הסבר אחר להציע מדוע במשרד הכלכלה עשו סיבוב פרסה מההסכמות. היום אושרה העברתו של תיק הכלכלה לשר חדש, נחכה ונראה איך השינוי ישפיע על החוק".

יצוין כי בעבר ארגוני מעסיקים תקפו בחריפות את הצעת החוק של ח"כ מיכאלי, וטענו כי חוק זה יחשוף מעסיקים רבים לתביעות נזיקין באופן בלתי מבוקר, ומבלי שעובדים שתובעים אותם יידרשו להוכיח נזק.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "הממשלה ובכלל זה משרד הכלכלה והתעשייה תומכים בהצעת החוק בתנאי שיהיה תיאום מלא של הליכי החקיקה עם המשרדים הרלוונטיים, כמו אוצר, משפטים וביטחון פנים, לרבות תיאום בסוגיית ההגדרות. עד היום משרד הכלכלה הביע נכונות לקדם את הצעת החוק, אלא שעדיין נותרו חילוקי דעות בעיקר ביחס להגדרה המתאימה ל'התעמרות במסגרת העבודה', כך שתאפשר הגנה לעובדים שחוו התעמרות אך לא תערער מאידך את יחסי העבודה התקינים ולא תגרור למשפטיזציה מיותרות של יחסי העבודה".

צרו איתנו קשר *5988