"הסיוע לטילים בישראל מכווץ תקציב סוכנות הטילים האמריקאית"

המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, מכון מחקר בוושינגטון: התמיכה האמריקאית בפיתוח טילים בישראל יוצרת תחרות בין מפתחי הטילים בישראל וארה"ב 

מל"ט אמריקאי משגר טיל / צילום: יחצ
מל"ט אמריקאי משגר טיל / צילום: יחצ

הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (US Missile Defense Agency), או, בראשי תבות, MDA, מוציאה פלח והולך וגדל מתקציבה למימון תכניות ההגנה מפני טילים של ישראל. התוצאה: הסיוע לתכניות הטילים הישראליות מכווץ את התקציב לפיתוח טילים קוטלי טילים בארה"ב. כך קובע דוח חדש של המרכז ללימודי אסטרטגיים (CSIS), מכון מחקר בוושינגטון.

הדוח פורסם בד בבד עם בואם של בכירים ישראלים לוושינגטון לדון על חבילת הסיוע האמריקאית החדשה לישראל, שתיכנס לתוקף ב-2018. תא"ל (במיל') יעקב נגל, מ"מ ראש מל"ל, צפוי לפתוח היום (ב') בשיחות עם פקידי ממשל כדי לסגור קצוות של ההסכם על החבילה החדשה "מהר ככל האפשר", על פי הודעת משרד רה"מ בשבוע שעבר. במקביל, הגיע לוושינגטון הרמטכ"ל, רא"ל גדי אייזנקוט, שמתוכנן להיפגש עם עמיתו האמריקאי, יו"ר המטות המשולבים, גנרל ג'וזף דאנפורד.

בעוד שאין ספק, שסוגיית הסיוע תעלה בשיחות דאנפורד ואייזנקוט, עיקר נטל המו"מ מוטל על כתפי נגל. הוא יציג לפני בני שיחו בוושינגטון את ההשגות העיקריות של ישראל על נוסח הסכם הסיוע שמציעה ארה"ב:

- שלילת זכותה של ישראל לבקש מהקונגרס תוספות (plus-ups) להצעות הממשל לתקציב השנתי לפיתוח טילים קוטלי טילים בישראל (הסיועכ הזה ניתן, עד עתה, בנפרד מהסיוע הצבאי השוטף). בשנים קודמות, לרבות שנת הכספים 2016, הוסיפו המחוקקים דרך קבע מאות מיליוני דולרים לכל אחת מהצעות התקציב המקוריות של הממשל לתכניות הטילים הישראליות. בחבילת הסיוע החדשה, ייכלל הסיוע לתכניות הטילים בתוך הסיוע הצבאי השוטף, וכאמור - ישראל לא תוכל לבקש תוספות מהקונגרס לתכניות אלה. המחקר החדש של CSIS , שמדגיש את מצוקתה של סוכנות הטילים האמריקאית בגלל הסיוע לישראל, יקשה על נגל לערער על כך. לאחר הכל, עניי עירך קודמים.  

- שלילת זכותה של ישראל להשתמש ב-26% מהסיוע הצבאי השוטף לרכש בתעשיות הביטחוניות הישראליות. ישראל חוששת שהדבר יביא לגלי פיטורים בתעשיות אלה. על פי ההסכם המוצע, האיסור הזה ייושם בהדרגה כדי למנוע פגיעה מסיבית פתאומית בתעשיות הישראליות.

- נגל אף יבקש מארה"ב להעלות את סכום הסיוע הצבאי המוצע מ-38 מיליארד דולר לעשר שנים ל-40 מיליארד דולר לפחות.

על פי הערכות בוושינגטון, סיכוייו של נגל להשיג ויתורים בסוגיית הסיוע אינם גדולים מפני שהוא אינו מגיע מעמדת כוח. "(ההחלטה לסיים במהירה את המו"מ עם ארה"ב) מהווה תפנית של 180 מעלות בעמדת נתניהו", ציין בסוף השבוע "וושינגטון פוסט". "בפברואר הכעיס רה"מ את נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כאשר אמר שהוא עשוי לסיים את המו"מ עם הממשל הבא. בואו של נגל לוושינגטון הוא איתות שנתניהו הגיע כנראה למסקנה, שהוא לא יקבל בהכרח עיסקה טובה יותר ממי שיבוא אחרי אובמה... עתה להוטים שני הצדדים לסיים את העסקה לפני תום מועד כהונתו של הממשל הנוכחי".

בדוח של CSIS על המצוקה התקציבית של סוכנות הטילים האמריקאית, נאמר: "הסיוע לתכניות הטילים הישראליות נוגס פלח הולך וגדל מתקציב הסוכנות. תכניות הטילים שלה סופגות קיצוצים מפני שהיא משמשת צינור להעברת תקציבים לתכניות הישראליות...".

מאז 2009, הקונגרס הגדיל פי ארבע את הסיוע לתכניות הטילים של ישראל

תומאס קראקו, מחבר הדוח, כתב במאמר באתר Defense One, שמוקדש לענייני צבא וביטחון: "הסיוע לתכניות הטילים הישראליות נשאב מתקציבה של MDA, למרות שמדובר בעצם בסיוע למדינה זרה. כאשר המחוקקים בקונגרס מפנים כספים לתכניות הישראליות, הם כמעט אף פעם לא מעניקים ל-MDA פיצוי מלא. כתוצאה מכך, מקוצצים התקציבים לתכניות הטילים האמריקאיות".

התוצאה היא, שמתפתחת תחרות בין תכניות הטילים הישראליות ותכניות הטילים האמריקאיות ושתי האומות מתמודדות על אותו תקציב מוגבל, נאמר בדוח. כדברי קראקו: "זה הסוד המלוכלך של שיתוף הפעולה בענייני טילים בין ישראל לארה"ב. כל אחד יודע שהתחרות הזו קיימת אך איש אינו רוצה לומר זאת במפורש".

על פי הדוח, בין 1998 ל-2011, הסיוע של MDA לישראל הסתכם בין 1% ל-3% מתקציבה. בין 2011 ל-2015, הסיוע לישראל נגס בממוצע 6.1% מתקציב סוכנות הטילים האמריקאית. ב-2014 לבדה, הנתון היה 9.1%, כלומר 729 מיליון דולר. ומזווית אחרת: מאז 2009, הקונגרס הגדיל פי ארבע את הסיוע לתכניות הטילים של ישראל.

במאמרו ב-Defense One כותב קראקו: "במשך כמעט 10 השנים האחרונות, הסיוע לתכניות הטילים הישראליות נקבע בטקס שנתי שגרתי שמתנהל בערך כך: תחילה, הממשל מגיש לקונגרס הצעה צנועה לתקצוב התכניות הישראליות, כחלק מהצעת התקציב הכללית של משרד ההגנה. בשלב הבא, הסנטורים והצירים משתי המפלגות מאשימים את הממשל בתמיכת חסר בישראל, מנפיקים הודעות לעתונות ומתחרים זה בזה מי יגדיל את הסיוע לישראל לרמתו הגבוהה ביותר. לאחר שלב של תיקונים להצעות החוק, שזוכים לסיקור נרחב, כל אחד מהמחוקקים מברך את עצמו על שפעל לתת 'מימון מלא' לישראל, מימון שנקבע לא ע"י הנשיא עצמו אלא על סמך הבקשות הבלתי פורמליות של ידידי ישראל".

"סנטור אחד תיאר את כל התהליך הזה כעין 'משחק'; נדמה שכל אחד מנצח במשחק הזה, חוץ, אולי, מתכניות הטילים שנועדו להגן על ארה"ב", כותב קראקו.

צרו איתנו קשר *5988